סמל ראשון שהם מנחם, בן 21 ממושב ירדנה, נפל היום (שני) בקרב בצפון רצועת עזה. שהם הלך בדרכי אביו, שמואל מנחם, פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים, והתגייס בעקבותיו לגדוד 52 בחטיבה 401. שהם שירת בגדוד כנהג טנק - בדיוק כמו אביו לפניו.
שהם הותיר אחריו את ההורים שמואל (שמוליק) ורחל, ואת אחותו ספיר. אביו שמוליק שירת באותו הגדוד של בנו ועבר בשירותו אירועים קשים מנשוא, וזאת לפני שאיבד את היקר לו מכל. הוא נפצע בעצמו בקרב במלחמת יום הכיפורים ואף נפל בשבי המצרי. עם זאת, רק לאחר 25 שנים הוא הוכר כנכה צה"ל והחל לקבל עזרה כפדוי שבי לצד תהליך שיקום. קודם לכן הוא גר עם הוריו, אך הודות לשיקום הוא התחתן ונולדו לו ילדיו שהם וספיר.
שמוליק וחבריו הותקלו במארב מצרי בערבו של היום הראשון של מלחמת יום הכיפורים. חלקם נהרגו וחלקם נפצעו. בזמן ששמוליק חבש את חברו, הוא נפגע בגבו מכדור. אחר כך נלקח בשבי ועבר עינויים קשים.
שרון מנחם, בן דודו של שהם, שוחח עם וואלה ושיתף בתחושות הקשות נוכח האסון. "שהם התעקש להיות בגדוד הזה בגלל הסיפור של אבא שלו", הוא סיפר בכאב. "הוא היה באמת הגאווה של ההורים. החזיק ברצון לתרום למדינה, תמיד אמר שהכל טוב והכל בסדר. הוא היה עוזר ומסייע לכולם".
שהם צפוי היה להשתחרר רק בעוד ארבעה חודשים. הוא למד בתיכון שקד שבקיבוץ שדה אליהו, לאחר מכן הוא השתתף במכינה הקדם-צבאית בנוקדים. שרון סיפר שאביו של שהם תמך בהחלטתו לשרת בגדוד השריון 52 מתוך ציונות ותרומה למדינה. "זה החינוך במשפחה", הסביר בן דודו. "מאז ה-7 באוקטובר הוא שירת כל הזמן בעזה. הוא הרגיש שהוא תורם. הוא אמר לי 'שרון אנחנו מנצחים. אנחנו עושים את העבודה שלנו'.
עוד הוסיף שרון: "אבא שלו דאג לו כמו כל הורה ללוחם שנלחם בעזה. מצד שני הוא עודד תמך והיה גאה בו בצורה מטורפת. כל הבית שלהם עם דגלי ישראל בשילוב דגלי חטיבה 401. יש בבית הזה גאווה ואהבה לשיריון".
שהם נפל בלחימה בג'אבליה שבצפון רצועת עזה לצד סמל שלמה יקיר שרם בן ה-20 מאפרת וסמל יולי פקטור בן ה-19 מראשון לציון. מהערכה ראשונית, עלה כי הלוחמים נהרגו כתוצאה מפיצוץ בטנק ששהו בו. אפשרויות נוספות לנסיבות הפיצוץ נמצאות בבדיקה. באותו אירוע נפצע באורח קשה גם קצין שריון בגדוד 52, חטיבה 401. הקצין פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ומשפחתו עודכנה.
סמ"ר שהם מנחם יובא למנוחת עולמים מחר (שלישי) בשעה 17:30 במושב ירדנה. יהיה זכרו ברוך.