וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"לא להחריג מינויים ביטחוניים": אושרה הצעת החוק שתאפשר לממשלה חדשה לפטר בכירים

עודכן לאחרונה: 13.7.2025 / 14:50

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק, לפיה ממשלה תוכל לפטר ב-100 הימים הראשונים שלה בעלי תפקידים כמו היועצת המשפטית לממשלה וראש שב"כ. היועמ"שית הזהירה מפני פוליטיזציה, חבר הכנסת שיקלי מתעקש שלא להחריג מינויים של בכירי מערכת הביטחון

בווידאו:עימות בין השר איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה דני לוי, תצוגת כלי נשק ואמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל/מערכת וואלה

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, לפיה ממשלה חדשה שנבחרת ונכנסת לכהונתה, תוכל לפטר במאה הימים הראשונים לכהונתה בעלי תפקידים דוגמת ראש שב"כ, יועצת משפטית לממשלה ובכירים נוספים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב הבוקר כי "הממשלה נבחרה כדי ליישם את המדיניות שלשמה קיבלה את אמון הציבור - לא כדי להיתקל שוב ושוב במחסומים של פקידות בכירה שמונתה על ידי ממשלות קודמות". השר לביטחון לאומי קרא לשרים בממשלה להצביע בעד: "תנו לממשלה הנבחרת למשול - בלי אזיקים", כתב בן גביר.

גם מציע החוק, חבר הכנסת פוגל התייחס להצעת החוק שיעלה וכתב ברשת X: "אני קורא לחברי הוועדה לאשר את ההצעה, תנו לממשלה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה".

היועצת המשפטית לממשלה הזהירה בהודעתה לגבי הצעת החוק וכתבה כי היא "תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון". עוד אמרה היועמ"שית כי מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות, כולל מערכות הביטחון, "להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות דעתם".

השר עמיחי שיקלי, בפרשת מעצרו של איש השב"כ, בימ"ש מחוזי לוד, 15 באפריל 2025. ראובן קסטרו
פחות מתחבר "להתייפיפות". השר עמיחי שיקלי/ראובן קסטרו

בדיון שנערך הרוחות סערו. השר עמיחי שיקלי הביא דוגמאות לכך שבעבר היו בכירים ביטחוניים שלדבריו התנגדו לתקיפה באיראן, כמו הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי וראש המוסד מאיר דגן. שיקלי גם דיבר על הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, שלטענתו של שיקלי לא היה מעוניין בהקמת מתחם סיוע הומניטרי ולכן "ממסמס ומטרפד את מדיניות הממשלה", אמר.

השר זאב אלקין התנגד לדברי שיקלי והדגיש כי יש לייצר הבחנה בין תפקידים ביטחוניים ללא ביטחוניים. "לא ביטוח שזה נכון למערכת הביטחונית, תבוא ממשלה הבאה אחרי בחירות ותחליף את כל מה שהממשלה הקודמת עשתה בתחום הביטחוני. להחליף בעל תפקיד ביטחוני צריך הרבה יותר סיבות", הסביר אלקין.

בתגובה לכך תקף שיקלי ואמר: "צריך קו כמו בארה"ב, לא מבין את ההתייפיפות הזו של להחריג תפקידים ביטחוניים".

נציג משרד הביטחון שהשתתף בדיון הסביר את עמדת המשרד. "צה"ל גוף ביטחוני עצום ומורכב עם מאות אלפי משרתים", אמר בפתח דבריו. "יש כאן מערכת ביטחונית שפועלת עם תכנון לטווח ארוך וכל שינוי במערכת יכול לערער את היציבות התפקודית של המערכת. משרד הביטחון סבור שהחלטה על החלפת רמטכ"ל צריכה להתקבל במשורה", הבהיר נציג משרד הביטחון. "אנחנו סבורים שיש קושי בהצעה שמבקשת להפוך את החלפת הרמטכ"ל להסדר טבעי כמעט שנגזר מחילופי השלטון. לכן אנחנו מתנגדים בעקבות ההשפעה הניכרת על צה"ל".

sheen-shitof

עוד בוואלה

המהפכה של וואלה Fiber שתחסוך לכם בעלויות הטלוויזיה והאינטרנט

בשיתוף וואלה פייבר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מפכ"ל המשטרה דני לוי, דיון הוועדה לביטחון לאומי, 27 בנובמבר 2024. יונתן זינדל, פלאש 90
פוגל ובן גביר בדיון בכנסת/פלאש 90, יונתן זינדל

לוין מאיים?

בחילופי דברים נוספים שהתרחשו בדיון בוועדה, שר המשפטים יריב לוין התעמת עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון. "התפיסה המוסדית המסורתית במדינת ישראל היא שבעלי התפקידים הבכירים נהנים מעצמאות וממלכתיות - שהרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש שב"כ וראש המוסד הם עצמאים במילוי תפקידם והצעת החוק הזו תהפוך אותם לפוליטית", אמר המשנה ליועמ"שית לימון.

בתגובה לכך, שר המשפטים יריב לוין ביקש מלימון שינקוב בדוגמא אחת של מדינה בה יש ליעוץ המשפטי סמכות כמו בישראל, לדבריו. לימון ענה לו כי לכל מדינה יש מערכת איזונים משלה וכי הצעת החוק תהפוך את מערכת השירות הציבורי לפוליטית.

"מי שפוליטית זו היועמ"שית. כל הטענות על פוליטיזציה הן סיסמאות ריקות. אנשים לא מוכנים להיות במקום שהקול שלהם בקלפי לא שווה כלום. זה שאתם לא מבינים את זה זה עצוב מאוד. ואני מקווה שבית המשפט יעצור את זה", אמר שר המשפטים.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ציין כי בעיניו "זה נשמע כמו איום". לוין ענה ללימון כי זה אינו איום, אלא "תיאור מדוייק של המצב".

יריב לוין, הצבעה על הצעת החוק לפיזור הכנסת, מליאת הכנסת, 12 ביוני 2025. חיים גולדברג, פלאש 90
"הטענות על פוליטיזציה הן סיסמאות ריקות". שר המשפטים יריב לוין/פלאש 90, חיים גולדברג

גם הרמטכ"ל על הכוונת

החוק, אם יתקבל, יאפשר הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים שהשלימו שני שליש מכהונתם וביניהם הרמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש המוסד וראש אגף התקציבים באוצר - בתקופת הראשונית של כהונת כל ממשלה ומינוי משרות אמון במקומם. הצעת החוק קובעת כי ההוראות שבה לא יחולו על מי שמונה בהצבעה חשאית בכנסת, דוגמת נשיא המדינה או מבקר המדינה.

חשוב לציין - גם אם הצעת החוק תעבור היום בוועדת שרים לחקיקה, היא לא תעלה בקריאה טרומית ולא תקודם במליאת הכנסת לאור החרם החרדי על עבודת הקואליציה. מאז תחילת כנס הקיץ במאי אושרו עשרות הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה שלא קודמו וממתינים בפקק חקיקה שלא יושלם עד סוף הכנס הנוכחי.

בהצעת החוק שתובא להצבעה נכללים תיקונים לחוקים אחרים שנוגעים לתפקיד נושאי משרות וביניהם גם הרמטכ"ל, על אף שבסיכום הדיון הוחלט שבענין הרמטכ"ל החוק יקודם בכפוף להסכמת שר הביטחון ובמידה ולא יסכים - יוחרג תפקיד ראש המטה הכללי מהחוק. הבוקר פורסם בוואלה על מתיחות שקיימת בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר לקראת סבב המינויים החדש שצפוי בקרוב סביב שולחן המטה הכללי.

פוגל: "צעד קטן ומבורך לשמירה על הדמוקרטיה"

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל מסר כי "ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק שלי, 'רפורמת המשילות' שתאפשר את מימוש האחריות של נבחרי הציבור. זה צעד קטן ומבורך של הוועדה וצעד גדול לשמירה על הדמוקרטיה".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully