דו"ח חדש מזהיר: טיפות החלב בישראל קורסות

דו"ח חדש של מרכז טאוב המתפרסם היום (חמישי) חושף כיצד תחנות טיפת חלב, שהיו במשך עשורים עמוד תווך של בריאות הציבור בישראל, מידרדרות אל סף קריסה, דווקא כשהן נדרשות להעניק שירות יותר מתמיד. נכון לדצמבר 2023 - 1,376,523 מטופלים ב-1,143 טיפות חלב בישראל.

עם מבנים מתפוררים, ירידה חדה בשיעורי החיסונים, מחסור בכוח אדם ועלייה במספר הילדים, השירות החיוני לבריאות הילד הרך נמצא במשבר עמוק.

תחנות טיפת חלב אמורות להבטיח שגרת חיסונים חיונית לילדים עד גיל שש, אך הנתונים העדכניים מטרידים: שיעור ההתחסנות בחיסון המרובע (MMRV - נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח) ירד מ-73% בלבד ב-2019 ל-64% בלבד ב-2023. אף גוף מהגורמים האחראים לא משרד הבריאות, לא קופות החולים ולא העיריות שמפעילות תחנות מקומיות, הצליח לעמוד ביעדי ההתחסנות.

"הירידה בחיסונים לא מאיימת רק על הילד הבודד, אלא על כולנו", מתריעים מחברי הדו"ח, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר שרית סילברמן, אפרת סלס וד"ר יאיר צדקה. "ברגע שאין חסינות עדר גם מחוסנים עלולים להידבק".

הבעיה אינה מסתיימת בחיסונים: בעוד שאוכלוסיית הילדים בגיל הרך הולכת וגדלה (עלייה של 71% במספר הלידות מאז 1991), כמעט 180,000 לידות בשנת 2024, מספר האחיות והרופאות בתחנות טיפת חלב כמעט שלא השתנה. התחזית עד 2032 מצביעה על קרוב ל־1.5 מיליון ילדים מתחת לגיל 6- אך התחנות פשוט לא ערוכות לכך.

אחת הבעיות המדוברות פחות אך הקריטיות ביותר: המידע הרפואי על הילד אינו זורם בין הגופים המטפלים. קופות החולים, בתי החולים ותחנות טיפת חלב עובדים במערכות נפרדות, מה שיוצר פערים, כפילויות בטיפול ולעיתים גם סיכונים רפואיים. היעדר הרצף הזה, מדגיש הדו"ח, פוגע ישירות באיכות הטיפול וביכולת לאתר בעיות בזמן.

מבנים מתפוררים ועובש בקירות
לפי הדו"ח, כשליש מתחנות טיפת חלב פועלות כיום במבנים ישנים ורעועים, חלקם עם רטיבויות, עובש וחצרות מוזנחות. משרד הבריאות, שאחראי על הפעלת רוב התחנות, מתקשה להקצות תקציבים לשיפוץ או לבנייה מחודשת. "אלו לא תנאים לספק בהם טיפול לילדים רכים", נכתב בדו"ח.

מחקר מקביל של מרכז טאוב ומכון KI מגלה כי ילדים לאימהות בעלות השכלה נמוכה מועדים פי כמה לאיחור בהתפתחות השפתית. הפערים, כך מצא המחקר, מתחילים כבר בגיל שנתיים-שלוש ומתרחבים במהירות. מעקב של טיפת חלב אחר אבני דרך התפתחותיות אמור לאתר את המקרים הללו בזמן, אך כיום, השירותים אינם מספקים.

פרופ' נדב דוידוביץ', ממחברי הדו"ח, מזהיר:"טיפת חלב נמצאת במשבר עמוק. אם לא נשנה את שיטת התקצוב, המבנה הארגוני והאחריות נשלם מחיר כבד בבריאותם של ילדי ישראל".

• לתקן את הקיים, שיפור התקצוב, שיתופי הפעולה והעברת המידע תוך שמירה על המודל הנוכחי של משרד הבריאות.
• הקמת רשות לגיל הרך: גוף עצמאי שירכז את התחום תחתיו, כולל רווחה, חינוך ובריאות, ויבטיח ראייה הוליסטית ומימון ייעודי.
• העברת האחריות לרשויות המקומיות: בהתאם למודלים הקיימים כבר בתל אביב ובירושלים. היתרון: קרבה לקהילה ותפקוד טוב בעתות חירום.
• העברת השירות לקופות החולים: לאחד את מערך הבריאות לילדים תחת גוף אחד ולפתור את בעיית חוסר המידע.