"חברה שלי ניסתה להתאבד לנגד עיניי, ונאסר עלינו לעזור לה": מה קורה בבתים המאזנים?

רוני אברך, מטופלת ב"בית מען" בפרדס חנה כרכור, התארחה היום (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת שדנה בנושא בתים מאזנים ומצבם. מה שמתרחש בבית שאמור להיות המקום הכי מוגן ומכיל כחלופת אשפוז. הפך לדבריה לסיוט.

"בעיני בית מען וקיומו הוא אניגמה. זו כת בחסות המדינה או לפחות קבוצה הרסנית. בבית מען נאמר למטופלים להתרחק ממני, נתפסתי כבעייתית ודרמטית, בחורה מרדנית ומזיקה. לא האמנתי שהמטפלת שלי תרחיק ממני חברים. בבית מען אין מקום לדרמה ולא לבכי".

היא סיפרה כי "חברה טובה שלי ניסתה להתאבד לנגד עיניי, ונאסר עלינו לעזור לה. המראה הקשה של חברתי הגוססת והמאיים גרם לי להתקף חרדה. בכיתי, לא יכולתי לנשום ואמרו לי ללכת לבכות בחדר לבד ללא תמיכה. הכול דרמה אצל מתמודדי הנפש".

רוני הוסיפה: "כשניסיתי להתאבד ביום שעזבתי את בית מען, אמרו לי שלא ניתן לעזור לי ושגורלי נחרץ. הושפלתי פעמים רבות, מדריכה צעקה עליי ואמרו לי שאני חסרת אחריות. שמישהו יסביר לי איך מתקציב של 30,000 שקלים לדייר לחודש, הייתי הולכת לישון רעבה כל לילה? האוכל מוגבל".

לדבריה של אברך, למקום הייתה שיטה מיוחדת לטפל בחוסר שביעות הרצון של המטופלות: "אמרו לי אם אני מבקשת לצאת מהמקום, מקומי כנראה לא פה. זה משפט שהכניסו לראש לכולנו".
"קראנו לזה "מבחן קבלה", כדי לעבור את המבחן ולהרוויח את המקום שלנו במסגרת אנחנו צריכים לעבור אותו", אמרה. "כמה רציתי לרצות את המנהלת ושאהיה רוניל'ה, אבל זה לא הצליח. כשניסיתי להתאבד לא טיפלו בזה אפילו. כשאמרתי שאפגע בעצמי אמרו לי שאני יכולה ללכת אם אני רוצה".


היא העידה על חיים קשים מאוד במוסד. "הדרישות הן חסרות היגיון לעבוד ולעבוד לעבוד, או כפי שמכנים את זה התנדבות".

לדבריה, מאז שהגיעה לבית המאזן, מצבה הנפשי רק הלך והחמיר: "כשנכנסתי לבית מען לא היו לי מחשבות אובדניות אקטיביות. בלעתי 49 כדורי אקמול. אושפזתי, השתחררתי, אושפזתי במחלקה סגורה ושוב פעם ניסיתי להתאבד. פניתי לעמותות שיעזרו לי בתהליך של המתת חסד לטוס לשוויץ ולסיים את חיי. הייתי צריכה עזרה וקיבלתי טראומות ואיבוד שליטה. לכן אני פה, לכן אני מדברת".

"באתי להחזיר את השליטה לחיי, ולהגיד לא עוד. אני לא התאבדתי, אבל אל תופתעו אם הבן אדם הבא כן יעשה את זה", הזהירה אברך.

רותם פאר, יו"ר עמותת לנפ"ש, סיפרה כי העדויות הקשות שנשמעו הן לא מקרים חריגים. "המקרה החמור בבית המאזן "מען" חייב להרעיד את השולחן הזה. ההתנהלות המתוארת שם איננה תקלה שנובעת ממחסור כלכלי, מדובר באנשי מקצוע שאסור להם לעבוד עם מטופלים בכלל, ובטח לא בבית מאזן, שנבנה על בסיס חזון המדגיש הומניות וראיית האדם כשלם".

"זה היה דיון שלא הפסקתי לבכות", סיפרה לוואלה. "זה הזכיר לי את האשפוז שהיה לי בגיל 13 במחלקה סגורה. חורה לי שאנשים עמלים כל כך הרבה שנים, ובסוף מגיעים כמה אנשי טיפול שהורסים את השם של בתים מאזנים. יש תקלות חמורות, בתים מאזנים אמורים להיות אנושיים, והם הורסים לנו את ההתפתחות של המערכת".

"כשמדברים על פיקוח משמעותי, צריך באמת לפקח. לשאול את המטופלים, לעשות סקרי שביעות רצון ולא לבחור על פי סקרים שנראים טוב יותר. זה לא עובד ככה", הוסיפה פאר.

לדברי יוזמת הדיון, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, אם לבן המתמודד עם הפרעות התפתחות ואוטיזם שהגיע לבית מען בפרדס חנה, התנהגות המטפלים שם שופעת זלזול, השפלה, לגלוג, איומים, התנשאות והתנכרות. בנוסף, כדי לחסוך בתקציב נמנעו פעילויות חברתיות וחינוכיות, נמנעה ממנו ומחבריו קניית מזון למטופלים, לא דווחו התנהגויות חריגות, ולא טופלו ניסיונות התאבדות. היא פירטה עדויות נוספות כאלו, כולל מצד מטופלים ואפילו מדריכים במקום.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הביעה חשש שמשרד הבריאות אינו מפקח על הבתים המאזנים במידה מספקת, וירון לוי (יש עתיד) הזדעזע מהעדויות, אך הדגיש כי ישנם בתים מאזנים המבצעים את מלאכתם נאמנה.

רחל שטרן, ראש החטיבה למענים סוציאליים במשרד הביטחון, השיבה כי אין ספק שחובה על הבית המאזן להגדיר תכנית שיקומית בשיתוף משפחת המטופל. ד"ר מרדכי לובוצקי, הרופא הראשי של החטיבה, הודה בחוסר פיקוח וליווי מספיק והבטיח "חישוב מסלול מחדש".

רויטל אורדן, מנהלת המערך האמבולטורי בבריאות הנפש במשרד הבריאות, השיבה לטענות ואמרה כי מפרוץ המלחמה הטיפול בתחום הכפיל את עצמו, ובשנתיים האחרונות הוקמה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, כדי להרחיב בצורה משמעותית את המענה המגוון בתחום, כולל בתים מאזנים, והתהליך עדיין בעיצומו.
היא סיפרה כי לפני המלחמה היו 17 בתים כאלו, וכיום 45. בימים אלו נבנה מנגנון ליווי, פיקוח ובקרה על הבתים המאזנים, כאשר בנייה מהירה מדי עלולה להביא לקריסה. היא סיפרה על תלונות מעטות עד כה בעניין בתים אלו, אך סיפרה כי במקרים חמורים הם לא היססו לסגור בית מאזן.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי סיכם: "על משרד הבריאות לחייב את הבתים המאזנים לפרסם מידע על הדרך לפנות למוקד פניות ייעודי, עבור השוהים בבית המאזן ובני משפחותיהם. משריקי דרש מהמשרד לייצר בדחיפות פיקוח חדש על הבתים המאזנים, הכולל ביקורי פיקוח תכופים, מיפוי של הכשלים שנמצאו, ולקבוע ציון לכל בית ובית שיהיה גלוי לציבור".