פינוי עקב אירועי קיצון וביטחוניים גובה מחיר כבד מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל, לא רק בגוף ובנפש, אלא גם בקשר לעולם הדיגיטלי, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, שבחן את ההשפעות של פינוי בזמן מלחמה על בני הגיל השלישי.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי 'American Journal of Geriatric Psychiatry'. מהמחקר עולה כי אזרחים ותיקים שפונו מבתיהם במלחמת חרבות ברזל חווים רמות גבוהות יותר של בדידות, בריאות ירודה ותחושת שליטה נמוכה יותר בחיים, לעומת בני גילם שלא פונו. אחת הסיבות לכך, לפי החוקרים, היא הפגיעה בגישה ובשימוש בטכנולוגיה, כלי שלעתים מהווה חבל הצלה רגשי, רפואי וחברתי.
המחקר כלל 243 משתתפים בני 60 ומעלה, מתוכם 93 שפונו מבתיהם ו-150 שנותרו בבתיהם. מתשובות השאלונים עלו נתונים מדאיגים: רק 45% מהמפונים דיווחו על בריאות "טובה או טובה מאוד", לעומת 56% מהלא-מפונים. תחושת הבדידות הייתה גבוהה יותר בקרב המפונים. 37% דיווחו שהם מרגישים בודדים "לפעמים או לעתים קרובות", לעומת 23% בלבד מהאחרים.
סיכון מיוחד בשל אובדן אמצעים דיגיטליים שעשויים לסייע
אחת ההשפעות המרכזיות של הפינוי הייתה הירידה החדה בשימוש באמצעים דיגיטליים: ממוצע המכשירים שברשות המפונים ירד מ-3.1 לפני המלחמה ל-2.4 בלבד לאחריה. במיוחד חלה ירידה בשימוש במחשבים נייחים (18.5% לאחר הפינוי לעומת 67% קודם) ובטלוויזיות חכמות. מדובר במכשירים שאינם ניידים, ולא נלקחים בעת פינוי מהיר.
"כאשר מדובר באוכלוסיית הגיל השלישי, קיים סיכון מיוחד עבור זקנים מפונים. לא רק בשל עצם הפינוי, אלא גם בשל אובדן אמצעים דיגיטליים שעשויים לסייע להם להתמודד", מסבירה פרופ' אלה קון-שוורץ, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "במציאות שבה אירועי משבר שמצריכים פינוי מהבית הופכים נפוצים יותר, בישראל ובעולם, חשוב להנגיש ולתמוך גם בממד הדיגיטלי של החיים בזקנה".
עוד עולה מהמחקר כי הפער הדיגיטלי משפיע ישירות גם על יכולת מימוש זכויות. אמנם 35% מהמפונים הצליחו להיעזר בשירותים ממשלתיים ו-18% ביצעו פעולות הקשורות לבריאות באופן מקוון, אך אחוז דומה - כ-22% - לא הצליח לממש את זכויותיו בגלל מגבלות טכנולוגיות.
"נתוני המחקר הציגו היבטים שונים של מעורבות דיגיטלית שהיו קשורים למרכיבי רווחה שונים, כמו: בדידות, תחושת בריאות ותחושת שליטה. עם זאת, באופן פרדוקסלי, חלק מהמפונים שיכולים להפיק יותר תועלת משימוש בטכנולוגיה, משתמשים פחות ונתקלים ביותר קשיים ועולה חשש לאי מימוש זכויות ולבידוד גובר. במצבי קיצון עלינו לוודא שאוכלוסייה זו מקבלת גם את המענה הדיגיטלי הדרוש לה כל כך", סיכם ד"ר מנהיים.
"נתוני המחקר הציגו היבטים שונים של מעורבות דיגיטלית שהיו קשורים למרכיבי רווחה שונים, כמו: בדידות, תחושת בריאות ותחושת שליטה", הוסיף ד"ר איתי מנהיים, פוסט דוקטורנט בתוכנית לגרונטולוגיה ובמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטת ליידן בהולנד.
קבוצת המחקר כללה את: ד"ר איתי מנהיים (פוסט-דוקטורנט בתוכנית לגרונטולוגיה ובמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת ליידן, הולנד), ד"ר רינת ליפשיץ מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, פרופ' יעקב בכנר ופרופ' אלה קון-שוורץ, שניהם מהתוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כיצד מסייעים למפונים במשרד הרווחה?
משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעיל שורה של מענים לאזרחים ותיקים שפונו מבתיהם במבצע "עם כלביא", בעקבות התקפות טילים על אזורים אזרחיים. בין היתר הוקמו מוקדי פעילות ייעודיים במלונות הפינוי, שמספקים סדר יום מובנה הכולל תמיכה רגשית, מיצוי זכויות, סדנאות חוסן ופעילות גופנית.
עבור ותיקים שלא מצליחים לתפקד במלונות, נפתחו "נופשוני מלחמה" בבתי אבות, המציעים מסגרת מלאה הכוללת דיור, השגחה סיעודית, תזונה ופעילות מותאמת.
כדי לסייע במימוש זכויות, הוקמו ניידות ייעודיות בשיתוף ג'וינט אשלים, ונפתח חמ"ל ייעודי לפינוי, בשיתוף משרד הבריאות. מוקד 118, המאייש עובדים סוציאליים 24/7, מהווה כתובת לכל אזרח ותיק או בן משפחה נזקק.