דרום אפריקה הבטיחה לעולם ולעצמה לעקור את מורשת הדיכוי מהשורש אחרי נפילת משטר האפרטהייד לפני 30 שנה, ומאז מנסה למצב את עצמה כמובילת המאבק העולמי למען זכויות אדם. אך תחקיר מעמיק שפורסם השבוע בידי ניו יורק טיימס, בשיתוף ארגון העיתונות בדרום אפריקה Viewfinder, חשף שהמשטרה המקומית ממשיכה לעשות שימוש בשיטת עינויים מהאכזריות שפיתח משטר האפרטהייד: חניקה באמצעות שקית פלסטיק, או "טיובינג".
השיטה, שבמהלכה מוצמדת שקית פלסטיק לראשו של הנחקר עד כדי חנק, נחשבת לאמצעי חקירה אלים ביותר. בחלק מהמקרים דווח כי הקורבנות עונו לעיני בני משפחותיהם, ובמקרים קיצוניים - אף מתו מהעינויים.
כך למשל, אינוסנט סבדיאלה, שנחשד בגניבת טלוויזיה, מת לאחר שנחנק עם שקית פלסטיק שלתוכה ריססו החוקרים גז פלפל. חברו לתא, מווקצי דונמנט מולקו, העיד: "הוא התעוות כולו, התעלף בתא ונמצא מת בבוקר". שני השוטרים המעורבים הורשעו בשנת 2020 ונשלחו ל-18 שנות מאסר, בפסיקה חריגה מאוד בנוף המקומי.
מהניתוח עולה כי בין השנים 2012 ל-2023 הוגשו בממוצע שלוש תלונות מדי שבוע בגין שימוש בשיטה האסורה במהלך חקירות. בסך הכול זוהו כ-1,700 תלונות בנושא במהלך תקופה זו, רק שישה שוטרים הורשעו בפועל, ורק מקרה בודד הסתיים בפיטורים, כשגם גזר הדין הזה הומתק בהמשך והשוטר הוחזר לשירות.
בדרום אפריקה, אחת המדינות האלימות בעולם, המשטרה נתונה ללחצים כבדים מצד הציבור ומצד ההנהגה הפוליטית, ובתגובה הונהגו מכסות מחמירות למעצרים ותפיסות של כלי נשק. הלחץ להשיג תוצאות בכל מחיר יצר, לדבריהם של שוטרים לשעבר, מציאות שבה מפקדים מעלימים עין מהפרות חמורות. "למפקד לא אכפת מהשמועות - אם אותו שוטר מספק את הסחורה", אמר ג'רמי וארי, קצין בכיר לשעבר שפוטר לאחר שביקר פומבית את הנהגת המשטרה.
דוח חסוי של האו"ם משנת 2023, שהגיע לידי ניו יורק טיימס, התריע על "שימוש תדיר בעינויים" וקרא לממשלת דרום אפריקה לעמוד בתהחייבויותיה הבינלאומיות ולהפסיק לאלתר את השימוש בעינויים.
הממשלה בפרטוריה, שמתיימרת להוביל את המאבק העולמי למען זכויות האדם, וחתומה על אמנת האו"ם נגד השימוש בעינויים, לא הגיבה. דוברת המשטרה, קולונל אתלנדה מאתה, הסתפקה באמירה כי "המשטרה רואה בעינויים התנהגות חמורה", אך לא השיבה לשאלות המפורטות.
קולות מתוך המשטרה, בעבר ובהווה, מאשרים את דפוס הפעולה. שוטרים רבים מעידים כי נהגו להשתמש בעינויים כאמצעי שבשגרה - לעיתים אף מאות פעמים במהלך שנות שירותם. חלקם, כמו מדודה מרטין זולו, הפכו ברבות השנים למבקרי התופעה והצטרפו לגופי חקירה ממשלתיים.
"עשינו את העבודה המלוכלכת בשביל שהקצינים הבכירים ייראו טוב." סיפר והוסיף: "מי שלא עומד ביעדים סופג השפלות פומביות". זולו הסביר את הלוגיקה: "הפרקטיקה רווחת במיוחד משום שהיא מותירה מעט ראיות פיזיות, והעדויות מבוססות לרוב על גרסה מול גרסה. גם אם המשפטנים עוצרים את העינויים בתחנה אחת, זה מפסיק לרגע - ואז חוזר."
גם השוטרים עצמם לעיתים הפכו לקורבנות: אנדריס סומזי, סמל במשטרה, טען כי עונה בידי עמיתיו בשיטת "הטיובינג" לאחר שנחשד בסיוע לגניבת כלי נשק. "הם מרגישים שהם חסינים," אמר.
הקצין מ' (ששמו לא נמסר) העיד כי ביצע מאות מקרים של טיובינג במהלך הקריירה. "אם נעבוד לפי הספר, לא נפתור כמעט אף תיק," אמר. לדבריו, העינוי הפך לחלק שגרתי מחקירות: "זה חלק מהאקשן של פיצוח תיקים."
מתלוננים רבים, כמו מ'תוקוזיסי נגובאנה, שנעצר פעמיים ועונה באכזריות, חיים בפחד. "העובדה שאותם אנשים לא נעצרים - גורמת לי לפחד," אמר. "המשטרה גזלה ממני את הכבוד שלי."
יו"ר נציבות זכויות האדם של דרום אפריקה, כריס ניסן, מסר כי המשטרה נוהגת להכחיש בעקביות את המידע שהיא מקבלת בנוגע לעינויים. לפי ד"ר סטיב נאידו, פתולוג מומחה, השיטה מסוכנת ביותר ועלולה להוביל למוות מהיר מדום לב. גם במערכת הפוליטית נשמעים קולות שיוצאים נגד התופעה.
הסתירה בין ההבטחות המוסריות של ממשלת הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) לבין המציאות העגומה איננה מקרית. "אני בהלם. זה מחזיר זיכרונות רעים מאוד", אמר חולו מבטה, בכיר לשעבר במפלגת השלטון, "הבטחנו שלא נשוב לזוועות האפרטהייד, אבל מה שקורה כאן הוא בגידה חמורה בהבטחה הזו".
למרות חקיקה מ-2013 הקובעת שעינויים מהווים עבירה פלילית שדינה מאסר עולם, ולמרות הנחיות מקצועיות כתובות המנחות חוקרים להימנע מכך, בפועל - הכול נשאר כפי שהיה. רבים מהשוטרים מאמינים שחקירה בעינויים היא הדרך היחידה "להשיג תוצאות", גם אם מדובר בהפללת שווא תחת איום מוות.
הקריאה להפסקת השיטה עדיין מהדהדת ברחבי דרום אפריקה. אך עד שהמדינה תיישם את חוקיה ותמצה את הדין עם העבריינים - הצל האפל הכבד של זוועות האפרטהייד ימשיך לרחף מעל תחנות המשטרה במדינה.