פוסט טראמוטיים, ומועמדים לגיוס: "מראשית המלחמה, 1,135 קיבלו פטור נפשי משירות במילואים ובסדיר בגין פוסט טראומה, ובנוסף אליהם ישנם משרתים שקיבלו פטור ממילואים בשל סעיפי ליקוי נפשי אחרים", כך אמר היום (שלישי) אל"ם ד"ר יעקב רוטשילד, מפקד מרכז בריאות הנפש בצה"ל בדיון בוועדת החוץ והבטחון בכנסת בנושא גיוסם של פוסט טראומטיים במיל'.
"אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל נתון שמגיע אלינו. השיקול היחיד שנשקל הוא השיקול המקצועי הרפואי ורק על בסיס זה מתקבלות ההחלטות. אני עומד בראש מערך בריאות הנפש שתחתיו פעלו לאורך המלחמה כאלף קציני בריאות נפש בסדיר ובמילואים. יש פקודה לפיה חובת משרת לדווח על כל שינוי במצב הרפואי ואנו מתייחסים לכל מידע רפואי שמגיע. זה לא בהכרח אנשים שדיווחו רק על אבחנה רפואית שקיבלו אלא גם על אנשים שדיווח על סימני מצוקה", הוסיף.
"אנו מעודדים לוחמים לפנות, לדווח ולטפל בנושאי בריאות הנפש. כחלק מכך הצבנו קב"נים בפריסה ובזמינות נרחבת בשטח וזה הוכיח את עצמו. בנוסף הוכנסו פרקטיקות של עיבודי לחימה שהפכו לחלק מהפרוטוקול. גם זה מאפשר לקצין בריאות הנפש לראות את האנשים. בכל מערכת גדולה יש מקרים חריגים שההתנהלות בהם הייתה לא נכונה ואנחנו לומדים מהם ומשתפרים. יש פקודה חדשה בנושא גם למפקדים ומלמדים מפקדים וחברים כיצד לזהות סימני מצוקה.
חיל הרפואה משקיע בתחום בריאות הנפש משאבים רבים ונעשים צעדים מאוד משמעותיים בתוך מלחמה חסרת תקדים. לצד זאת נעשית עבודת סנכרון עם אכ"א כדי לשפר את התיאום וכדי שנתונים יעברו. אם הפרט דורש להתגייס למרות מצבו אז יש מידה מסוימת של אוטונומיה עד גבול מסוים. חוות הדעת המקצועית היא הקובעת. אנחנו יודעים ממחקרים שאחד הדברים הבודדים שמונעים תחלואה כרונית היא שמירת הקביעות והרציפות ולכן זה בסדר שחלק מהפוסט טראומטיים ממשיכים לשרת אבל ברמה מסוימת ובהתאם למקרה ולבחינה מקצועית".
על פי אגף השיקום במשרד הביטחון, האגף קלט מפרוץ המלחמה כ-19 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון, מעל 10 אלף מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט טראומה. בנוסף ישנם למעלה מ- 7,500 מטופלים חדשים המתמודדים עם פציעה נפשית ממלחמות עבר. נכון להיום מטפל אגף השיקום בכ-80 אלף פצועי ופצועות צה"ל מכל מערכות ישראל, כאשר למעלה מ- 30 אלף מהם מתמודדי נפש.
גיא גלעד, ראש יחידת ההכרה באגף השיקום במשרד הביטחון המשיך: "אגף השיקום מקפיד להעביר לאגף כוח אדם בצה"ל את המידע השוטף על חיילים שהוכרו או נמצאים בהליך הכרה, ויש להכיר את מצבו הרפואי של כל חייל מילואים ולבחון שהוא אכן מתאים לתפקיד הצבאי אליו גויס, וכשיר רפואית למלא אותו. חשוב להבין שפצוע עם התמודדות נפשית שמגויס למילואים מפסיק את רצף הטיפול בו והשיקום שלו נפגע".
"זו פצצה שתתפוצץ לנו בפנים"
אימו של אלירן מזרחי, ג'ני, ששם קץ לחייו לאחרונה, זעקה בכנסת: "אלירן היה גבר אלפא עם לב ענק ונשמה עוד יותר גדולה, בעל משפחה מסור עם עבודה מקצועית ומספקת, עתיד מבטיח וקידום באופק, הייתה לו כריזמה סוחפת, ים של חברים והיה תמיד הלב של כל אירוע. הוא היה האנטיתזה המוחלטת לפרופיל של מי שעלול היה להתאבד, אבל גם העוצמות האלו לא הצליחו לעצור את הפוסט-טראומה", שיתפה.
אחרי 187 ימי מילואים פעילים ואינטנסיביים בלב המלחמה בעזה, אלירן חזר הביתה אלירן אחר. אלירן היה איש מילואים מסור, מחויב, מקצוען, ברמות הגבוהות ביותר, איש תחבולות שלקח חלק משמעותי בלחימה. בימים הראשונים של הלחימה אלירן השתתף בפינוי ציר 232 ובאזור מסיבת הנובה ברעים חוויה טראומטית במיוחד שהשאירה עליו חותם עמוק וכבד וכנראה גם בלתי הפיך. אלירן חזר הביתה, אבל הוא לא הצליח לחזור לעצמו, אלירן יצא מעזה, אך עזה לא יצא ממנו. ראינו שינוי, אך לא הבחנו והבנו עד כמה העומק והכאב היו חזקים אצל אלירן בלב. הוא הסתיר ושיחק אותה, אמר שהכל טוב, ובפנים הוא נשבר לרסיסים. אני עומדת כאן כאימא כואבת כדי לזעוק את מה שברור, אסור לנו לגייס לוחמים פוסט-טראומטיים למילואים זו לא גבורה וזה לא צורך - זו סכנה זו פצצה שתתפוצץ אלינו בפנים".