דוח חדש, המקיף ביותר שנערך עד עד כה, אשר עתיד להתפרסם השבוע בירושלים, מציג תשתית ראייתית מקיפה לכך שחמאס עשה שימוש שיטתי ונרחב באלימות מינית כאמצעי לחימה במהלך מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר . הדוח, שנערך במסגרת "פרויקט דינה" - מיזם מחקרי ומשפטי בהובלת פרופ' רות הלפרין-קדרי מאוניברסיטת בר אילן - מבוסס על עדויות חדשות של חטופים ששבו מעזה, קורבנות אלימות מינית, עדי ראייה, מטפלים נפשיים וגורמי הצלה.
על פי כתבת התחקיר שפורסמה היום (ראשון) ב"סאנדיי טיימס" הבריטי, בין הממצאים הקשים המוזכרים בדוח, גופות של נשים צעירות, ערומות או חצי לבושות, שנמצאו כפותות לעצים או לעמודים, חלקן נורו באיבריהן האינטימיים ובחלק מהמקרים עברו אונס קבוצתי לפני שנרצחו. עדי ראייה, בהם ניצולים שהסתתרו בשיחים, תיארו מקרים של ניסיון אונס גם לאחר המוות.
הדוח מצביע על שישה מוקדי תקיפה שבהם התרחשו עבירות מין קשות: פסטיבל נובה, כביש 232, בסיס נחל עוז ושלושה קיבוצים - כפר עזה, רעים וניר עוז. לפי החוקרות, קיימת התאמה ברורה בין הזירות, שמעידה על שיטתיות ופעולה מתוכננת מראש.
חלק מהעדויות מגיעות מ-15 חטופים ששוחררו משבי חמאס בעזה, בהם גם מי שחוו תקיפה מינית בשבי. רק אחת מהן, עמית סוסנה, דיברה עד כה בפומבי. אחרות תיארו חשיפה כפויה, תקיפות מיניות, הטרדות ואיומים בנישואין בכפייה. "אלימות מינית לא חייבת להיות אונס - גם כפיית עירום, רחצה מול שוביהם, או איומים מפורשים הם חלק מהתמונה", ציינה עו"ד שרון זגגי-פנחס, התובעת הצבאית הראשית לשעבר, ומי שערכה את הדוח לצד הלפרין-קדרי והשופטת בדימוס נווה בן-אור.
הדוח נכתב בתגובה לאכזבה עמוקה מתגובת הקהילה הבינלאומית, ובפרט מארגונים כמו UN Women , שנמנעו מלגנות את הממצאים שהתפרסמו כבר חודשים קודם לכן בתחקירים של כלי תקשורת ברחבי העולם. החוקרות מציינות כי הסטנדרט הבינלאומי של "להאמין לקורבנות" לא יושם במקרה זה. "נשים בכל העולם בחרו לשתוק, וזהו כישלון מוסרי עמוק", אמרה פרופ' הלפרין-קדרי.
הדוח מבקש להוות תשתית משפטית חדשה לטיפול במקרי זוועה המוניים, שבהם מרבית הקורבנות אינם בין החיים ואי אפשר לזהות תוקף ספציפי. "הצורך להוכיח מי פגע במי אינו רלוונטי כאן", הדגישה השופטת בדימוס בן-אור. "העובדה שהאלימות המינית התרחשה כחלק אינטגרלי מהטבח - מחייבת את העולם לראות בכך אחריות קולקטיבית של חמאס".
המיזם, שמומן חלקית על ידי ממשלת בריטניה, קרוי על שמה של דמותה המקראית של דינה - ביתו היחידה של יעקב שסיפור האונס שלה מופיע בספר בראשית וקולה לא נשמע. כמו דינה, גם קורבנות 7 באוקטובר נותרו לרוב ללא קול - אם משום שנרצחו או כיוון שהן עדיין מתקשות לדבר על מה שחוו. מטרת המיזם, אומרים מחבריו, היא "לתת קול לאלו שלא יכולות".
בין הממצאים הקשים: עדויות לעשרות מקרי אונס קבוצתי, נשים שנמצאו ללא בגדים כשהן קשורות לעצים, עדות של חטופה שעברה גילוח גוף מלא, וכן קורבנות שלקח להן חודשים רבים להתייצב כדי למסור עדות בשל הטראומה העמוקה שחוו.
הדוח קורא מזכ"ל האו"ם לשלוח משלחת חקירה עצמאית ולהכליל את חמאס ברשימת הגופים המשתמשים באלימות מינית כנשק, לצד ארגונים כמו דאעש ובוקו חראם. "מה שנעשה כאן לא היה מקרי", סיכמה זגגי-פנחס. "זו הייתה טקטיקה מתוכננת - והעולם אינו יכול להרשות לעצמו להעלים עין"