לא צריך להיות תומך טרור כדי להיות מחבל, מספיק להיות טיפש

בלהט האירועים הבלתי פוסקים - מהדרוזים בסוריה ועד לחרדים, כמעט שנשכחה מה שהייתה יכולה להיות "פרשת השבוע" על סדר היום החדשותי: כישלון הניסיון להדיח את איימן עודה מהכנסת.

נתחיל מהסוף: הגינויים מיותרים. הנהי על "יום שחור לכנסת שהשאירה בתוכה תומך טרור" הוא כבר מופרך, אולי מתוך טמטום, אולי מתוך צורך לקרוץ לבייס לקראת הפריימריז - לבי הן על הבוחרים שיש לגייס בדרך נלוזה שכזאת והן על כולנו, שעלולים להיות הקורבנות של גזענות חשוכה.

ועדיין, גם מי שחושב (כמוני) שהעובדה שלא התגבש רוב מספיק להדחת איימן עודה היא תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית, כלומר למה שנותר ממנה, לא יכול שלא לזעום על עודה: במו ידיו הוא גרר את האנשים שהיה אמור לייצג למקום הנפסד הזה, שבו שני שלישים מחברי הכנסת מצביעים בעד הדחתו.

נתחיל דווקא ברישא של הפסקה הקודמת: דמוקרטיה חזקה דיה לא צריכה להיתפס לפאניקה בכל פעם שבה מישהו מקשקש בלי לתת את הדעת יותר מדי. איימן עודה מקומם באמירתו, מרתיח אפילו - מוטב היה לו לשונו הייתה נדבקת לחכו. ואף על פי כן, הוא אינו תומך טרור. לכל היותר - תומך טרול.

נזכיר את העילה לדיון המבזה שהתקיים בכנסת ובוועדותיה: ציוץ שפרסם איימן עודה לאחר שחרור החטופים, בינואר 2025.

מה נאמר באותו ציוץ? שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש, כולנו נולדו בני חורין".

אני מכיר לא מעט ישראלים שיקראו את המשפט וישאלו רק: "איפה חותמים?" כלומר, למעט מילה אחת שהפכה את העניין על ראשו, אחרי שנכנסה כאצבע לעין של כולנו: "האסירים".

מי הם אותם אסירים שאליהם התייחס עודה, אלה ששוחררו במסגרת העסקה. נתחיל במה שהם לא: הם אינם רק מי שנכלאו בגלל התנגדותם לכיבוש, נניח מארגני הפגנות, מנסחי עצומות אפילו כאלה שהתנגדו התנגדות פיזית לכוחות הביטחון שלנו שנתפסים בעיניהם ככוחות כיבוש - לו היה עודה עושה את האבחנה הזאת, ניחא.

חלק גדול מהאסירים ששוחררו במסגרת העסקה הם רוצחים שפלים עם דם חפים מפשע על ידיהם, שביצעו את מעשיהם מתוך קנאות דתית. האם עודה מקביל אותם באמת למשפחות שנחטפו באישון לילה מבתיהם? קשה לי להאמין.

לעודה היה קל לחזור בו מדבריו. להסביר, להגיד שהתנגדות לכיבוש היא לגיטימית בעיניו, אבל רצח הוא לעולם רצח. הוא בחר שלא לעשות כן. אידיוט מוחלט? בוודאי! תומך טרור? לאו דווקא.

רק ראו עד כמה זה מטומטם עוד לפני שזה מקומם: פנאטים דתיים, מוסלמים קיצוניים, כאלה שכשם שהם יורים בתינוקות ביישובי העוטף, כך הם משליכים הומואים מצריחי מסגדים, מחסלים נשים בגלל לבוש לא צנוע ועוד - יעשו את אותו הדבר בדיוק לקומוניסט, כופר בעיניהם, כמו עודה.

אז במה בדיוק תמכת, מנהיג חד"ש? בתשלום מס שפתיים למאבק לאומי באמצעות תקווה לשחרור מי ששום מאבק לא ישווה לתאוות הרצח שלהם?

עודה לא חייב לי כלום. הוא נכנס לכנסת ישראל בזכות קולותיהם של כמאה אלף מאזרחיה - ובינינו, אפילו להם הוא לא חייב יותר מדי, אחרי שהודיע כבר שיפרוש מהנהגת חד"ש.

לכן זה אפילו מרגיז עוד יותר: הסטטוס הייחודי של פוליטיקאי שרושם את האותיות האחרונות על שמו בדברי הימים, היה יכול לשים אותו במקום הנהדר של מי שישקם את האמון בין שני העמים, דווקא בתקופה נפיצה כל כך.

במקום זה הוא בחר להניף את דגל פלסטין ולשחק לידיה של כנסת לאומנית וממשלה שמבקשת לצמצם את גבולות חופש הביטוי.

קשה לי להבין מה מניע את עודה, דווקא מפני שאני מבין את המחויבות שלו למלחמה במה שהוא מפרש ככיבוש. הבעיה היא שהוא לא מציע פתרון מעשי. "שתי מדינות לשני עמים" היא קלישאה, סיסמה.

האם יש לו פתרון שיניח את דעתו של הרוב היהודי החפץ חיים? האם הוא יכול לשקם את האמון שהופר עם תהליך שלום - שחייב אפילו את הימין הישראלי (מי שלא מאמין מוזמן להציץ בנאומים של נתניהו בעת כהונתו הראשונה) - ונענה בטרור?

מי שמבקש לבנות שותפות יהודית-ערבית אמיתית, מוכרח לתת דעתו על שאלות שכאלה, אחרת הוא סתם מקשקש - ומאיש נבון כעודה ציפינו ליותר.

במשך שנים היו מי שראו בו כתקווה לגשר, לפני שבחר לפוצץ אותו. במקום זאת הוא נתן דווקא למוסלמי אדוק כמנסור עבאס לקחת על עצמו את התפקיד החיוני הזה. למה?

בעוד קצת יותר משנה תסתיים ממילא כהונתו של עודה בכנסת ישראל. כשיביט במראה, מה יראה שם? קטונתי מלבחון לב וכליות, לכן אומר לו את שאני רואה בלבד: אני רואה מישהו שיכול היה להביא להתקרבות אמיתית בין שני העמים שנגזר עליהם לחיות, כך או אחרת, על אותה חלקת ארץ.

במקום זה הוא התקרב לכת של אסלאם פודמנטליסטי, חבורה של רוצחים, שחומרת פשעיהם עומדת מעל לכל הצדקה, אפילו בעיני מי שרואים במצב המורכב תולדה של סכסוך רב שנים.

במקום לאחד, הוא בחר לשחק לידיה של כנופיה, שמי כמוהו יודע שהוא (ביחד עם רבים מערביי ישראל) היו הקורבנות הראשונים שלה, אם חלילה הייתה מצליחה במזימתה (עובדה שבטחים שנתפסו על ידי חמאס למשך כמה שעות, נרצחו גם ערבים תושבי ישראל).

עודה היה יכול להוכיח שמול זוועה שלא הייתה עוד כמוה, גוברים המוסר והמצפון האנושיים על ההשתייכות הלאומית, הדתית והשבטית. הוא מצפה שיהודים שמצפונם משמש להם כמצפן, יגנו פגיעה מחפים מפשע בעזה? אדרבא, תן דוגמה אישית.

במקום זה הוא שלח ישראלים שחיכו למסר מפייס היישר לזרועות גורמים קיצוניים שטענו תמיד שברגע האמת יבחר אפילו מי שיש לו רק מה להרוויח משלום, בדרך המלחמה.

יש לו נסיבות מקילות: המראות מעזה שנחסכים מהציבור הישראלי באדיבות צנזורה עצמית, מיותרת ומפחידה, של אמצעי התקשורת כאן, יכולים להעביר לעיתים אדם על דעתו.

רק זכרו איך בימים הראשונים לאחר מראות ה-7 באוקטובר, תבעו אפילו מצביעי מרצ ותיקים להפוך את עזה למגרש חנייה. גם אם זו היית התלהמות מיותרת, היא הייתה מובנת מול טבח חסר אבחנה או רחמים.

רוצה לומר, גם אם עודה אינו אלא תמונת מראה של קיבוצניק מהדרום שהתפכח מחלום השלום-עכשיו שחלם במשך שנים, הרי שלכל הפחות הוא היה צריך כבר לרדת מהבריקדה שעליה טיפס שתי מדרגות גבוה מדי. במקום זאת הוא בחר להעפיל גבוה יותר אל ראשה, לתקוע את האצבע עמוק יותר בעין הישראלית. גבר.

איימן עודה, אני שמח שנשארת בכנסת ישראל, המדינה שאת שמה אתה אפילו לא מסוגל לבטא מרוב שנאה. אולי ב-15 החודשים שנותרו לך בשורותיה, תצליח לגייס את הכוחות הפנימיים כדי להודות שטעית ולחשב מסלול מחדש, מסלול מחד"ש.

לא צריך להיות טרוריסט או אפילו תומך-טרור כדי לשרוף את הגשר. את אותו הגשר שהיית יכול להקים. איזו החמצה.