הממשלה אישרה היום (ראשון) את אחת ההחלטות הכלכליות-אזרחיות הנרחבות ביותר מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל: תוכנית מקיפה לשיקום יישובי הצפון, בהיקף של 589 מיליון ש"ח, שתהווה תשתית לשיקום כלכלי, תעסוקתי ואזרחי של קו העימות עם לבנון.
במהלך הדיון בישיבת הממשלה התייחסו השרים בהרחבה למצב היישובים בצפון ולחשיבות חזרת התושבים. השר זאב אלקין פתח את דבריו בשבח לגורמים המקצועיים: "היה שיתוף פעולה מצוין עם משרד המשפטים והייעוץ. אני רוצה לשבח אותם".
במהלך הדיון בישיבת הממשלה נרשמה הסכמה רחבה על דחיפות המהלך, לצד קריאות לראייה אסטרטגית ארוכת טווח. השר זאב אלקין הדגיש את שיתוף הפעולה המוצלח בין משרדי הממשלה, ושיבח את הליווי המשפטי שסייע לגיבוש ההחלטה.
לעומת זאת, שר החקלאות אבי דיכטר התריע מפני העיכוב שבו התקבלה ההחלטה, וטען כי היא התקבלה "בדקה ה־90". לדבריו, נקודת החולשה המרכזית מצויה ביישובים הסמוכים ביותר לגבול - בטווח של 0-2 קילומטרים, שם כמעט ולא נרשם גידול דמוגרפי מאז פרוץ הלחימה. הוא הדגיש כי "אסור שמכאן נלך מילימטר אחורה".
שרת ההתיישבות אורית סטרוק הצביעה על פוטנציאל אופטימי דווקא: "בזכות המשפחות החדשות שמגיעות, גם הצעירים שעזבו יחזרו".
השר ניר ברקת קרא להביא תוספת של מיליון יהודים לצפון בשנים הבאות.
עמיחי שיקלי, שר התפוצות, הזהיר מהתדרדרות של הערים המרכזיות בגליל - ביניהן כרמיאל, עכו, צפת וחצור הגלילית - וציין כי הן מצויות במשבר עמוק. לדבריו, ללא ערים חזקות, גם קו היישובים הסמוך לגבול לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. "בכרמיאל יש הגירה שלילית של יהודים", הזהיר, והוסיף: "אם היא תהפוך לנוף הגליל - אין גליל."
בסיכום הדיון, ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ', המשמש גם כיו"ר פורום קו העימות, בירך על ההחלטה וכינה אותה "פריצת דרך" לאחר מאבק ממושך למניעת צמצום הגדרת אזור קו העימות. לדבריו, "אין מצב שהתושבים לא ייהנו מתמיכה ממשלתית", והבהיר כי זוהי רק ההתחלה: החלטות נוספות בתחום החינוך, התיירות והתשתיות צפויות להגיע. "חובת ההוכחה על הממשלה. הגיע זמן צפון".
שיקום הצפון: השקעה של 589 מיליון ש"ח
מדובר במהלך בין-משרדי רחב היקף, שגובש על ידי משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד האוצר, במטרה ליישם את החלטת ממשלה 1786 מחודש מאי האחרון. ההחלטה עוסקת בשיקום מרחב הצפון, שבו פונו עשרות יישובים עם תחילת המלחמה, ורבים מתושביהם טרם שבו לבתיהם בשל איום יומיומי מצד חיזבאללה.
לפי התוכנית, היישובים שבתחום המועצות מטה אשר, מעלה יוסף, הגליל העליון, מרום הגליל, מבואות חרמון, עמק הירדן ורמת הגולן, וכן הערים קריית שמונה, שלומי, חצור הגלילית וצפת, יוגדרו כ"אזורי עדיפות לאומית" וייהנו מהקלות מס, הטבות רגולטוריות ותמיכה ממשלתית רחבת היקף.
במוקד התוכנית:
24 מיליון ש"ח - לתמרוץ מפעלים להעתיק או להרחיב פעילות תעשייתית בצפון.
80 מיליון ש"ח - השקעות הון במפעלי ייצור שימשיכו לפעול חרף האיום הביטחוני.
5 מיליון ש"ח - להקמת מרכזי תעסוקה אזוריים, כבר במהלך 2025.
20 מיליון ש"ח - להקמת שני מבני הייטק (10 מיליון ש"ח כל אחד) בגליל המערבי והמזרחי.
7 מיליון ש"ח - לפיתוח מתחמי תעסוקה בתחומי סייבר, חקלאות חכמה, תיירות דיגיטלית ושירותים מתקדמים.