אחד היעדים הראשונים שהציב לעצמו דונלד טראמפ עם שובו לבית הלבן הייתה האקדמיה, שבה הוא רואה מעוז "שמאל רדיקלי ואנטישמי". ממשלו קיצץ במענקים פדרליים לאוניברסיטאות עילית ופתח בהליכים משפטיים נגד כמה מהן, בעימות חסר תקדים בין הממשל לבין ההשכלה הגבוהה בארצות הברית.
אף שיש אמת בטענות כלפי היד הרפה שנקטו חלק מהאוניברסיטאות כלפי גילויי אנטישמיות בקמפוסים שלהן, במיוחד מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר, המתקפה של טראמפ חורגת מכך. חלקה מבוסס על הסלידה בקרב תנועתו כלפי "האליטה האקדמית" והמדע בכללותו.
המתקפה של טראמפ על האקדמיה
מכה חדשה וכואבת במיוחד: טראמפ מחריף את הצעדים נגד הרווארד
ארה"ב עוצרת את ריאינות לוויזות הסטודנט
את המסר הזה מתחילים להבין מאות מדענים, המתחילים לחפש אחר מקומות מפלט שבהם יוכלו לעבוד באופן חופשי על מחקריהם, ללא חשש שיואשמו "בווקיזם" ויידרשו לצנזר ביטויים כאלו או אחרים ממאמריהם.
אחד מהם היה ההיסטוריון בריאן סנדברג. הוא סיפר לעיתון "הגרדיאן" הבריטי קיבל את ההחלטה הזו כשהיה בטיסה לארצות הברית במרץ. הוא חשש אז אם הוא ייעצר בבדיקה הביטחונית לאור המתקפה הרב-חזיתית של טראמפ על האקדמיה. בנוסף לקיצוץ במימון, הממשל פועל להגבלת הקליטה של סטודנטים זרים וקבע שתחומים וביטויים מסויימים אינם מותרים.
במשך חודשים הוא צפה בממשל טראמפ משחרר מתקפה רב-חזיתית על האקדמיה - קיצוץ במימון, התמקדות בסטודנטים בינלאומיים והגדרת תחומים מסוימים ואף מילות מפתח כבלתי מותרים.
כשהמטוס התקרב לארה"ב, הוא חש שהקרב הגיע עד ביתו. סנדברג חשש שהממשל ינקום בו על דברים שאמר לתקשורת הצרפתית במהלך ביקוריו במדינה בנוגע לעתיד המחקר בארה"ב.
"זה גורם לך לחשוב על מעמדך כחוקר ועל עקרון החופש האקדמי", אמר. "הדברים ממש השתנו. כל מערכת המחקר וההשכלה הגבוהה בארצות הברית נמצאת תחת מתקפה".
סנדברג הוא אחד מכמעט 300 חוקרים שהגישו מועמדות להצעה פורצת דרך של אוניברסיטה צרפתית למתן "מקלט מדעי". התוכנית, שהושקה על ידי אוניברסיטת אקס-מרסיי, הייתה בין הראשונות באירופה שהציעה מפלט לחוקרים הסובלים מהדיכוי של האקדמיה בארה"ב, והבטיחה מימון לשלוש שנים לכ-20 חוקרים.
בחודש שעבר נחשף כי סנדברג הוא אחד מ-39 החוקרים שנבחרו לרשימה הסופית של התוכנית. "המערכת האמריקאית נהרסת ברגעים אלו", אמר ל-80 הכתבים שהגיעו לפגוש את המועמדים. "אני חושב שהרבה אנשים בארצות הברית וגם כאן באירופה לא הבינו עד כמה ההשכלה הגבוהה נמצאת תחת מתקפה".
אחרי שדיווחים על הקפאת מימון, קיצוצים וצווים נשיאותיים נגד מוסדות אקדמיים מעבר לאוקיינוס האטלנטי החלו לצוץ, מוסדות ברחבי אירופה נכנסו לפעולה והכריזו על תוכניות למשוך חוקרים מארצות הברית.
מאות בקשות הגיעו לאוניברסיטת אקס-מרסיי מחוקרים הקשורים לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נאס"א, קולומביה, ייל וסטנפורד. שלושה חודשים לאחר השקת התוכנית - שנקראה "מקום בטוח למדע" (Safe Place for Science) - האוניברסיטה דיווחה כי קיבלה יותר מ-500 פניות.
אריק ברטון, נשיא האוניברסיטה, אמר שהיה זה רגע "היסטורי" שהעולם עומד בפניו. "לפני יותר מ-80 שנה, כשצרפת הייתה תחת כיבוש ודיכוי, אמריקה קיבלה חוקרים גולים, הושיטה להם יד ואפשרה למדע להמשיך לחיות", אמר. "ועכשיו, בתפנית עצובה של ההיסטוריה, כמה מדענים אמריקנים הגיעו לצרפת בחיפוש אחר מרחב של חופש, מחשבה ומחקר".
בשבוע שעבר, האוניברסיטה פתחה את שעריה והזמינה כתבים לפגוש קומץ מהאמריקנים שהגיעו לשלב הסופי של התוכנית. הם ביקשו שלא לחשוף את שמות המוסדות שלהם, מחשש שמעסיקיהם עלולים לספוג נקמה מצד הממשל, המנהל בימים אלו מאבק מתוקשר מול עם אוניברסיטת הארוורד ואחרות.
חלקם סירבו לדבר עם התקשורת, ואחרים ביקשו שלא להשתמש בשמותיהם המלאים, רמז למורא שלהם מפני ממשל טראמפ.
"החשש הוא שכבר ראינו מדענים נעצרים בגבול. נכון שהם לא אזרחי ארצות הברית, אבל עכשיו אפילו אומרים שאם תדבר נגד הממשלה, הם יגרשו אותך," אמרה אנתרופולוגית ביולוגית שביקשה להיקרא רק ליסה. "אז אני לא צריכה שום דבר נגדי כרגע עד שאוכל לעבור לכאן רשמית עם משפחתי".
החוקרים תיארו יחד תמונה של מקצוע שהושלך לאי-ודאות, בעוד ממשל ארה"ב מקצץ בהוצאות על מענקי מחקר ומפרק מוסדות פדרליים האחראים על המימון לאקדמיה והפצתו.
"יש הרבה צנזורה עכשיו, זה מטורף", אמרה קרול לי, ביולוגית אבולוציונית, והצביעה על רשימת המונחים שנחשבים כעת לאסורים בבקשות למענקי מחקר. "יש הרבה מילים שאסור לנו להשתמש בהן. אסור לנו להשתמש במילים גיוון, נשים, להטב"ק".
"רגשות מעורבים"
בעוד קצב השינויים המהיר גרם לרבים לחשוש ממה שצפוי, רבים לא לקחו סיכונים. "אנשים עוברים, זה בטוח", אמרה לי. "הרבה אנשים מובילים כבר עברו לסין. וסין פורסת שטיח אדום. אם אנשים מקבלים הצעה מקנדה, הם עוברים לקנדה".
עבור ליסה, האנתרופולוגית הביולוגית, המציאות של פירוק חייה בארצות הברית והעברת בעלה, מורה בבית ספר, ושני ילדיהם מעבר לאוקיינוס האטלנטי החלה לחלחל. "זה מרגש, אבל גם מורט עצבים", היא אמרה.
היא ידעה שהיא חייבת לעזוב כשנראה שטראמפ זכה בכהונה שנייה. חודשים לאחר מכן, היא מצאה נתיב אפשרי לעשות זאת, אך עדיין מתמודדת עם ההבנה של כל מה שכרוף בהשתתפות בתוכנית של אוניברסיטת אקס-מרסיי.
"זה קיצוץ משמעותי בשכר", היא אמרה. "הילדים שלי ממש נלהבים. בעלי פשוט חושש שלא ימצא עבודה. וזה גם החשש שלי, כי אני לא חושבת שאוכל לפרנס ארבעה מאיתנו עם המשכורת שלי".
אבל עבורה ועבור כמה אחרים ברשימה הסופית, התחושה הייתה שיש מעט אפשרויות אחרות. "זה זמן מאוד מייאש להיות מדען", אמר ג'יימס, חוקר אקלים שביקש שלא להשתמש בשמו המלא.
"אני מרגיש שבאמריקה תמיד היה זרם אנטי-אינטלקטואלי, והוא מאוד דומיננטי כרגע. זה חלק קטן יחסית שלא סומך על מדענים, אבל למרבה הצער זה חלק חזק מאוד".
גם אשתו נכללה ברשימה הסופית לאותה תוכנית בדרום צרפת, והותירה את הזוג על סף עקירת החיים והקריירות שבנו במשך עשורים בארצות הברית.
"יש לי רגשות מעורבים מאוד", אמר. "אני מאוד אסיר תודה שתהיה לנו ההזדמנות, אבל ממש עצוב שאני זקוק להזדמנות הזו".