מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הצליח לגבש סיכום תקציבי שיחזק משמעותית את מערכת הביטחון בשנים הקרובות, וזאת לאחר משא ומתן אינטנסיבי מול משרד האוצר ובגיבוי מלא של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמועצה לביטחון לאומי.
במסגרת ההסכם שהוכרז היום (חמישי), תתווסף לתקציב הביטחון תוספת של 42 מיליארד ש"ח לשנים 2026-2025, סכום שיאפשר חזרה מהירה למוכנות מלאה בעקבות המבצעים "מרכבות גדעון" ו"עם כלביא" נגד איראן.
האלוף (מיל') ברעם הוביל צוות שנתן דגש על מענה מיידי לדרישות השטח, ולא חיכה לדיונים עקרוניים ארוכי טווח מול משרד האוצר, שהיו פוגעים בפיתוח הצבא ובהתעצמות שצה"ל משווע לה. כבר ביום חתימת ההסכם נחתמה העסקה הראשונה לרכש מערכות הגנה, ועסקאות נוספות צפויות להיחתם בימים הקרובים, מהסוג שיזרימו כספים גדולים לתעשיות הביטחוניות בפרט ולמשק הישראלי בכלל.
הסיכום בין משרד הביטחון למשרד האוצר כולל שיפוי מלא על הוצאות מבצעיות קודמות, אך מחריג בכוונה את ההתעצמות ארוכת הטווח בתחומי האוויר, היבשה, הים, המודיעין, התקשוב והחלל שתידון בנפרד.
בכך נוצר מסלול כפול: גם מענה מיידי לצרכים מבצעיים, וגם תכנון ארוך טווח מול אתגרי "המעגל השלישי", ובראשם איראן, אך גם הח'ותים בתימן. כל זאת, כשברקע אתגרי ביטחון שוטף בזירות מרובות, ובראשם הלחימה ברצועת עזה במקרה שהיא תתרחב אם העסקה לשחרור חטופים תתפוצץ ברגע האחרון. בנוסף, מול תשתיות טרור בסוריה ובלבנון מול חיזבאללה, שעושה מאמצים להשתקם.
ההסכם מקנה למטה הכללי של צה"ל גמישות תפעולית ומלאי מבצעי מהיר, בדגש על חימושים לכוחות היבשה וחיל האוויר, וחלפים לכלים השונים. בשורה התחתונה: ההסכם מאפשר לצה"ל לחזור לנקודת הפתיחה של שני המבצעים מבחינת מלאים, לא כולל פיתוח הצבא או תקציב למבצעים עתידיים.
כאמור, ההסכם מאפשר חתימה על מספר הזמנות דחופות במיליארדים: האצת ייצור מערכת החץ, רכש מאסיבי של חימושים, האצת רק"ם (נגמ"שי נמר, נמר"ה, איתן וטנקים), כלי ניוד קלים וממוגנים וגם התנעת העבודות על הגדר החדשה בגבול ירדן.
האלוף (מיל') ברעם, שנכנס לתפקידו בעיצומו של אחד מהאתגרים הביטחוניים הגדולים בתולדות ישראל, מספק תוצאה שקשה להפריז בחשיבותה והיא תעניק שקט תקציבי, מוכנות טקטית וחשיבה אסטרטגית.