לקראת הדיון שהתקיים היום (שלישי) בנושא הפסקת טיפול במחבלים בבתי החולים הציבוריים והקמת מערך רפואה ייעודי בבתי הכלא, שר הבריאות אוריאל בוסו, הגיב ליו"ר הועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל וטען כי אין רשימה המגדירה טיפולים מאושרים למחבלים ומנעד הטיפולים והפעולות המתבצעות נקבע ע"י גורם מטפל. הטיפולים הם כאלה שאין אפשרות לתת אותם במקומות כליאה".
"משרד הבריאות לא מתנגד להרחבת יכולות הטיפול למרכז הרפואי בשירות בתי הסוהר, שיאפשרו מתן שירות רפואי מקיף יותר במסגרת בתי הכלא, ובאחריות שב"ס. ככל שיורחבו שם השירותים יפחת הצורך בשירותי רפואה מבתי חולים", כתב שר הבריאות במכתב שהגיע לידי וואלה.
לגבי מי אחראי למטופלים הכלואים ושאלת העברתם לבתי החולים, השר השיב כי "הטיפולים הניתנים למחבלים בבתי החולים נעשים מתוקף אחריות הגורם הכולא - שב"ס. במקרים בהם מדובר בעציר או אסיר וצה"ל במקרה ומדובר בלוחם בלתי חוקי הכלוא במתקן לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. האחריות היא הן לעצם מתן הטיפול והן למימונו. הגורם הקובע מתי כלוא יועבר לבית החולים הוא הגורם הכולא לפי נהליו, שיקוליו ויכולותיו.
לגבי סוגיית מי מאשר את הטיפול במחבל והאם יש מנגנון של בקרה ופיקוח? את הטיפול הנדרש בבית החולים קובע הרופא המטפל. במסגרת סמכויותיו המקצועיות ובהתאם לשלב המקצועי בו נמצא, בהתאם לשיקול דעתו ולאחר בדיקה רפואית בנושא.
במקרים רבים נשמעו הטענות כי מדובר בטיפולי מצילי חיים עבור מחבלים, על כך עונה שר הבריאות כי מדובר כחלק מזכויות חוק זכויות החולה שלא כולל את ההגדרה לטיפול מציל חיים, אך כן מגדיר מצב חירום רפואי כנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף".
לדבריו, לא ניתן לצמצם את המונח "טיפול מציל חיים" להגדרה חד ערכית, כל טיפול בהעדרו המטופל ימות הוא טיפול מציל חיים. הסדרים פרטניים לטיפול בכלואים הם חלק מהתנאים וההסדרים הנוהגים מעת לעת במערכת הבריאות בישראל המהווים את הבסיס לקבלת טיפול לפי חוק זכויות החולה.
ח"כ יוליה מלינובסקי, יוזמת הדיון בוועדה אמרה כי "אנחנו לא נרפה מהנושא הזה שמחבלים מקבלים טיפולים בבתי חולים ציבוריים בישראל". עוד הוסיפה כי "הרבה רופאים מאוימים ולא מוכנים לדבר בפומבי על הטיפולים שמקבלים המחבלים בבתי החולים. יש דעות לכאן ולכאן, הרבה רופאים אמרו לי שאם היו יודעים שהם מטפלים במחבלים הם היו מסיימים את הניתוחים מהר יותר, זה נושא מורכב ולא סימפטי. מה שהיה לא יכול להימשך. אנחנו נחושים. תמצאו פתרונות יחד עם המל"ל לכך".
סג"ד אילון רז, ראש ענף ניהול חובשים ופרמדיקים משב"ס עדכן כי "כל מה שאפשר לעשות בתוך שב"ס נעשה בתוך שב"ס. יש כוונה להרחיב את מרפאות המומחים כולל מכשיר רנטגן, טלא רפואה מרחוק נכנסנו לפיילוט יחד עם בית החולים פוריה. ככל שיוחלט על הקמת חדרי ניתוח שלא קיימים כיום, בשב"ס יברכו על כך. שירות בתי הסוהר לא יודע להקים חדר ניתוח מי שצריך להוביל את זה- זה משרד הבריאות".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הוסיפה: "אנחנו מקבלים אלינו את המקרים הרפואיים ונותנים את המענה הדרוש. מי שמחליט מי שיגיע לבית החולים הוא קצין הרפואה בשב"ס. אם מטופל היה אפשר להחזיק אותו מורדם ומונשם, אז הוא לא היה מגיע לבית החולים. אנחנו לא מציעים טיפולים מחוץ לסל הבריאות, אם יש מקרים כאלה אשמח לדעת עליהם ולקבל אותם".
ד"ר יוסי וולפיש, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית: "מחויבותינו לטפל בכל אדם. אי אפשר לעשות את ההבדלה בין אדם לאדם וכתפיסת עולם אתית הרופא נשבע את שבועת הרופא כדי שיטפל ללא הבדל של דת גזע ומין. הרופא לא יודע במי הוא מטפל. כל זמן שתוציאו את ההחלטה מהרופא, זו תהיה ההחלטה של המדינה במי לטפל".
יו"ר הועדה, ח"כ צביקה פוגל סיכם: "מדובר בנושא שנוי במחלוקת. אנחנו צריכים למצוא את השפה המשותפת. אנחנו פונים למל"ל לעשות עבודת מטה בנושא כי אם אתם לא תעשו את זה, אנחנו נעשה את זה בחקיקה. אנחנו לא ארגון טרור, אנחנו מדינה עם ערכים שהיא שותפה להתנהלות בינלאומית. אני לא רוצה לפגוע גם בשבועת הרופא, אנחנו ניקח אחריות על כך. זה יהיה לא פשוט להגדיר מי יקבל טיפול בבתי החולים, אבל נעשה את זה".