כמעט 15 שנה לאחר אסון הכרמל, ומדו"ח מעקב של מבקר המדינה שפורסם הערב (שלישי) עולה תמונה מדאיגה: רשויות מקומיות רבות בישראל טרם נערכו לשריפות - זאת למרות הסכנות הידועות, ההתחממות הגלובלית והאזורית, ההנחיות שניתנו מבעוד מועד, ולעיתים גם התקציבים שכבר הוקצו.
המבקר מציין כי במדינת ישראל, במיוחד נוכח ההתמודדות עם אירועי חירום רחבי היקף ועוצמתיים המתרחשים בעורף האזרחי - הן בעיתות לחימה והן בעיתות שגרה - נדרשת היערכות מערכתית ובין-ארגונית מוקדמת של גופים רבים ואיגום משאבים לאומיים. הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכות העורף האזרחי לאירועי חירום, ובהם גם שריפות יער וחורש, שחלקן נגרמות כתוצאה ממלחמה. בשנתיים האחרונות - מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל ועד למועד פרסום דוח המעקב - היה העורף יעד לירי כבד של טילים ורקטות, שהרחיבו את היקף השריפות ואת הסיכון לפגיעה בנפש וברכוש. ההתלכדות של אירועי חירום מלחמתיים ואזרחיים, שבאה לידי ביטוי במיוחד בזירה הצפונית, גרמה לשריפה של כ-200,000 דונם של יער וחורש בפרק זמן של פחות משנה, לרבות שטחים סמוכים לבתי מגורים.
במהלך סיורי מבקר המדינה בזמן מלחמת חרבות ברזל, פירטו ראשי רשויות מקומיות בקו העימות בצפון את הפערים והאתגרים בתחום ההיערכות לכיבוי שריפות שמקורן בירי רקטי או בכלי טיס בלתי מאוישים, וכן את החסרים במענה הנדרש לכיבוי אש.
בין היתר, ציינו ראשי הרשויות מקרים של שריפות שאליהן לא הגיעו כלל צוותי כיבוי; היעדר סיוע אווירי לכיבוי האש, וכן היעדר מענה חלופי הולם באזורים שבהם לא ניתן היה להפעיל כיבוי מהאוויר; הגעה של צוותי כיבוי לאזורי השריפה לפרקי זמן קצרים בלבד, בעוד כיתות הכוננות ביישובים נותרו להתמודד עם האש, לעיתים ללא הכשרה מספקת וללא אמצעים מתאימים.
מכאן עולה גם אחריותן של הרשויות המקומיות עצמן. אולם, כפי שמתריע המבקר, בישראל אין חקיקה המגדירה את אחריות השלטון המקומי להיערכות לשריפות, ומאז שנת 2014 לא אושרו טיוטות התקנות והכללים שנועדו להבטיח את הגנת היישובים מפני שריפות. בשל כך, כל רשות מקומית נערכת בהתאם ליכולתה ולסדרי העדיפויות שלה.
הדו"ח, שבחן את היערכותן של עשרות רשויות מקומיות, מצביע על עיריית חיפה כמוקד מחדלים חמור במיוחד - וזאת דווקא בעיר שחוותה שתי שריפות ענק בשנים 2010 ו-2016, וכעיר השלישית בגודלה בישראל, אשר סביבה מתקני תשתיות רגישים ואינה סוד כיעד מובהק לטילי אויב. 22 שכונות בעיר הוגדרו כבר לפני שנים כ"מסוכנות לשריפות", אך העירייה לא הקימה אף אזור חיץ. הדו"ח מציין כי כ-30 אלף תושבים מתגוררים בשמונה שכונות בעיר שהגישה אליהן מתבצעת דרך יציאה אחת בלבד - מצב שעלול להפוך למלכודת קטלנית במקרה של שריפה. רק בשתי שכונות מתבצע כיום טיפול תשתיתי, וגם הוא טרם הושלם.
לדברי המבקר, עיריית חיפה לא פעלה ליישום תוכניות ההגנה, על אף שהחזיקה בכלים, בהנחיות ובהמלצות מפורשות מרשות הכבאות. "היא ידעה - ולא עשתה", קובע הדו"ח. גם שכונות המוקפות חורש טבעי כמו דניה, נווה שאנן וקריית שפרינצק - נותרו ללא אזורי חיץ תקפים וללא דרך מילוט מתפקדת.
חיפה לא לבד
אך חיפה אינה לבדה. גם מועצות אזוריות כמו מטה יהודה, מגידו והגליל העליון, וכן ערים כמו יקנעם, צפת ומעלות, לא השלימו את היערכותן. במקרים רבים, תוכניות האב לא הותאמו לתנאי השטח, המלצות לא יושמו, והאחריות נדחקה בין הרשויות המקומיות לבין רשות הכבאות. הרשויות המקומיות שנבדקו - חיפה וזכרון יעקב - נקטו אמנם צעדים לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם, בין היתר בהכנת תוכניות הגנה מפני שריפות ובהכשרת אזורי חיץ. עם זאת, במועד סיום ביקורת המעקב טרם הוכשרו אזורי חיץ באזורים נרחבים שהוגדרו על ידי רשות הכבאות כבעלי סיכון גבוה לשריפות יער וחורש, הן בעיריית חיפה והן במועצה המקומית זכרון יעקב.
בביקורת הקודמת עלה כי רק לאחר גל השריפות בראשית 2017 החלה עיריית חיפה בהכשרת אזורי חיץ ברוחב של 20-26 מטרים, והומלץ לה להמשיך את ההכשרה בהתאם להנחיות רשות הכבאות. עם זאת, הליקוי תוקן באופן חלקי בלבד בשכונות רבות, כולל כאלה שסווגו כבעלות סיכון גבוה לשריפות, לגביהן המליצה רשות הכבאות לעירייה להכין תוכנית הגנה. בנוסף, ב-22 שכונות נוספות צוין בתוכנית האב של העירייה עצמה כי יש להכשיר בהן אזורי חיץ - אך הדבר לא בוצע.
עיריית יקנעם עילית החלה בהכנת תוכנית הגנה, אך זו טרם הועברה לאישור רשות הכבאות. בעיריית חיפה הוכשרו דרכי גישה ומילוט בשכונה כלואה אחת בלבד.
מהביקורת הנוכחית עולה כי השימוש של הרשויות שנבדקו - חיפה, זיכרון יעקב ויקנעם עילית - בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של שריפות הוא מצומצם ומתמקד בעיקר בהצבת מצלמות רגילות שמסוגלות לזהות עשן, אך אינן מיועדות באופן ייחודי לאיתור שריפות. מבקר המדינה קורא לרשויות לפעול לקידום השימוש באמצעים טכנולוגיים קיימים המאפשרים חישה מרחוק, כמו חיישנים ומצלמות ייעודיות, לצורך איתור מוקדם של שריפות - ובכך לסייע במניעת פגיעה בתושבים וברכוש.
סקירה בינלאומית מראה כי שימוש בכלים טכנולוגיים לחיזוי ולזיהוי מוקדם של שריפות עשוי לסייע במניעתן ולצמצם באופן משמעותי את נזקיהן. הביקורת הנוכחית מצביעה על כך שבמועד ביצועה עומדים לרשות רשות הכבאות רק אמצעים טכנולוגיים מוגבלים למטרות חיזוי וזיהוי מוקדם - בהם רחפנים ואינדקס BI - והם מפגרים אחר הטכנולוגיות הקיימות כיום בעולם. מבקר המדינה ממליץ כי רשות הכבאות תרחיב ותשדרג את מערך הטכנולוגיות מבוססות חישה מרחוק שברשותה, ותבחן שילוב של פתרונות מתקדמים המבוססים על בינה מלאכותית לשיפור היכולות המבצעיות וההיערכות לשריפות.
הדו"ח אינו חוסך בביקורת גם ממשרדי הממשלה. מבקר המדינה קובע כי לא קיים מנגנון פיקוח ואכיפה אפקטיבי, וכי אין תמריצים ממשיים שידחפו את הרשויות לפעול. "המצב שנחשף כאן מסוכן וחמור במיוחד נוכח השינויים האקלימיים וריבוי אירועי השריפה בשנים האחרונות", נכתב.
על רקע ממצאי הדו"ח, נדרש שינוי כולל במדיניות ההיערכות הלאומית לאירועי אש. שכן, כפי שהוכח שוב ושוב בעבר, כאשר גלי חום, רוחות מזרחיות וצמחייה יבשה מצטלבים - השריפה היא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי".
תגובת עיריית חיפה טרם נמסרה. תגובת רשות הכבאות טרם התקבלה.
תגובת עיריית חיפה
"עיריית חיפה רואה בדו"ח כלי חשוב לשיפור השירות לתושב ולייעול עבודתה. צוות בראשות מנכ"ל העירייה פועל ליישום המלצות הדו"ח, והתייחסות מפורטת תועבר עם סיום הטיפול בכלל הנושאים. העירייה מחויבת לשקיפות, אחריות ציבורית ושיפור מתמיד. חיפה היא העיר בעלת הניסיון הרב ביותר בהתמודדות עם שריפות - שתי שריפות ענק ועוד שריפות שפורצות בשטחה מעת לעת, והנהלת ומועצת העיר מקדישות לכך תשומת לב מירבית. למרות גודלה והיסטוריית השריפות שפרצו בה, המדינה מתעלמת מהעובדה שרוב שכונותיה של חיפה כלואות, ויש בהן כניסה ויציאה אחת בלבד. חיפה היא גם העיר הראשונה בישראל שמיישמת את התוכנית הלאומית לקווי חייץ. שלב ראשון הושלם בעלות של כ-12 מיליון ש"ח, והשלב הבא (כ-8 מיליון ש"ח) ממתין לאישור המשרד לביטחון לאומי. לא בכדי העירייה גם פועלת לפתיחת השכונות הכלואות לנתיבי נסיעה נוספים".