במדינה דמוקרטית, ההתייצבות בפני מוסדות שלטון, הכנסת, הממשלה או בית המשפט, איננה רק דרישה טכנית, אלא ביטוי יסוד של אחריות שלטונית וכבוד הדדי בין רשויות.
כאשר בכירה מאוד כדוגמת היועצת המשפטית לממשלה נמנעת מלהתייצב להליך רשמי אליו זומנה - גם אם תסביר זאת בנימוקים ענייניים - נפגעים עקרונות יסוד: הממשל התקין, האחריות הציבורית, והאיזון הראוי בין שלוש הרשויות.
וכאן מתעוררת שאלה פשוטה ונוקבת: אם ליועצת המשפטית מותר להתעלם מההזמנה להופיע ולהיעדר, מה יאמר האזרח הפשוט שמוזמן להופיע בפני גוף שלטוני?
הנה הדברים כפי שאני רואה אותם: אינני יודע מה תחליט היועצת, אך לו תישמע דעתי, הרי מחר, משזומנה היועצת המשפטית לשימוע בפני הממשלה - עליה להתייצב. לא כי היא מסכימה לעצם ההליך, אלא דווקא מפני שאינה מסכימה לו.
את הכבוד שהיא מעניקה, ובצדק, לבית המשפט, עליה להעניק גם לממשלה ולכנסת. אם יש לה טענות כבדות-משקל - היא ודאי רשאית לטעון אותן. אך את הטענות יש להציג בתוך ההליך. לא באמצעות התעלמות ממנו. אינני קובע מסמרות באשר לנימוקיה של היועצת או לטענות כלפיה. גם אינני יודע אם תבחר מחר להופיע או לא. אבל עצם האפשרות שלא תופיע - מעלה דגל אדום.
ייתכן שטענותיה מוצדקות. ייתכן שהיא סבורה שההליך אינו ראוי. ייתכן שהמניעים פוליטיים, או שמדובר בשימוש לא תקין בכלי של שימוע. ובכל זאת, אי-הופעה אינה הדרך הנכונה בה יש לילך. גם בלי צורך בהשוואה, הרי כפי שלא יעלה על הדעת שבארצות הברית, כאשר ראש ועדה בקונגרס מזמן אדם לשימוע פומבי, אותו אדם יחליט להיעדר - כך גם כאן.
בדמוקרטיה תקינה, הבמה שבה נשמעות טענות היא הבמה הציבורית והמוסדית - לא מאחורי דלת סגורה, ולא באמצעות שתיקה פומבית או דרך התקשורת.
ייתכן שישנה התלבטות אמיתית. ייתכן שהיועצת מהססת ברגעים אלה אם ראוי להשתתף בשימוע שמבחינתה נגוע בפוליטיזציה. אבל ככל שהלבטים גוברים - כך גובר גם הצורך להופיע ולומר את הדברים בעצמה.
אם יש טענה לחוסר סמכות - שתועלה. אם יש טענה למניע זר - שתוצג. אבל לא ניתן להצדיק היעדרות גורפת, קל וחומר כשמדובר ביועצת המשפטית לממשלה, אחת הדמויות הרמות והמשפיעות ביותר בשירות הציבורי.
מקרה דומה, בנסיבות פרטניות שונות, התרחש לאחרונה עם ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שסירב להתייצב בפני ועדה ממשלתית. הממשלה פעלה בהיעדרו, והנזק התדמיתי - לו ולשירות כולו - היה ממשי. לא בגלל התוכן, אלא בגלל היעדר ההופעה אליה הוזמן.
בציבוריות הישראלית, כמו בכל דמוקרטיה, יש ערך עצום לנראות: ההופעה הפומבית, המענה הישיר לשאלות, והנכונות להתמודד עם ביקורת. דווקא כשקשה - אסור להיעדר.
אם היועצת מבקשת, ובצדק, שהמערכת הפוליטית תכבד את עצמאותה, עליה להפגין מחויבות למערכת כולה: גם לבית המשפט, גם לממשלה, וגם לכנסת. היעדרות מהשימוע מחר תיתפס כהתנשאות, תגביר את הקרע הציבורי, ותשגר מסר בעייתי לפקידות: שיש מקרים שבהם מותר לא להופיע - פשוט כי לא רוצים. במערכת שלטונית תקינה - אין יוקרה בלי מחויבות. במילים פשוטות: יועצת משפטית לממשלה אמורה לשמש מופת - לא תקדים.
הכותב הוא שופט מחוזי בדימוס, שימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים