עשרות פעילים התאספו אתמול (שבת) מול הפרלמנט הבריטי, בכיכר פרלמנט בלונדון, במחאה על ההכרזה על ארגון Palestine Action כארגון טרור. ההפגנה התקיימה שעות ספורות לאחר שהאיסור נכנס רשמית לתוקף, חרף אזהרת המשטרה כי תמיכה פומבית בארגון המוכרז כארגון טרור אסורה על פי חוק.
המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב: "אני מתנגד לרצח עם. אני תומך ב-Palestine Action", ונעמדו סמוך לפסלו של מהטמה גנדי. במקביל להפגנה, הודיעה משטרת לונדון כי עצרה כ 20 משתתפים בחשד לעבירה על חוק הטרור, והבהירה: "Palestine Action הוכרז כארגון טרור, וכל גילוי תמיכה בו - כולל הנפת דגלים, סיסמאות ולבישת פרטי לבוש המזוהים עמו - מהווים עבירה פלילית".
ההכרזה על הארגון התקבלה מוקדם יותר בשבוע שעבר על ידי שרת הפנים איבט קופר, ואושרה ברוב גדול בבית הנבחרים ובבית הלורדים. ביום שישי בלילה דחו שלושה שופטים, בהם נשיאת בית המשפט העליון, ברונית קאר, ניסיון משפטי לעכב את כניסת האיסור לתוקף.
אלכס הרן, מנהל ארגון "הלייבור נגד אנטישמיות", תקף את המפגינים: "הם מנסים להידמות לגנדי, אבל זו פרובוקציה צינית. מדובר בארגון שפועל באלימות - לא מאמין במחאה לא-אלימה"
בהסבר על מהלך ההכרזה, נמסר כי ההחלטה להוסיף את Palestine Action לרשימת הארגונים המוגדרים כארגוני טרור התקבלה מכוח חוק הטרור הבריטי שחוקק בשנת 2000, המעניק לשרת הפנים סמכות להוציא אל מחוץ לחוק ארגונים שפעילותם נתפסת כמסכנת את ביטחון הציבור. לפי ההגדרה שניתנה, הארגון נוקט שיטות פעולה הכוללות "אלימות פלילית, פגיעה ברכוש ציבורי ותקיפת גורמי אכיפת חוק", בין היתר במסגרת קמפיינים נגד חברות בריטיות המעורבות, לטענת הארגון, בייצוא נשק לישראל.
למרות הסיכון הפלילי, הקבוצה שהפגינה אתמול (שבת) מול הפרלמנט, שפעלה בתיאום לקראת המחאה, שלחה מבעוד מועד מכתב למפכ"ל המשטרה בלונדון והודיעה כי ייתכן שחבריה "יבצעו עבירות על פי חוק הטרור במהלך ההפגנה", כלשונם. המכתב נועד להדגיש את כוונתם לבצע מחאה גלויה למרות ההשלכות האפשריות, כצעד של התנגדות אזרחית לא-אלימה. לטענת הקבוצה, עצם ההכרזה על Palestine Action כארגון טרור "פוגעת בזכות לחופש הביטוי וביכולת של אזרחים למחות נגד מדיניות חוץ הנוגדת את מצפונם".
הקבוצה, שמגדירה את עצמה כתנועת מחאה ישירה המשתמשת באמצעים "משבשים", פועלת בשנים האחרונות נגד חברות הקשורות לישראל - ובראשן חברת "אלביט", שזוהתה על ידי הפעילים כ"יעד המרכזי".
בין פעולותיה: גרימת נזק של מיליוני פאונדים למפעלים של חברת Thales בשנת 2022, פריצה לאתר של אלביט בשנת 2023, והחדירה לבסיס חיל האוויר המלכותי בדרום אנגליה בחודש שעבר - אירוע שבעקבותיו התקבלה ההחלטה לקדם את ההכרזה.
המהלך עורר סערה ציבורית ודיון נרחב בבריטניה בנוגע לגבולות חופש הביטוי והמחאה. תומכי ההכרזה, בהם חברי פרלמנט משני צדי המפה הפוליטית, טענו כי מדובר בצעד הכרחי לנוכח השימוש באלימות מצד הארגון ונזקיו החוזרים לרכוש ציבורי ופרטי. לעומתם, ארגוני זכויות אדם וגופים משפטיים הזהירו כי השימוש בחוקי טרור נגד תנועות מחאה עלול לשמש תקדים מסוכן לדיכוי התנגדות פוליטית לגיטימית. כעת, לאחר תחילת האכיפה, צפויים צעדים משפטיים ראשונים שיבחנו את יישום החוק ואת גבולות הסנקציה הפלילית נגד תומכי התנועה