ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (ראשון) לדיון בנושא מעורבות הממשלה בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה.
אורית כהן עמיר, נציגת המשפחות, טענה בדיון כי "עד עכשיו ממשלת ישראל לא הוציאה מסמך מסודר לאותן משפחות שעדיין נמצאות בגואטמלה. צריך לשווק לילדים ולמשפחות בגואטמלה את הסיוע שהמדינה תעניק להם ברגע שיגיעו ארצה. יש מאבקים של קבוצות שמנסות להביא אותם למדינות אחרות, וצריך שיהיה ברור מראש מהו המנגנון למיצוי הזכויות כדי שלא יזלגו למדינות אחרות".
ד"ר תמר רוזמרין זאב, נציגת משרד ראש הממשלה: "אנחנו פועלים מול כל גופי הממשל בשני מישורים: מאמץ להשבת הקטינים ותמיכה באלו שכבר נמצאים בארץ ובבני משפחותיהם. נחתם הסכם בין משרד החוץ לבין הסוכנות היהודית להשבת הילדים מהכת לישראל. משרד הרווחה אחראי על מנגנון קליטת הניצולים בישראל. אנחנו ממשיכים לעקוב אחר המענים הניתנים על ידי מגוון משרדי הממשלה, ויוצרים מעטפת מענים שלמה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים. המענים שניתנים הם במסגרת ההגדרות של 'ניצולי כת', כפי שנקבע בחוק".
ח"כ גלעד קריב, יו"ר הוועדה, אמר כי "אני מבקש בדיון הנוכחי לקבל סקירה לגבי המעטפת הכוללת שמשרדי הממשלה יעניקו לנפגעי הכת ובני משפחותיהם. אני מבקש לקבל ממשרד הרווחה את כל מסלולי הפיצויים ואת מנגנון מיצוי הזכויות בכתב. צריך לוודא שהקטינים השבים לישראל משתלבים במסגרות החינוך המתאימות".
לדבריו, "האירוע הקשה של השבת הילדים והניצולים מכת 'לב טהור' צריך לחדד לנו את הצורך בהגדרה חוקית ברורה ובמנגנוני מיצוי זכויות לניצולי כתות בארץ ובעולם. אני רוצה לוודא שכל משפחות הניצולים מקבלות תמיכה מלאה ממשרדי הממשלה. אם יהיה צורך אעבור בדיונים חסויים על הפרטים של כל משפחה ואוודא שהיא מקבלת טיפול ראוי. התפיסה של משרדי הממשלה בטיפול בניצולים צריכה להיות פרואקטיבית. אני שמח לראות שהמשפחות מקבלות סל קליטה מטעם משרד העלייה והקליטה, אך לצערי איני רואה תמיכה כספית מספקת מצד כלל משרדי הממשלה".
לודמילה אליאסיאן, המוסד לביטוח לאומי אמרה כי "אנחנו בביטוח הלאומי מכירים, 19 אנשים שמגיעים מארבע משפחות. למעט שני מקרים לא קיבלנו עדיין תביעות להכרה ומיצוי זכויות".
אילן אביטן, מנהל תחום פ"א ילדים נפגעי כת "לב טהור" במשרד הרווחה: "התקדמנו בצורה מאוד יפה. יש לנו קבוצת עבודה עם נציגים מכל המשרדים הרלוונטיים, וכל נושא שאנחנו מטפלים בו מצריך עבודת הכנה מתאימה. נכון להיום, סגרנו מעגל ואנחנו בקשר עם כל נציגי המשפחות שנמצאות בארץ. יש משפחה אחת שלא משתפת איתנו פעולה באופן מלא, אך היא בקשר עם הרשות המקומית שבה היא מתגוררת. אנחנו יורדים לרזולוציות בצרכים של כל משפחה, כדי למצוא את המסגרת המתאימה לכל ניצול שיגיע לארץ. כל הילדים שכבר שבו ארצה נמצאים בטיפול של אחד מההורים הביולוגיים שלהם. כיום ישנן 10 משפחות, עם כ־20 ילדים מתחת לגיל 18, שכבר נמצאות בארץ וכאמור, כל הילדים מתגוררים עם אחד מהוריהם הביולוגיים".
טירה גלינויר, משרד החינוך: "אנחנו מכירים את כל הילדים שהגיעו לארץ, אך טרם יודעים מהו אפיון הפגיעה של כל ילד וילדה. אנחנו נמצאים בקשר עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי בכל רשות, ונערכים לקלוט את כל הילדים למוסדות החינוך השונים בחודש ספטמבר, עם פתיחת שנת הלימודים. אנחנו מבקשים לשלב את הילדים במוסדות חינוך מוכרים ומאורגנים, אך חלק מהמשפחות מעוניינות לשלב את הילדים השבים במוסדות חינוך חרדיים שאין לנו פיקוח מלא עליהם".
ד"ר יובל רווה, ממשרד הבריאות, אמר: "למשפחות יש חוסר אמון כלפי גורמי הממסד. בנינו מסגרת תומכת עבורן, ואנחנו נמצאים בקשר עם קופות החולים ומעבירים אליהן מידע רלוונטי אודות הילדים השבים.
אנחנו בקשר עם ארבעה בתי חולים, המוכנים, במידת הצורך, לקליטה אקוטית. בינתיים, הילדים מקבלים טיפולים רפואיים מסייעים, כמו טיפולי שיניים, אך המשפחות עדיין מסרבות לאפשר טיפול נפשי לילדים ששבו מהכת".
ד"ר יואל ליאון, שגריר ושליח מיוחד לעניין כת 'לב טהור' מטעם משרד החוץ, פירט: "אנחנו ממשיכים את העבודה הבינלאומית שלנו. משפחות רבות כבר עזבו את גואטמלה, ואנחנו שמחים על כך. נחתם הסכם עבודה מול הסוכנות, קיים תקציב לסיוע למשפחות, אך נדרשות פניות רשמיות מצד משפחות הניצולים לצורך קבלת הסיוע".
אודיה רובין בן זקן, מהמשרד לביטחון לאומי, הוסיפה: "היה תהליך הסגרה חסר תקדים של אחד מראשי הכת, בזמן שהשמיים היו סגורים בתקופת מבצע 'עם כלביא'. חשוב לתת מילה טובה למשטרת ישראל, שעשתה מאמצים רבים כדי להביא את ההסגרה החשובה הזו לתחומי מדינת ישראל".
נטע ברק, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם המרכז לניצולי כתות. נכון לעכשיו, לא קיבלנו פנייה ממשפחה או מגורם מטעמה שביקש את הסיוע שלנו. ככל שתתקבל פנייה נסייע בכל עניין אזרחי שעולה מהשטח".
יו"ר הוועדה, קריב, סיכם את הדיון: "יש לי תחושה שכעת העבודה מול המשפחות היא מאוד מבוזרת. בתפיסה המתכללת, צריך שלכל משפחה תהיה דמות אחת שתהיה אחראית על תהליך מיצוי הזכויות שלה מול כלל המשרדים הממשלתיים. המקרים הבאים של ילדים שיגיעו לישראל יהיו קשים אף יותר, משום שלא יהיו בהם הורים ביולוגיים שנמצאים בתמונה".