פקיד בכיר בבית המשפט העליון של ארגנטינה התקשר בלילה אחד, מתישהו בתחילת השנה, לרב אליהו חמרה, הרב של המרכז היהודי הגדול במדינה, ובפיו סוד.
במרתף הארכיון של בית המשפט העליון התגלו כתריסר ארגזים של מסמכים נאציים, ובהם תמונות של אדולף היטלר ואלפי פנקסי חברות מארגון העבודה הנאצי, שכולם חתומים בסמל צלב הקרס של הרייך השלישי.
חמרה סיפר שסילביו רובלס, ראש לשכת נשיא בית המשפט העליון, פנה אליו כדי לבקש עצה כיצד לנהוג בארכיון הזה.
זהו נושא טעון ורגיש במיוחד עבור ארגנטינה, ביתה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, אך מדינה הידועה לשמצה כמקלט לעשרות פושעי מלחמה נאצים לאחר מלחמת העולם השנייה.
חמרה אמר שהוא הזהיר את רובלס שהגילוי הזה עלול להציב את בית המשפט בעמדה בעייתית, ולגרור שאלות קשות על אופן הגעת החומרים למרתף שלו. "ציינתי בפניו שצריך לקחת בחשבון שזה עלול להטיל עליהם כתם", אמר חמרה בראיון.
השיחה עם הרב הייתה צעד ראשון חשוב במאמץ מתואם בין הנהגת הקהילה היהודית לבין בית המשפט העליון לחשיפת האוסף לציבור. הגילוי התרחש בתקופה שבה ארגנטינה מראה נכונות חדשה להתמודד עם ההיסטוריה המורכבת שלה מול הנאצים בתקופת המלחמה.
באפריל פתח הנשיא חאבייר מיילי, שהביע עניין אישי ביהדות ותמיכה נחרצת בישראל, גישה ציבורית למסמכים נאציים, והעלה לרשת מאות מסמכים מסווגים שפורסמו לציבור. "ממשלת ארגנטינה מחויבת לחשוף את הסוגיות האלה", אמר דובר מטעם הממשל, אמיליאנו דיאס.
ארגנטינה נותרה נייטרלית לאורך רוב שנות מלחמת העולם השנייה, ורק במרץ 1945 הכריזה מלחמה על גרמניה.
לאחר תבוסת מדינות הציר, הגיעו לארגנטינה הן ניצולי שואה והן פושעי מלחמה נאצים, בהם אדולף אייכמן, האחראי המרכזי על ארגון השמדת היהודים, ויוזף מנגלה, הרופא של אושוויץ שביצע ניסויים בבני אדם. שניהם התקבלו במדינה על ידי ממשלתו של הנשיא חואן פרון.
ההיסטוריה הזו גרמה לבית המשפט העליון לנהוג בזהירות רבה סביב הגילוי. הוא סירב להגיב לשאלות בכתב מרויטרס או לאפשר לעיתונאים לעיין במסמכים.
לפי הודעת בית המשפט, המסמכים התגלו במהלך ההכנות להקמת מוזיאון חדש של בית המשפט העליון. אך לפי עדויות של שלושה עובדי מערכת המשפט ועורך דין פרטי המעורים בפרטים, מסמכים אלה כבר נראו מעת לעת בארכיון מאז שנות ה־70. רויטרס לא הצליחה לקבוע מדוע המסמכים לא פורסמו עד היום.
"המונח 'נאצים בארגנטינה' מעורר הרבה רגשות", אמר ההיסטוריון הארגנטינאי חרמן פרידמן.
"אל תיגע"
ארכיון המרתף של בית המשפט העליון, השוכן במבנה אבן גדול, מכיל מאות אלפי תיקים משפטיים. לא קשה לדמיין איך משהו יכול ללכת לאיבוד. לפי שני גורמים במערכת המשפט, החומרים הנאציים נמצאו מחדש בחדר שהכיל רהיטים שבורים. רובלס, שקיבל על כך דיווח, יצר קשר עם הרב חמרה.
ב־9 במאי נכנסו חמרה, יונתן קרצנבאום - מנהל מוזיאון השואה המקומי ונכד לניצולי שואה - ונשיא בית המשפט הוראסיו רוסאטי לחדר השופטים, וצפו בפועלים פותחים את הארגזים. "לא הצלחתי בכלל לעכל את התחושות שלי משום שזה היה רגע מוזר", אמר קרצנבאום.
יומיים לאחר מכן, בית המשפט הודיע על גילוי המסמכים. בהודעתו נמסר כי נמצאו 5,000 פנקסי חברים מחזית העבודה הגרמנית ומקונפדרציית איגודי העובדים, שניהם ארגוני עבודה נאציים.
ואולם, עובדים לשעבר בארכיון ידעו מזמן על קיומם של הארגזים. אחד מהם סיפר לרויטרס שראה את הארגזים באותו חדר אחסון לפני כעשור, ואף הציץ באחד מהם שהיה פתוח מעט, שם גילה פנקסים עם שמות גרמניים.
בשנות ה־70 המוקדמות, סיפר עו"ד אלברטו גאראי - כיום מומחה לחוקה בבואנוס איירס - כי ביקר אצל חבר שעבד בארכיון, וראה ערימה של מחברות אדומות עם צלבי קרס, קשורות זו לזו בחוט.
"נדהמתי ואמרתי לו, 'מה יש לך פה?'" נזכר גאראי. "והוא ענה לי, 'אל תיגע'".
לפי הודעת בית המשפט העליון של ארגנטינה, החומרים הנאציים הגיעו לארגנטינה בשנת 1941 על סיפונה של ספינה יפנית, כחלק ממשלוח שכלל 83 חבילות שנשלחו על ידי שגרירות גרמניה בטוקיו. המשלוח הוחרם על ידי אנשי המכס, מחשש שעלול לפגוע בנייטרליות של ארגנטינה בתקופת המלחמה.
אולם ההיסטוריון המקומי חוליו מוטי, שחוקר את פעילות הנאצים בארגנטינה, טוען כי גרסה זו אינה סבירה. במאמר שפרסם ב־15 במאי, כתב מוטי כי בית המשפט ככל הנראה בלבל בין שני אירועים שהתרחשו בהפרש של חודש: הגעת הספינה היפנית והפשיטה על ארגונים נאציים שפעלו במחתרת.
בתקופת פרוץ מלחמת העולם השנייה, חיו בארגנטינה כ-250 אלף דוברי גרמנית. כשגרמניה סיפחה את אוסטריה ב־1938, הגיעו יותר מ־10,000 איש לחגיגת תמיכה באצטדיון בבואנוס איירס, אירוע שעורר דאגה רבה בקרב הציבור המקומי.
בשנת 1939 פירק נשיא ארגנטינה את הסניף המקומי של המפלגה הנאצית. בשנת 1941 הקונגרס הארגנטינאי הקים ועדת חקירה לבדיקת פעילות נאצית במדינה. כשעגנה הספינה היפנית "נאן א מארו" בנמל בואנוס איירס, ביקשה הוועדה ממשרד החוץ להתערב, כך עולה מעיון של רויטרס בארכיון העיתון הפופולרי לה פרנסה מאותה תקופה.
פקחי מכס פתחו חמש חבילות בלבד, שבהן נמצאו חומרי תעמולה. שאר 78 החבילות הכילו בעיקר ספרי ילדים, מגזינים ומעטפות עם תמונות ממלחמה. לא צוינה כל עדות לפנקסי חבר נאציים. רויטרס לא הצליחה לברר מה עלה בגורל המשלוח שהוחרם.
במקביל, אותה ועדת חקירה בחנה האם המפלגה הנאצית שנאסרה, וארגון העבודה הגרמני ממשיכים לפעול במחתרת.
ב־23 ביולי, כחודש לאחר הגעת הספינה, ערכו הרשויות פשיטות על משרדי "איגוד האיגודים המקצועיים הגרמניים" ו"פדרציית מועדוני התרבות והסיוע הגרמניים", ששימשו כיסוי למפלגה הנאצית ולארגון העבודה. לפי הדיווח בלה פרנסה, בפשיטות הוחרמו אלפי פנקסי חבר אדומים, שאוחסנו בבית המשפט העליון.
מוטי, שלמד על הפשיטות במהלך מחקר ארכיוני ב־2016, ניסה לאתר את הפנקסים בבניין בית המשפט. כשהוא לא מצא דבר, הגיע למסקנה כי הם נשרפו כדי לפנות מקום בארכיון. כשהתפרסמו הידיעות על גילוי הפנקסים האדומים במרתף, הוא אמר: "הבנתי מיד מאיפה הם הגיעו".
בחודש שעבר הודיע בית המשפט העליון כי הוא עוסק בדיגיטציה ובקטלוג של המסמכים, ופרסם תמונות של עובדים עם מסכות וכיסויי שיער בוחנים את התוכן. בשלב זה, לא ברור אילו גילויים חדשים יעלו מהפנקסים שנמצאו. ארבעה היסטוריונים אמרו לרויטרס כי לא סביר שהפנקסים יכילו מידע שלא נחשף כבר על ידי ועדת החקירה מימי המלחמה.
ההיסטוריון הולגר מדינג מאוניברסיטת קלן אמר שלא צפוי שינוי מהותי בהבנת פעילות הנאצים בארגנטינה, אך הדגיש: "עבור היסטוריונים, כל פיסת מידע היא חלק חשוב בפאזל".