אחרי השימוע של היועמ"שית: מה קורה עכשיו - ואיך הדחתה תשפיע על כל אזרח בישראל?

הממשלה החליטה לשנות החלטת ממשלה קיימת (משנת 2000) ולבטל את חובת ההתייעצות עם ועדה מקצועית-ציבורית בלתי תלויה בהליך פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. במקום ועדה מקצועית-ציבורית, הוקמה ועדת שרים שאמורה לקיים "שימוע" ליועצת ולהעביר את המלצתה לממשלה.

אמנם יש לממשלה סמכות להדיח את היועצת המשפטית, אולם בשום שלב לא הוצגה עילה מוצדקת להדחתה והחלטה מעין זו לוקה בנסיבות הנוכחיות בניגוד עניינים. מעבר לכך, ההחלטה לשנות את הליך ההדחה לאחר שהוא כבר החל, התקבלה בלא תשתית שמצדיקה את השינוי, ובהתעלם מהעקרונות שלשמם נועד ההליך - להגן על אי-תלות היועצת המשפטית כדי שתוכל לסייע לממשלה לקדם את יעדיה באופן חוקי ולהימנע מהפרה של חוק. הדחה פסולה של היועצת המשפטית לממשלה תפגע באי תלותו המקצועית של כל יועץ משפטי לממשלה עתידי, באופן שיחתור תחת יכולתו למלא את תפקידיו.

מכיוון שהשרים בוועדת השרים כבר הביעו אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, ניתן לשער שהם ימליצו להדיח אותה. במקרה כזה, לפי החלטת הממשלה ששינתה לאחרונה את הליך ההדחה, ועדת השרים רשאית להניח את הנושא על סדר היום ולקיים דיון בממשלה.

ליועצת המשפטית תהיה זכות שימוע גם בפני הממשלה. החלטת ממשלה להדיח את היועצת המשפטית, מכיוון שהיא תסתמך אך ורק על המלצת ועדת השרים (ולא על הוועדה המקצועית-ציבורית), תידרש להתקבל ברוב של לפחות 75% מהשרים המכהנים בממשלה שאין להם מניעה להשתתף בהצבעה. מכיוון שהשרים כבר הביעו אי-אמון ביועצת המשפטית, ולא צפויה התייעצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית, ניתן לשער שההחלטה תתקבל.

בג"ץ צפוי לקיים הליך שיפוטי על ההחלטה ועשוי לקבוע שהליך ההדחה אינו חוקי. עתירות כבר הוגשו לבג"ץ על החלטת הממשלה שבה הוחלט לשנות את הליך הדחת היועצת המשפטית.

היועץ המשפטי לממשלה מסייע לממשלה, על כל משרדיה, לקדם את יעדיה באופן חוקי ולהימנע מהפרה של החוק. אם תיפגע אי-תלותו המקצועית, הוא יתקשה לעמוד על דעתו המקצועית, באופן שעלול להביא את הממשלה להפרה של החוק. הדבר הזה עלול לבוא לידי ביטוי בכל תפקידיו של היועץ המשפטי: עמידה בראשות התביעה הפלילית, ייצוג המדינה והאינטרס הציבורי בערכאות משפטיות וייעוץ משפטי לרשויות השלטון כפרשן המוסמך של החוק.

תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בהקשר זה חשוב במיוחד בעקבות מבנה המשטר בישראל: ממשלה רבת עוצמה, היעדר בלמים מקובלים כמו בדמוקרטיות אחרות על כוחה של הממשלה והיעדר מסורת מבוססת בישראל של שמירה על שלטון החוק. בהקשר הזה מקובל לומר שהבלם העיקרי בישראל על כוחה של הממשלה הוא הרשות השופטת. אולם הרשות השופטת היא "הבלם החיצוני", ואילו היועץ המשפטי לממשלה הוא "הבלם הפנימי". פגיעה באי-תלות היועץ המשפטי לממשלה בעקבות הדחה פסולה עלולה להסיר מהממשלה בלם חשוב ששומר על חוקיות פעולותיה.

כראש התביעה, היועץ המשפטי לממשלה נדרש להפעיל את סמכויותיו לפי שיקולי החוק והראיות בלבד, בהגינות, באופן אחיד ושוויוני, ללא אפליה, הטיה או משוא פנים ולפי שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי.
הדחה פסולה עלולה להביא לפגיעה בהגנה על אופיו זה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שעלול בעתיד להחליף בהחלטותיו שיקולים מקצועיים בשיקולים פוליטיים - בשל החשש מהליך הדחה. כל זה יבוא לידי ביטוי בתפקוד של רשויות אכיפת החוק: התביעה והמשטרה.

יועץ משפטי עתידי עלול לדוגמה לאשר מטעמים פוליטיים חקירות משטרה על התבטאויות ברשתות חברתיות, לא להקפיד על אכיפה שוויונית של החוק בהפגנות נגד הממשלה, או לא להקפיד על אכיפה בתחומי השחיתות השלטונית.

יועץ משפטי שיפעל מטעמים פוליטיים עלול להיכשל בתפקידו לפקח על רשויות החקירה. דוגמה לכך היא שהיועץ המשפטי יאפשר "אצבע קלה על ההדק" בתחום האזנות הסתר או בתחום המעצרים.

מי שישלמו את המחיר עלולים להיות מפגינים נגד הממשלה שייעצרו במעצרי שווא ואף יוגשו נגדם כתבי אישום בלתי מוצדקים, אוכלוסיות מוחלשות או מיעוטים שיידרסו תחת מכבש של אכיפה פלילית מוגזמת או חסרה מטעמים פוליטיים, או אזרחים שיזדקקו לשירות של משרד ממשלתי בלתי מתפקד בשל שחיתות שלטונית.

היועץ המשפטי לממשלה מופקד על השלטת המשפט במדינה ועל כך שהממשלה תנסה להגשים את יעדיה במסגרת החוק. הדחה פסולה עלולה לפגוע מעתה ואילך בהגנה על יכולתו של היועץ המשפטי לעמוד על עמדתו המקצועית ולהקפיד באופן בלתי-תלוי על כך שהרשויות לא יחרגו מהחוק.

זה עשוי להתבטא בתופעות של שחיתות שלטונית במשרדי ממשלה, במכרזים בעייתיים, במינויים בלתי תקינים, או בחריגה ממינהל תקין בתחומי התמיכות הממשלתיות. הממשלה עלולה להפלות לרעה מיעוטים או "בלתי מקורבים" ורק במיעוט המקרים עלולים הדברים להתגלות באופן שיאפשר התערבות של בתי משפט. עלולים להתרבות המקרים שבהם רשויות המדינה לא מקיימות או ממסמסות פסקי דין.