המארב בו נהרגו הלילה (שלישי) חמשת הלוחמים שלחמו תחת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה במרחב בית חנון, נערך בטווח לא רחוק מגבול הרצועה שהוגדר כבעל שליטה מבצעית גבוהה של צה"ל. המארב מעלה שאלות קשות מאוד כלפי אוגדת עזה ופיקוד הדרום. "היינו בפתיחת ציר. הליכה רגלית. בשלב מסוים שמעתי את הפיצוץ של המטען הראשון", העיד לוחם שנכח באירוע. "לוחמים נפצעו. אחר כך עוד פיצוץ. מטען שני. אז כבר אני נפצעתי. מה קרה אחר כך? לא זוכר הרבה".
הכוח נע על גבי ציר שפעלו בו לפני כן כוחות רבים לכיבוש וטיהור השטח. בצה"ל אומרים כי השטח "רוכך" בתקיפות אוויריות בימים האחרונים, אך אם כך הדבר, איך הוטמנו בו מטעני חבלה? ואולי המחבלים הטמינו את מטעני החבלה בזמן שחלף ממוצאי שבת לאתמול בלילה כי העריכו שהולכים לנוע עליו?
היכולת של המחבלים לפעול בטווח קרוב לגדר המערכת מחייבת שליטה מרחבית גבוהה, ואמורה לעורר דאגה גדולה במערכת הביטחונית. יתרה מזאת, היכולת להעריך היכן יעברו כוחות צה"ל ועל גבי אותו ציר להניח מטעני חבלה מחייב איסוף מודיעין מקדים של המחבלים וניתוח קרקע כולל הבנה של מהלכי הצבא בשטח. במילים אחרות, הצבא היה "שקוף" למחבלים שהספיקו לפתוח באש לעבר כוחות החילוץ והיה חשש גדול מאוד מניסיונות לתקוף בשנית את הכוחות. היקף האש לחילוץ ממסוקי הקרב הצביעו על החשש הגדול מהימצאות מחבלים במרחב.
בנוסף לכך, אם זו לא היתה הפעלה חוטית של מטען חבלה רב עוצמה אלא הפעלת מטעני חבלה מרחוק - גם אז נדרש היה כוח המחבלים לאמצעי ראיית לילה כדי לראות מקרוב את הכוח מתקרב אל הנקודה.
ברקע נשמעות הטענות של שחיקה גוברת של כוחות סדיר וכוחות מילואים בדגש על הפיקוד הבכיר שמצוי כבר שנתיים בלחימה. הפיקוד הבכיר בצה"ל והדרג המדיני לא יכולים להתעלם מסוגיה זו, ועליהם למצות כל דרך לאוורר כוחות, לבצע תהליכי למידה, לבחון אופציות מדיניות כמו הליכה להסכם הפסקת אש לשחרור חטופים וברמה האסטרטגית להרכיב תהליך סגירה של המלחמה, כי המחירים הם כבדים מדי.
אין ספק כי הליכה להסכם הפסקת אש עם חמאס יביא לשחרור חטופים חיים ומתים, יאפשר מאמץ נוסף להשלמת עסקה כוללת להשבת כל החטופים ובמקרה השלילי יאפשר לכוחות להתאוורר ולהיערך מחדש ללחימה.