ממשלת שבדיה, הנתמכת על ידי מפלגת הימין הקיצוני, מנסה להיאבק בגל של אלימות כנופיות ובמצוקת צפיפות חמורה בבתי הכלא. לאחרונה הונחתה רשות בתי הסוהר בשבדיה לבצע הכנות לקראת יישום הסכם שנחתם לאחרונה עם אסטוניה, שבמסגרתו תוכל שבדיה לשכור עד 600 מקומות כליאה במדינה הבלטית - בכפוף לאישור הפרלמנטים של שתי המדינות. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף בקיץ 2026.
על פי דוח פנימי של רשות הכליאה, מספר האסירים בשבדיה עלול לזנק מ-7,800 כיום ל- 41,000 עד שנת 2034 - תוצאה של החמרת ענישה שנובעת מלחץ פוליטי מצד הימין הקיצוני.
במקביל, הממשלה בוחנת את הורדת גיל האחריות הפלילית מ-15 ל-14 במקרים של עבירות חמורות. במפלגת "השבדים הדמוקרטים" קוראים אף להורידו ל-13. האופוזיציה מהמרכז-שמאל מתנגדת אך הודיעה שתתמוך בהורדתו לגיל 14.
שינוי משמעותי נוסף שצפוי להיכנס לתוקף בשנה הבאה: הקמת בתי כלא ייעודיים לנוער, שיחליפו את מוסדות השיקום הסגורים הקיימים כיום, בהם תקופת הכליאה המרבית היא ארבע שנים. מעתה, קטינים בני 15 ומעלה צפויים לרצות עונשי מאסר ממושכים, של עד עשר שנים ואף יותר.
"אנחנו במשבר צפיפות", התריע נציב שירות בתי הכלא, יוהכים ריגהאמר. במקביל, גורמים אקדמיים וארגנים חברתיים מזהירים כי המגמה הנוכחית מקרבת את שבדיה למודל של כליאה המונית, בדומה לזה הנהוג בארצות הברית - תוך ויתור על עקרונות השיקום ומתן הזדמנות שנייה.
"זה מפחיד עד כמה הדברים מתקדמים ללא דיון ציבורי אמיתי", אמרה אמלי לונקוויסט מאוניברסיטת שטוקהולם. "אנחנו יודעים שכליאה המונית לא עובדת - היא רק מחמירה את המצב".
גם בכירים בכנסייה ובתחום העבודה הסוציאלית מותחים ביקורת על הגישה החדשה. אולה יונסון, כומר שמלווה קטינים החשודים בעבירות חמורות, כולל רצח, אמר שפוליטיקאים ממוקדים יותר מדי בהענשת אנשים חלשים מאשר בשיקום.
לדבריו, רוב הילדים שהוא ראה הם "חסרי זהות פלילית", אבל הכנופיות משתמשות בהם כמו ב"חפצים חד-פעמיים", כשרבים מאלו המפעילים אותם מתחמקים מעונש וחיים בחו"ל.
"אני לא אומר שהם לא צריכים להיענש, ודאי שכן, הם ביצעו את הפשעים החמורים האלו, אז הם חייבים טיפול", אמר. "אבל אנחנו צריכים להחליף את 'מחשבת הענישה' הזאת ולעזור להם למצוא הזדמנות חדשה". הוא הוסיף שהחברה "רומסת את החוליה החלשה ביותר".
במשרד המשפטים השבדי מכחישים כי מדובר בוויתור על ערכי השיקום, ומציינים את ההשקעה שלהם במניעת פשעים.