בית המשפט המנהלי במרסיי ביטל את הצו העירוני שהוציא ראש עיר מקומי בריביירה הצרפתית, אשר אסר על שחייה בבורקיני - בגד ים המכסה את מרבית הגוף ונלבש לרוב בידי נשים מוסלמיות. השופטים קבעו כי הצו מהווה "פגיעה חמורה ובלתי חוקית בזכויות יסוד", וכי אין הצדקה בטיחותית או בריאותית לאיסור.
ראש העיר, רנה-פרנסיס קרפנטייה, נימק את הצו משיקולי בטיחות, וטען כי בגדי ים המכסים את כל הגוף אינם מבטיחים ציפה מספקת לפי עקרון ארכימדס. לדבריו, ביגוד כזה מגביר את סכנת הטביעה ומהווה סיכון לשחיינים ולכוחות ההצלה.
הצו, שהוצא ביוני 2024, כמעט ולא עורר תשומת לב ציבורית - עד לתחילת החודש, אז נדרשה צעירה מוסלמית בת 18 ממרסיי לצאת מהמים לאחר שזוהתה כשהיא לובשת בורקיני. על פי העדות של אחיה התאום איסלאן, ששהה עמה בחוף, פקחים עירוניים הורו לה לצאת מהים. כשמשפחתה ביקשה לדעת במה חטאה, השיבו השוטרים כי בגד הים שלה "לא מקובל".
לדבריו של האח, האירוע גרר ויכוח סוער בין הרוחצים, שחלקם צידד בשוטרים ואחרים במשפחה. למקום הוזעקה תגבורת של חמישה שוטרים, שאיימו בקנס אם המשפחה לא תעזוב את החוף. המשפחה עזבה בסופו של דבר.
"אחותי לקחה זאת קשה", סיפר האח. "היא מפחדת לצאת, לא מתקשרת עם אנשים אחרים ומסרבת לדבר על המקרה".
אחרי המקרה, פעילי זכויות אדם מתחו ביקורת על השימוש בעקרון ארכימדס כהצדקה משפטית לאיסור, וטענו כי מדובר בניסיון להסוות אפליה דתית הפוגע בחירויות פרטיות.
בעקבות פניית ארגון "הליגה לזכויות האדם", קבע בית המשפט כי רשות מקומית רשאית לאסור לבוש מסוים רק כשיש חשש ממשי להפרת הסדר הציבורי, תנאי שלא התקיים עם הבורקיני. בית המשפט אף תהה אם זה ריאלי לבקש מרוחצים להבין את חישוביו של ארכימדיס לפני כניסה למים.
הפסיקה חידדה מחדש את המחלוקת הציבורית בצרפת סביב לבוש דתי במרחב הציבורי. בשנים האחרונות נאסרו חיג'אבים בבתי ספר ציבוריים (2004), וכן בורקות וניקאבים במרחב הציבורי (2011), בטענה שמדובר באי התאמה לעקרונות החילוניות של צרפת ולשיקולי ביטחון.
בעוד פעילי זכויות אדם בירכו על החלטת בית המשפט, אחרים - כמו אנז'-פייר ויבוני, ראש עיריית סיסקו שבקורסיקה, אשר אסר בעבר על בורקיני בעקבות תגרה, הביעו תסכול וטענו כי ראש עיריית קרי לה-רו "רק ניסה למנוע בעיות".