"חברה שלי ניסתה להתאבד לנגד עיניי, ונאסר עלינו לעזור לה": מה קורה בבתים המאזנים?

רוני, מטופלת לשעבר בבית מאזן התארחה היום (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת שדנה בנושא בתים מאזנים ומצבם. מה שמתרחש בבית שאמור להיות המקום הכי מוגן ומכיל כחלופת אשפוז. הפך לדבריה לסיוט.

"בעיני מדובר באניגמה. זו כת בחסות המדינה או לפחות קבוצה הרסנית. נאמר למטופלים אחרים להתרחק ממני, נתפסתי כבעייתית ודרמטית, בחורה מרדנית ומזיקה. לא האמנתי שהמטפלת שלי תרחיק ממני חברים".

היא סיפרה כי "חברה טובה שלי ניסתה להתאבד לנגד עיניי, ונאסר עלינו לעזור לה. המראה הקשה של חברתי הגוססת והמאיים גרם לי להתקף חרדה. בכיתי, לא יכולתי לנשום ואמרו לי ללכת לבכות בחדר לבד ללא תמיכה. הכול דרמה אצל מתמודדי הנפש".

רוני הוסיפה: "כשניסיתי להתאבד ביום שעזבתי את המקום, אמרו לי שלא ניתן לעזור לי ושגורלי נחרץ. הושפלתי פעמים רבות, מדריכה צעקה עליי ואמרו לי שאני חסרת אחריות. שמישהו יסביר לי איך מתקציב של 30,000 שקלים לדייר לחודש, הייתי הולכת לישון רעבה כל לילה? האוכל מוגבל".

לדבריה של רוני, למקום הייתה שיטה מיוחדת לטפל בחוסר שביעות הרצון של המטופלות: "אמרו לי אם אני מבקשת לצאת מהמקום, מקומי כנראה לא פה. זה משפט שהכניסו לראש לכולנו".
"קראנו לזה "מבחן קבלה", כדי לעבור את המבחן ולהרוויח את המקום שלנו במסגרת אנחנו צריכים לעבור אותו", אמרה. "כמה רציתי לרצות את המנהלת ושאהיה רוניל'ה, אבל זה לא הצליח. כשניסיתי להתאבד לא טיפלו בזה אפילו. כשאמרתי שאפגע בעצמי אמרו לי שאני יכולה ללכת אם אני רוצה".


היא העידה על חיים קשים מאוד במוסד. "הדרישות הן חסרות היגיון לעבוד ולעבוד לעבוד, או כפי שמכנים את זה התנדבות".

לדבריה, מאז שהגיעה לבית המאזן, מצבה הנפשי רק הלך והחמיר: "כשנכנסתי לא היו לי מחשבות אובדניות אקטיביות. בלעתי 49 כדורי אקמול. אושפזתי, השתחררתי, אושפזתי במחלקה סגורה ושוב פעם ניסיתי להתאבד. פניתי לעמותות שיעזרו לי בתהליך של המתת חסד לטוס לשוויץ ולסיים את חיי. הייתי צריכה עזרה וקיבלתי טראומות ואיבוד שליטה. לכן אני פה, לכן אני מדברת".

"באתי להחזיר את השליטה לחיי, ולהגיד לא עוד. אני לא התאבדתי, אבל אל תופתעו אם הבן אדם הבא כן יעשה את זה", הזהירה.

רותם פאר, יו"ר עמותת לנפ"ש, סיפרה כי העדויות הקשות שנשמעו הן לא מקרים חריגים. "המקרה החמור בבית המאזן חייב להרעיד את השולחן הזה. ההתנהלות המתוארת שם איננה תקלה שנובעת ממחסור כלכלי, מדובר באנשי מקצוע שאסור להם לעבוד עם מטופלים בכלל, ובטח לא בבית מאזן, שנבנה על בסיס חזון המדגיש הומניות וראיית האדם כשלם".

"זה היה דיון שלא הפסקתי לבכות", סיפרה לוואלה. "זה הזכיר לי את האשפוז שהיה לי בגיל 13 במחלקה סגורה. חורה לי שאנשים עמלים כל כך הרבה שנים, ובסוף מגיעים כמה אנשי טיפול שהורסים את השם של בתים מאזנים. יש תקלות חמורות, בתים מאזנים אמורים להיות אנושיים, והם הורסים לנו את ההתפתחות של המערכת".

"כשמדברים על פיקוח משמעותי, צריך באמת לפקח. לשאול את המטופלים, לעשות סקרי שביעות רצון ולא לבחור על פי סקרים שנראים טוב יותר. זה לא עובד ככה", הוסיפה פאר.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הביעה חשש שמשרד הבריאות אינו מפקח על הבתים המאזנים במידה מספקת, וירון לוי (יש עתיד) הזדעזע מהעדויות, אך הדגיש כי ישנם בתים מאזנים המבצעים את מלאכתם נאמנה.