מהפכה בבריאות הנפש: המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש ישולבו במרכזים הרפואיים הכלליים, בתהליך הדרגתי, רוחבי ומבוקר במטרה לחבר את רפואת הגוף והנפש. בנוסף, לצמצם את הסטיגמה ובמטרה שלא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים לבדם, כך הוחלט על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, לאחר שקיבל את המלצות ועדת ירקוני בנושא.
המרכזים הרפואיים שישולבו: המרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל - עם המרכז הרפואי רמב"ם (כבר החל), המרכז לבריאות הנפש שער מנשה - עם המרכז הרפואי הלל יפה, המרכז הרפואי אברבנאל - עם המרכז הרפואי סוראסקי-איכילוב, המרכז הרפואי מזור - עם המרכז הרפואי צפון והמרכז הרפואי לגליל והמרכז הרפואי מרחבים למרכז הרפואי שמיר.
בנוסף ייבחנו גם שילובים של המרכז הרפואי באר שבע לקמפוס בבית החולים החדש בנגב, ובחינת האשפוז בבריאות הנפש באזור ירושלים ושילוב של המרכז הרפואי כפר שאול-איתנים עם המרכזים הרפואיים באזור ירושלים באחד מבתי החולים הגדולים בעיר.
יודגש כי בחינה מעמיקה של תהליכים דומים בעולם העלתה כי לא קיים תהליך לשילוב מלא מהותית וגיאוגרפית מתועד ונחקר כפי שמתוכנן להתקיים בישראל, במסגרתו משתלבים שני מרכזים רפואיים לאחד, תוך איחוד כלל המערכים ושילוב מלא של הרפואה הגופנית והנפשית. כיוון שכך, מעריכים בוועדה ובמשרד הבריאות כי מהלך זה יהווה פריצת דרך לתהליכים רבים, חשובים ודומים בעולם.
השלב הראשון יהיה רוחבי ואחיד לכלל המרכזים הרפואיים, ועיקר עיסוקו בהבניית כלים ארגוניים לצורך אחידות, פישוט וקיצור תקופת חוסר הוודאות הקיימת בשינויים ארגוניים מורכבים מסוג זה. השלב השני יעסוק בשילוב בפועל, והשלב השלישי ייבחן לאורך השנים הראשונות שלאחר השילוב שיסתיים על פי הערכות בעשר השנים הקרובות.
הוועדה רואה בשילוב זה אמצעי לשיפור השירות הרפואי למטופל המאושפז בשירותי הרפואה הכלליים והן למטופל המאושפז בבריאות הנפש, באופן שיאפשר מקסום יכולות מערכת הבריאות עבור מטופלי בריאות הנפש והמטופלים הגופניים. המהלך יאפשר מענה אינטגרטיבי, נפשי וגופני, תוך שימוש בשירותים ובטכנולוגיות מתקדמות, מתן חווית שירות טובה ושוויונית למטופל ולבני משפחתו ושיפור בסטנדרט תנאי האשפוז.
כזכור, בחודש מאי 2024 מינה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ועדת היגוי לליווי והתווית העקרונות בתהליך לשילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש במרכזים הרפואיים הכלליים, בהובלת ענבל ירקוני, מנהלת אגף האחיות ותחום בריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות.
ועדת ההיגוי, פעלה בהמשך ישיר לוועדת מלמד, שבחנה את מערכת האשפוז במרכזים לבריאות הנפש. כמו כן, פעילות הוועדה היא המשך ישיר למדיניות משרד הבריאות, לחוק ההתחשבנות למשק האשפוז הפסיכיאטרי ולהחלטת הממשלה מיום 31 באוקטובר 2024.
מטרות הוועדה, כפי שהוגדרו בכתב המינוי, היו לגבש המלצות ועקרונות למודל שילוב כללי ולמודלים פרטניים לשילוב כל מרכז רפואי. ועדת ההיגוי דנה בהיבטי כוח אדם, היבטים כלכליים, מערכות מידע, סוגיות תכנוניות, משפטיות ותשתיתיות. לצורך גיבוש המלצות הוועדה, התקיים שיח עם נציגי בתי החולים ובעלי תפקיד אחרים בהתאם לעניין. כמו כן, הוועדה פעלה במקביל לתהליכי שילוב שכבר התקיימו, תוך שהיא מלווה את שלביהם השונים בהתאם לצרכים העולים מהשטח ועד לסיום תהליכי השילוב.
עבודת הוועדה כללה סדרת פגישות ללמידה ולניתוח של המצב הקיים, קיום ראיונות עם גורמים מרכזיים בבתי החולים, בחינת עבודות ו-ועדות קודמות בתחום בריאות הנפש, ניתוח תהליכים ומגמות וכן סקירה ולמידה מהקיים בארץ בהשוואה למדינות מתקדמות בעולם, תוך תהליך שיתוף ציבור המטפלים והמטופלים בנושא ודיוק ההמלצות.
"להפחית סטיגמה, ולחבר רפואת נפש וגוף"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "לאחר שהמשרד יזם את הקמתה של ועדת ירקוני לשילוב בתי החולים לבריאות הנפש בבתי החולים הכלליים, קיבלנו היום את המלצותיה של הוועדה. רפואה איכותית משלבת בין בריאות הגוף והנפש. רתימת היתרונות של בתי החולים הכלליים והרפואה הגופנית, יחד עם המומחיות של בתי החולים הפסיכיאטרים ששמים את המטופל במרכז - מאפשרת שלם הגדול מסך חלקיו ומעניקה למטופלים את המעטפת הראויה והנכונה עבורם. זהו צעד נוסף בקידום בריאות הנפש כתחום טיפולי השווה בין שווים".
מנהל האגף לבריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר, הוסיף: "האגף לבריאות הנפש פועל במגוון דרכים במטרה לשפר את שירותי בריאות הנפש בישראל, להפחית סטיגמה, ולחבר רפואת נפש וגוף. המהלך המשמעותי לשילוב מרכזי בריאות הנפש בתוך המרכזים הרפואיים הכלליים הוא נדבך מרכזי במימושה של מדיניות זאת. סטנדרט האשפוז יעלה, המטופל ומשפחתו יקבלו טיפול רפואי מלא, הן בהיבטי הגוף והן בהיבטי הנפש, וכך כלל האזרחים יקבלו רפואה טובה יותר. תודתי לוועדת ירקוני על העבודה המקצועית החשובה - ועל תובנותיה. המטרה של התוכנית היא לא כלכלית, אלא בעיקר חזון ומשאבים נוספים שייכנסו למערך בריאות הנפש, אנחנו לא רוצים אשפוזים ממושכים אלא להעביר את הרוב לקהילה יחד עם אשפוזי בית בעולמות בריאות הנפש, אך עדיין נצטרך את עולמות האשפוז וגם חלק מהאשפוזים בכפייה שיצטמצמו משמעותית".
בודנהיימר התייחס לאירוע האחרון שבו נאשם ברצח אימו, חשוד ברצח של מטופל, מתמודד נפש בכפר שאול: "אירועי קצה שמתרחשים אסור שיכפישו את אוכלוסיית המטופלים. אנחנו עושים מאמצים רבים שכל המטופלים יהיו מוגנים ושמורים. האיזונים בין החופש לפרט לבין הכפייה הם עולמות מאוד רגישים ואתיים בניסיון לשמור על הביטחון של המטופלים שלנו. אסונות קורים, נבחן אותם לאחר שהחקירה המשטרתית תסתיים".
שר הבריאות אוריאל בוסו, המשיך: "מסקנות ועדת ירקוני לשילוב המרכזים לבריאות הנפש בתוך בתי החולים הכלליים הן מהלך היסטורי שמבטא את המחויבות העמוקה שלנו לקידום מערך בריאות הנפש בישראל. מדובר בצעד משמעותי לעבר רפואה אינטגרטיבית, שלמה, שמכירה בכך שבריאות הגוף והנפש הן חלק בלתי נפרד זה מזה. משרד הבריאות יוביל את המהלך בזהירות, באחריות ובהדרגתיות, תוך הקפדה על ליווי מקצועי, רגישות לשטח והתאמות ייעודיות. השינוי הזה לא יקרה ביום, אבל הוא יקרה נכון".
ראש הוועדה ומנהלת אגף האחיות ותחום בריאות הנפש בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות, ענבל ירקוני, הוסיפה: "כאשר ניגשנו, חברי הוועדה ואני, לבחינת המהלך לשילוב המרכזים לבריאות הנפש עם המרכזים הרפואיים הכלליים, היה לנו ברור כי מדובר בשינוי משמעותי ביותר, שאותו יש לבחון ביסודיות רבה, תוך הבנת הייחודיות של כל המרכזים הרפואיים - וגם לממש בצורה הדרגתית, מבוקרת ואחראית. המלצות הוועדה, גם בהיבט הקליני, גם בהיבטי משאבים, תשתיות ולוגיסטיקה, וגם בהיבט האנושי - משקפות את הגישה הזאת, ואני בטוחה שיישומן יסייע בשיפור המענה למתמודדי ולמתמודדות הנפש. כאשר התהליך יושלם אני מאמינה שהאשפוז הפסיכיאטרי במדינת ישראל יהיה המוביל והמתקדם בעולם והשיטות וסטאנדרט הטיפול יהיו פורצי דרך ללמידה בעולם".