צרפת וקלדוניה החדשה הודיעו בסוף השבוע על הסכם היסטורי, שבמסגרתו תיווצר "מדינת קלדוניה החדשה". היא תישאר תחת ריבונות צרפתית, אך תזכה למעמד חדש ותוגדר כישות מדינתית בעלת אזרחות מקומית. ההסכם, בן 13 עמודים, נחתם לאחר עשרה ימי דיונים שהתנהלו ביוזמת הנשיא עמנואל מקרון, במטרה להביא לסיום הקיפאון הפוליטי ששרר באי מאז משאל העם האחרון על עצמאות ב-2021.
"אחרי יותר מעשרה ימי דיונים, הגיעו נבחרי קלדוניה החדשה ונציגי הממשלה להסכם היסטורי", כתב מקרון בחשבון ה-X שלו. "מדינת קלדוניה החדשה בתוך הרפובליקה - זהו מהלך שמבוסס על אמון. כעת הזמן לכבוד הדדי, יציבות ושיתוף פעולה בבניית עתיד משותף".
קלדוניה החדשה, טריטוריה צרפתית השוכנת באוקיינוס השקט במרחק של כ-17 אלף קילומטרים מפריז, ממוקמת מזרחית לאוסטרליה וצפונית לניו זילנד. אוכלוסייתה מונה כ-270 אלף בני אדם, רבים מהם בני העם הקאנאקי הילידי, וחלקם שואפים לעצמאות מלאה.
ההסכם מגיע על רקע מהומות אלימות שפרצו במאי שעבר, בעקבות תוכנית של פריז להרחיב את זכויות ההצבעה למהגרים ותושבים ותיקים שאינם מהאוכלוסייה הילידית הקאנאקית. במהומות נהרגו 14 בני אדם, והנזק הכלכלי הוערך בכשני מיליארד אירו - פגיעה של 10% בתמ"ג המקומי.
על פי ההסכם, ניתן יהיה לקבל אזרחות קלדונית, אך תישמר האפשרות לשאת גם באזרחות צרפתית. הזכאות להצבעה בבחירות המקומיות תותנה במגורים של עשר שנים לפחות באי. עוד נקבע כי לא ייערכו משאלי עם נוספים, למעט משאל עתידי לאישור ההסכם, שצפוי להתקיים ב-2026.
"מדובר בהסכם בעל ממדים היסטוריים", אמר ראש הממשלה הצרפתי פרנסואה ביירו, והוסיף כי לצד השינוי החוקתי צפויה גם תוכנית כלכלית מקיפה שתכלול שיקום של תעשיית הניקל באי.
בנוסף לכך, הוסכם על חבילת שיקום כלכלי, הכוללת חידוש של תעשיית הניקל - אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של קלדוניה. שני בתי הפרלמנט בצרפת צפויים לאשר את ההסכם עד סוף השנה, והוא יובא לאישור במשאל עם באיים בשנת 2026.
מאז שנות ה-80 התנהלו תהליכים להסדרה פוליטית של מעמד האיים. הסכם נומיאה שנחתם ב-1998 העניק לאיים אוטונומיה נרחבת, אך השסע בין תומכי העצמאות למתנגדיה נותר עמוק. בשלושת משאלי העם שנערכו בין 2018 ל-2021 נדחתה ההצעה להיפרד מצרפת, אך במשאל האחרון ב-2021 החרימו תנועות העצמאות את ההצבעה - מה שהוביל למבוי סתום.
הן תומכי העצמאות והן מתנגדיה בירכו על ההסכם ותיארו אותו כנקודת מפנה. המפלגות הנאמנות לצרפת שיבחו אותו על כך שהוא מוביל ל"עידן חדש של יציבות" ומכבד את התוצאות של שלושה משאלי העם הקודמים, בעוד תומכי העצמאות הדגישו את ההכרה בלאומיות הקלדונית ואת ההבטחה לתמיכה כלכלית מוגברת, במיוחד לתעשיית הניקל החיונית.