בצל פרישת ש"ס מהממשלה שאחראית על התיקים החברתיים ביניהם השר יעקב מרגי, שר הרווחה, עולה כעת קריאת מצוקה קשה של פנימיות הרווחה וכפרי הילדים שמתריעים על משבר חמור בכוח האדם ממנו סובלות במסגרות החוץ ביתיות. עמותת אס או אס מדווחת על זינוק של 50% בעזיבת מדריכים ועובדים, כאשר בחלק מהמקומות הקליטה נעצרה לגמרי.
במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הגיבו בעבר כי משרד הרווחה רואה בהתמודדות עם מצוקת כוח האדם בפנימיות ובמרכזי החירום נושא בעל חשיבות עליונה, במיוחד בעת הזו: "אנו מכירים היטב את האתגרים שעומדים בפני הצוותים בשטח ופועלים בנחישות כדי לתת לכך מענה". המשרד פועל יחד עם הארגונים ועם משרד האוצר לבחינת תכנית הוליסטית שתכלול בין היתר הסדרה מקצועית של תפקיד המדריך, הכולל בניית פרופסיה ייעודית, שיפור מערך התגמול ותנאי ההעסקה, והעמקת ההכשרה והתמיכה למדריכים.
במקביל, נבחנים פתרונות זמניים לחיזוק הצוותים הקיימים, מתוך אחריות עמוקה לרווחתם וביטחונם של הילדים במסגרות החוץ-ביתיות".
עם זאת במציאות הפוליטית הנוכחית נראה כי זוהי רק תחילת המשבר של השירותים החברתיים בישראל. סתיו יונה, בת 23, מדריכה בכפר הילדים "נרדים" בערד מרגישה היטב את המצוקה האמיתית לצד תחושת השליחות. יונה מלווה במשך שלוש השנים האחרונות קבוצה של 12 נערים מכיתה ז' עד י''ב ולמרות הקושי היא נשבתה בקסם של המקום. "אני פה כי אני אוהבת את הילדים", סיפרה לוואלה. "אני מרגישה שאני אחת הדמויות היציבות היחידות בחיים שלהם. גם כשהם מסתבכים, הם יודעים שאני איתם לאורך כל הדרך".
עם שליחות לא הולכים למכולת
סתיו מדברת בכנות על השחיקה שבשטח, כאשר בכל משפחתון צריכים להיות שני מדריכים, אבל היא נמצאת לבד מול הנערים וזה אכן משפיע. "כשהמדריך חסר. מביאים מחליפים כשיש, אבל הילדים מרגישים שזה לא אותו דבר. הם חייבים יציבות, קשר, מישהו שמכיר אותם לעומק כשאין את זה, זה פוגע בהם ואף מחזיר אותם אחורה לפעמים. לדבריה, לא חסרים אנשים שרוצים לעבוד אבל השכר ההתחלתי הנמוך והקושי הנפשי מרחיקים אותם. "גם אני בעצמי לפעמים מתלבטת, אבל בסוף אני נשארת כי אני לא יכולה שלא. מישהו צריך להיות שם בשבילם".
למרות הקשיים, סתיו מדברת באהבה על המקום, ועל הצוות שעובד מסביב לשעון ומאמינים באמת בהצלחת הילדים. "יש פה תחושת משפחה, קהילה, זה לא עוד מוסד. אבל אי אפשר להתעלם ממה שקורה בשטח. חסרים לנו אנשים. הילדים מרגישים את זה, גם אם לא תמיד אומרים. וגם אנחנו, הצוות, מרגישים את זה ביומיום. כולנו משלמים את המחיר".
נלי גבע, מנכ"לית עמותת אס או אס כפרי ילדים, מזהירה: "אם לא ננצל את חופשת הקיץ להסדרה מיידית, נגיע ל-1 בספטמבר עם ילדים בלי בית ובלי מדריכים. זה כבר לא רק משבר - זו סכנה מערכתית. זאת, למרות התרעות חוזרות מצד הגורמים המפעילים ולמרות התחייבות משרד הרווחה לפעול מול האוצר, שום פתרון מערכתי לא הוצג עד כה".
"הכאב הכי גדול הוא לדעת שאנחנו לא יכולים לקלוט ילדים שמחכים לפתרון", אומרת גבע. "אנחנו צועקים את זה כבר חודשים אבל המשבר רק מחריף, כשבמקום לפעול ממשיכים רק לדבר". המשיכה וסיפרה על המצב הקשה בפנימיות: "נכון להיום, כל הפנימיות בתת תקן עם קושי עצום בגיוס. המשמעות היא לא רק פגיעה בעובדים שקורסים תחת הנטל, אלא בילדים עצמם שנמנע מהם לקבל את השירות המיטבי לו הם ראויים. תקציב ככל שיינתן, הוא כרגע פלסטר, ונדרש טיפול שורש עמוק לבעיה לפני שנפספס את הילדים".
העמותה, שמפעילה את כפרי הילדים "מגדים" שבמגדל העמק ו"נרדים" שבערד, מטפלת בילדים ובני נוער חסרי עורף משפחתי, מדווחת על שיעור עזיבה של יותר מ-50% מהעובדים בשנתיים האחרונות, במיוחד בטווחי הזמן הקצרים שלאחר הקליטה. בנוסף, על פי דו"ח של BDO שהוצג בועדת הכספים של הכנסת במאי האחרון, הכולל ניתוח פערי שכר של מדריכים בפנימיות הרווחה בישראל, עולה כי נדרשים 75 מיליון שקלים כדי לעלות את שכר המדריכים ללפחות 7,200 כל שכר אחר לא יפתור את הנושא.
בנוסף על פי דו"ח מדיניות שגובש לאחרונה על ידי הפורום הציבורי למען כפרי הנוער ועמותת ילדי פנימיות הרווחה, מראה כי קיים פער של כ-17% בין עלות העסקת מדריך בפועל לבין התקצוב שמעמיד משרד הרווחה, פער שמוביל את המפעילים לספוג גירעונות שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים בשנה. לדוגמא: פנימייה המעסיקה כ-50 מדריכים, סופגת גרעון שנתי של מעל מיליון שקלים - רק כדי לעמוד בתנאי ההפעלה הבסיסיים.
לפי נתוני עמותת "אס או אס" שהגיעו לידי וואלה, שיעור הנשירה של מדריכים עומד על כ-50% כבר בשנה הראשונה, כשרק בכפר הילדים "מגדים", נרשמה עלייה של 64% בעזיבת עובדים תוך שנתיים בלבד. בשיא מלחמת "חרבות ברזל" כ-30% מהמדריכים נקראו לשירות מילואים, ונוצר מחסור מיידי של 20% בתקנים מונע הפעלה תקינה של המסגרות.