מזכר ההבנות בין ישראל לארה"ב לשיתוף פעולה ביישום בינה מלאכותית (AI) לחיזוק תשתיות האנרגיה בישראל ובארה"ב הוא צעד חשוב במסע של ישראל להשגת עצמאות וחוסן אנרגטי. עם זאת, מדובר בצעד אחד מתוך שורה של מהלכים שעל ישראל לנקוט כדי להתמודד ביעילות עם אתגרי האנרגיה המורכבים הצפויים לנו בעתיד.
באופן פרדוקסלי, AI הוא גם הבעיה וגם חלק מהפתרון לאתגרי האנרגיה העתידיים. מצד אחד, השימוש ב-AI צפוי להוביל להיקפי צריכת חשמל חסרי תקדים. על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, הביקוש העולמי הנובע מצרכי החשמל של מרכזי נתונים ל-AI צפוי לגדול בשיעור של פי ארבעה עד 2030. מנגד, AI הוא גם כלי בעל פוטנציאל משמעותי לפתור חלק ניכר מאתגרי צריכת האנרגיה העתידית.
ישראל, עם משק אנרגיה מוגבל ורגיש במיוחד, חשופה במיוחד להשלכות של השימוש המוגבר ב-AI. כמדינה שחדשנות טכנולוגית היא אחת מאבני היסוד העיקריות של עוצמתה הכלכלית - ואף המדינית, כמנוף גיאופוליטי וזרז לשותפויות אזוריות ובינלאומיות - ישראל עלולה להיקלע למצב בו היעדר תשתית אנרגיה נאותה ימנע ממנה לממש את יכולותיה בתחום בעל חשיבות אסטרטגית, צבאית ואזרחית כאחת, כמו AI.
כבר היום ברור כי עלייה בשיעור הצפוי בצריכת האנרגיה בישראל לא תוכל להיתמך על ידי התשתית הנוכחית. ייצור החשמל בישראל נשען כיום על גז טבעי, המהווה כיום 71% מתמהיל מקורות האנרגיה. ההסתמכות הגבוהה על מקור אנרגיה יחיד ומרכזי יוצרת חשיפה משמעותית לסיכונים גיאופוליטיים ולשיבושי אספקה. אף על פי שתגליות הגז הטבעי בים התיכון העניקו לישראל מידה של עצמאות ממקורות אנרגיה זרים, הסתמכות יתר על מקור מקומי יחיד יוצרת נקודת כשל. במצב כזה, שיבוש באספקת הגז, בין אם מסיבות ביטחוניות או תקלות טכניות, עלול לערער את יציבות המשק כולו.
לפיכך, בעוד שהגז הטבעי תורם לעצמאות מיבוא, הוא מספק מענה רק לעשור הקרוב ואינו מבטיח חוסן אנרגטי אמיתי. גיוון משמעותי של מקורות הייצור הוא כורח המציאות, ולאור הזמן והמשאבים הנדרשים לשם כך יש להתחיל לפעול עוד היום.
דו"חות שונים שפורסמו בשנים האחרונות על ידי גופים כמו רשות החשמל ומשרד מבקר המדינה מצביעים על הצורך לבצע מעבר לתמהיל אנרגיה מגוון, אמין ונקי יותר. הדבר כרוך בהשגת יעדים שאפתניים של 30% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף 2030.
נכון להיום, ישראל רחוקה מלעמוד ביעד זה. יתר על כן, אנרגיות מתחדשות לבדן - בהינתן העובדה שייצור החשמל ממקורות אלו אינו קבוע או צפוי באופן מלא אלא תלוי בתנאי הטבע המשתנים, לצד מגבלות הקרקע בישראל - אינן יכולות להחליף באופן מלא את הגז הטבעי. בהתאם, בשנים האחרונות החלו להיבחן פתרונות כמו שילוב אנרגיה גרעינית כמקור כוח יציב, נקי ואמין כמשלים למקורות מתחדשים.
בנוסף לגיוון מקורות, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו AI הוא מרכיב חיוני במדיניות האנרגיה העתידית של ישראל, עם פוטנציאל למהפכה של ממש בתחומים כמו ניהול עומסים, חיזוי תקלות, אופטימיזציה של ייצור אנרגיות מתחדשות והגנה מפני מתקפות סייבר. עם זאת, השימוש ב-AI נושא עימו גם סיכונים.
ההסכם עשוי להביא לפריצת דרך
לדוגמא, אופטימיזציה של תהליכים וניהול יעיל של רשתות חשמל מבוססים על ניתוח כמויות גדולות של נתונים בזמן אמת ונתונים היסטוריים. AI מהווה כלי מרכזי בהקשר זה, אך השימוש בו מעלה גם חששות בנושאים כמו פגיעה בפרטיות וחשיפה מוגברת להתקפות סייבר, המקשים על שיתוף נתונים בין גורמים שונים במשק האנרגיה. לכן, נדרשת גם הגדרה של מדיניות שיתוף נתונים, וייתכן שאף הקמת גופים רגולטוריים חדשים המתמקדים באתיקה ובאבטחה של AI בתשתיות קריטיות.
ההסכם החדש בין ישראל לארה"ב עשוי להביא לפריצות דרך טכנולוגיות בנושאים כמו שיפור יעילות, אמינות וחוסן רשתות החשמל; קידום מחקר ופיתוח משותפים שיולידו פתרונות פורצי דרך; ופיתוח מדיניות משותפת שתעצב סטנדרטים ותבטיח תשתית דיגיטלית בטוחה. ההסכם גם נושא הבטחה לקידום פרויקטים אזוריים, כולל יוזמות כמו המסדרון הכלכלי IMEC והסכמי אברהם - נדבך גיאופוליטי חשוב ביותר.
עם זאת, כדי לאפשר לישראל לעמוד ביעד השאפתני של השגת חוסן ועצמאות אנרגטית בעידן ה-AI נדרשת תוכנית פעולה לאומית המשלבת בין שינויים מבניים במשק האנרגיה לצד יישום נרחב של פתרונות טכנולוגיים. אסטרטגיה לגיוון מקורות בכלל, ואנרגיה גרעינית בפרט, ידרשו השקעות אדירות בתשתיות פיזיות, ומהפכה רגולטורית שתסיר חסמים ותאפשר יישום מהיר ויעיל של פתרונות. הרחבת השותפות עם ארה"ב בתחומי האנרגיה, AI ותחומים טכנולוגיים אחרים, לצד השתלבות אפשרית בבריתות אזוריות בתחומים רלוונטיים, תהווה חלק מרכזי בכל אסטרטגיה עתידית.
הכותב הוא חוקר חדשנות טכנולוגית ב-Mind Israel