פגרת הכנסת תאפשר עסקה? "חלון ההזדמנות" של נתניהו

הכנסת מתכנסת השבוע לישיבותיה האחרונות לפני יציאה לפגרת הקיץ, שתימשך הפעם כמעט שלושה חודשים, עד לאחר סוכות. עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, מדובר לא רק בהפוגה מהמליאה, אלא באחת התקופות היקרות ביותר שניתנות לו: הוא צפוי להרוויח זמן, ושקט. שולי תמרון פוליטיים שבימי שגרה אינם עומדים לרשותו.

ההיסטוריה הפוליטית כבר הוכיחה שפגרות הכנסת עשויות להעניק לראשי ממשלה יתרון טקטי. לא מדובר רק בשקט מהמליאה, אלא בהפוגה שמאפשרת לנהל מהלכים רגישים הרחק מהעין הציבורית. כך למשל, עשה גם נתניהו בקיץ 2010, כשבחר לעכב את ההכרזה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות עד לסיום הפגרה. מהלך שנועד להכשיר את הקרקע לחידוש השיחות עם הפלסטינים - מבלי להיקלע לעימות מידי מול שותפיו בימין. הדינמיקה הזו - יתכן שתחזור גם כעת.

על פי תקנון הכנסת, בתקופת הפגרה הכנסת איננה מתכנסת לדיונים ולישיבות רגילות, למעט מקרים חריגים שבהם מכונסת מליאה מיוחדת. המשמעות הפוליטית לכך היא מהותית: קשה עד בלתי אפשרי להפיל ממשלה ולהוביל את המדינה לבחירות מוקדמות. גם חוקים במליאה או בוועדות אינם מקודמים, אלא אם כן מתקבלת החלטה חריגה של יו"ר הכנסת. ועדת הכנסת עצמה עוברת למתכונת מצומצמת.

ולכן, גם אם שותפיו הקואליציוניים של נתניהו, כמו השרים איתמר בן גביר או בצלאל סמוטריץ', יבקשו להביע זעם על מהלכיו המדיניים, הם לא יוכלו להפיל את הממשלה או לפעול לפירוקה באמצעים פרלמנטריים שגרתיים באופן מידי. כל מהלך שכזה, אם יהיה רלוונטי - ייאלץ להמתין עד לסיום הפגרה.

כאן בדיוק טמון יתרונו של נתניהו: ההקפאה הפוליטית מאפשרת לו לפעול בזירה המדינית עם הרבה פחות רעשי רקע. המגעים בדוחא נמשכים: מאוד ייתכן שיבשילו בדיוק כשהפוליטיקה בישראל תעבור למצב "השתק", בפגרה הקרובה.

אם הדבר יקרה והעסקה תיסגר, על פי המתווה, עם כניסת הפסקת האש לתוקף תחל תקופת משא ומתן על סיום המלחמה שתימשך 60 יום. זהו בדיוק משך הפגרה - ובכך נוצרת עבור נתניהו תקופת חסד מדינית-פוליטית.

בפועל, גם אם סמוטריץ' יכנה את העסקה "כניעה" ובן גביר יאיים בפרישה, לא תתאפשר פעולה מיידית לפירוק הקואליציה ולהפלת הממשלה. השיח הפוליטי, כך נדמה, יידחה למועד מאוחר יותר. וזהו יתרון חשוב למי שמבקש לקדם עסקה רבת־שלבים, רוויית סיכונים ותהפוכות. הפגרה, כמובן, לא תפתור לנתניהו את כל הבעיות, הקשיים והמחלוקות בדרך להשגת הפסקת אש קבועה, אך בהחלט תייצר אווירה בונה יותר לעצם קיום השיחות.

האתגר כמובן לא ייעלם: נתניהו יצטרך להתמודד עם ביקורת קשה מצד גורמים בימין, אולי גם מתוך הליכוד. אך כל עוד אין מליאה, אין הצבעות, ואין דרך פורמלית לבטא את המחאה - הוא יכול לרכז את מאמציו במו"מ, מבלי שהכיסא שלו יירעד בזמן אמת.

בעוד ראש הממשלה נערך למו"מ מדיני רגיש, חזית פנימית לא פחות מסוכנת נפתחה בשבוע שעבר עם התפוצצות מחודשת של משבר חוק הגיוס.

המוקש הפוליטי לא באמת איים להקריס את הממשלה, אך היה בהחלט כרטיס צהוב בוהק עם שני סימני קריאה.

התמרון המתוחכם של ש"ס, הודעת פרישה מהממשלה אך הישארות בקואליציה - בלם את ההתפרקות. הרוב הקואליציוני נשמר, הדלת נשארה חצי פתוחה - לא לממשלה, אלא לפתרון.

נתניהו, כדרכו, מזהה בפגרה דווקא הזדמנות. בתקופה שבה הכנסת שותקת, אנשיו ינסו לשרטט מתווה שירצה את החרדים - מבלי לאבד את הימין החילוני ואת המחנה הביטחוני בליכוד.

• מסמך עקרונות רך: כולל יעדי גיוס לא מחייבים, סנקציות סמליות בלבד, ודחייה של אכיפה ממשית. זהו ניסיון לרצות את החרדים בלי לעורר התנגדות חריפה מדי מימין.
• הקמת ועדה עוקפת: ועדה חדשה שתוקם ותפעל מחוץ לוועדת חוץ וביטחון של יולי אדלשטיין, כדי לאפשר ניסוח פשרה בידי אנשי הליכוד והחרדים.
• חוק מדורג: סנקציות יידחו בכוונה במספר חודשים, כדי לאפשר תקופת הסתגלות ולהרוויח זמן נוסף למשא ומתן - פתרון שנתמך על ידי חלק מחברי הליכוד.
• לחץ אישי על אדלשטיין: ניסיונות להוביל לריכוך עמדות יו"ר ועדת חוץ וביטחון, על ידי הצגת מתווה "מכובד" - כזה שיש בו אמירה עקרונית אך גם גמישות מעשית.

בנימין נתניהו, כידוע, אינו פותר משברים - הוא מאריך אותם. הפגרה, מבחינתו, היא כמו קפיאת זמן. במרחב הזה, הוא ינסה להפוך את הפיצוץ שנבלם להזדמנות לפשרה. הצלחה תאפשר לו לחזור בסתיו עם ממשלה מתפקדת. כישלון - והסכר הקואליציוני עשוי להיפרץ במלואו.