רגיעה עם ישראל על הפרק, אבל האם סוריה באמת השתנתה?

בימים האחרונים התגברו הדיבורים והדיווחים להתקרבות בין ישראל לסוריה לאחר שבכירים אמריקנים טענו כי ישנה שאיפה לצרף גם את סוריה ל'הסכמי אברהם' - כשאפילו שר החוץ גדעון סער התייחס לעניין במהלך מסיבת עיתונאים שערך השבוע במסגרת פגישה עם שרת החוץ של אוסטריה כשאמר: "יש לנו עניין לצרף מדינות כמו סוריה ולבנון, שכנינו, למעגל השלום והנורמליזציה - תוך שמירה על האינטרסים החיוניים והביטחוניים שלנו".

לפני מספר ימים מקור רשמי צינן את ההתלהבות ומסר לטלוויזיה הרשמית בסוריה כי "ההצהרות הקשורות לחתימת הסכם שלום עם הכיבוש הישראלי בתקופה הנוכחית הן הצהרות מוקדמות. לא ניתן לדבר על האפשרות למו"מ לגבי הסכמים חדשים, אלא לאחר שישראל תהיה מחוייבת באופן מלא להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 ותהיה מחוייבת לנסיגה מהאזורים בסוריה בהם פועלת קרקעית".

בנוסף, מקורות המקורבים לממשלת סוריה אישרו בשלישי האחרון לעיתון הלונדוני "א-שרק אל-אווסט", כי אכן מתקיים משא ומתן מול ישראל על הפסקת הפעילות הישראלית בשטח סוריה, ועל חזרה להסכם שביתת הנשק מ-74'. עוד הבהירו המקורות כי סוריה כעת לא בשלה להסכם קבע בין שתי המדינות - אלא אולי להסכם ביטחוני חדש שיכין את הדרך להסכם שלום קבוע או ל'הסכמי אברהם'. אם כן, נראה שסוריה הרשמית מוכנה להסכם ביטחוני חדש בין שתי המדינות שיעסוק בהסדרים בגבול - אך לא לשלום כולל והיסטורי. אבל האם אזרחי סוריה עצמם מוכנים לשלום או לפחות לסוג של רגיעה עם ישראל?

אתר חדשות טורקי בשם TR99, העוסק בקשר שבין טורקיה לבין המדינות הערביות יצא לבדוק במה שנראה כמדגם אקראי - מה חושבים 139 אזרחים סורים על האפשרות לנורמליזציה בין ישראל לסוריה. מרבית הנשאלים, 108 במספר, דחו בתוקף את הרעיון, בין אם בגלל שהביעו סולידריות עם הפלסטינים ובין אם עדיין רואים בישראל אוייב אמיתי של סוריה ושל האיסלאם. היו כאלה שטענו שלא מבינים בפוליטיקה וישאירו את ההחלטה להנהגה הסורית - לכן לא ידעו לענות, אך היו 13 סורים שכן תמכו בנורמליזציה. תומכים אלו בנורמליזציה עם ישראל טענו שמהלך שכזה יועיל לאינטרסים של סוריה, חלקם תמכו בשלום מכל סוג שהוא והיו כאלה שאמרו שלאחר שמצבה של סוריה יתייצב - זה יהיה אפשרי.

היבט נוסף וחשוב שיש להתייחס אליו כשנבחן את המוכנות של סוריה להתקרבות מול ישראל היא איך במערכת החינוך של סוריה מתייחסים אלינו. מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se, החוקר ומנתח ספרי לימוד ועובד מול מדינות בעולם לעידוד שלום וסובלנות בחינוך, פירסם דו"ח חדש הבוחן לעומק את ההנחיות החדשות שהוציא משרד החינוך של המשטר החדש בסוריה ב-1 בינואר 2025. הנחיות אלה מגדירות את מגמות ספרי הלימוד וההוראה בכיתות תחת המשטר החדש. הדו"ח מצביע על מגמת אסלאמיזציה של תוכנית הלימודים, תוך הסרה של תכנים מדעיים חילוניים, מחיקת ייצוגים של נשים בספרי הלימוד, והוספת תכנים חדשים המתארים את הקרבת הנפש (ה-"שַהָאדַה") כמעשה אלוהי.

אריק אגסי, סמנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, מסר ל"וואלה" כי נורמליזציה אמיתית בין ישראל לסוריה, אם אכן תבשיל, לא יכולה להתקיים רק ברמת ההצהרות המדיניות. "ראינו לאן מוביל חינוך לשנאה - כשב-07/10 השנאה יצאה מהדפים לשטח והובילה לאסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה. לעומת זאת, מדינות רבות באזור כבר הבינו, הרבה לפני 'הסכמי אברהם', את הכוח הטמון בספרי הלימוד לקדם שלום, סובלנות ויציבות", אמר אגסי. עוד הוסיף סמנכ"ל מכון המחקר כי שלום בר-קיימא מתחיל דווקא מלמטה. "בכיתה, בספרי הלימוד, בלבבות של הדור הבא. הרפורמות הנדרשות במערכת החינוך הסורית אינן קוסמטיות - הן מדד כן לרצונות האמיתיים של המשטר החדש בטווח הרחוק. אם יבחר להפוך כיוון, ולבסס תוכנית לימודים שמקדמת סובלנות, שיח בין-דתי ושלום - החינוך הסורי יכול להפוך מכלי של הקצנה לכלי רב עוצמה ליציבות אזורית ולפריחה אמיתית".

בנוסף, בדו"ח זה של מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se התגלה כי היחס השלילי ליהודים נותר ללא שינוי תחת המשטר החדש. כך למשל, ספר היסטוריה לכיתה י"ב מתאר את הציונות כ"אידיאולוגיה גזענית ומתרחבת, אשר מאמינה שכל משאבי העולם חייבים להיות מגויסים לשרת את היישות הציונית ולהגן עליה", תוך חיזוק תאוריות קונספירציה אנטישמיות על שליטה עולמית יהודית.

נקודה קטנה וחיובית אפשר לראות בהתייחסות לישראל - לפי דו"ח זה, בספרי היסטוריה לכיתה ג' מלחמת יום הכיפורים תוארה כ"מלחמת שחרור" וכעת היא זוכה לכינוי הניטרלי "מלחמת 1973". שינוי זה אינו מבטא שינוי בעמדת המשטר כלפי ישראל, אלא משקף ניסיון למחוק את השפעתו של אסד מהמרחב הציבורי. עם זאת, תוכן עוין לישראל נותר בעינו. כך למשל, ספרי לימוד בערבית לכיתה ה' ממשיכים להציג את דלאל מוגרבי, מחבלת פלסטינית שהובילה את הפיגוע בכביש החוף ב-1978 בו נרצחו 38 אזרחים ישראלים (כולל 13 ילדים), כגיבורה.

מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, מדגיש כי ללא לחץ בין-לאומי לא יהיה שינוי בחינוך הסורי כלפי ישראל. "אם אכן מתקרבת תקופה חדשה ורגועה יותר ביחסי ישראל-סוריה, היא לא תוכל להתקיים בלי בחינה מעמיקה של מערכת החינוך הסורית. הרפורמות בספרי הלימוד שפרסם המשטר החדש פחות מחודש לאחר עלייתו לשלטון מצביעות על מגמה של אסלאמיזציה גוברת, הדרה מדאיגה של נשים, ובמקביל - שימור תכנים מתקופת אסד המפגינים עוינות עמוקה כלפי ישראל", אמר שף.

"חינוך אמיתי לסובלנות ולשלום הוא תנאי הכרחי לעתיד סובלני ויציב באמת. זו הזדמנות קריטית לדרוש שינוי חינוכי אמיתי - ואנחנו עובדים מול הקהילה הבינלאומית כדי להדגיש את חשיבות החינוך הסורי לעצב את סוריה של המחר, שכולנו מקווים לראות".

את היחס של סוריה של אחמד א-שרע כלפי ישראל ניתן לבחון גם לפי מה שמשודר בתקשורת הרשמית של סוריה - הכלי של המשטר להעברת מסרים. בסאם סלימאן, פרשן סורי, התראיין ביום שני האחרון לטלוויזיה הרשמית של סוריה במסגרת דיון שעסק בהצהרות של בכירים ישראלים על האפשרות להסכם שלום מול סוריה.

במהלך כל הריאיון, סלימאן קרא לישראל בשמה, זאת בניגוד לכלי תקשורת ערביים אחרים, במיוחד במדינות המזוהות עם ציר ההתנגדות ששם ישראל מוגדרת ''מדינת הכיבוש". סלימאן החל את דבריו בכך שישראל רוצה לנצל את מצבה החלש יחסית של סוריה כמדינה שרק עכשיו יצאה מטראומת מלחמת האזרחים ולהפיל את סוריה בפח המו"מ לשלום - אך הדגיש את הקו הברור של סוריה כעת: "חושבים שסוריה נמצאת בין שתי אפשרויות: או נורמליזציה, שלום וויתור על זכויות או שישראל תמשיך בתקיפות. לא, לסוריה יש מסלול ברור והוא שכעת המשא ומתן הבלתי-ישיר הוא לא להסכם נורמליזציה או שלום, אלא להסכם רגיעה ולחזרה להסכם הפרדת הכוחות משנת 1974".

כמו כן, סלימאן לא שלל אפשרות לשלום בין סוריה לישראל בעתיד וגם הכין את הצופים הסורים לדבר: "אני חושב שממשלתו של הנשיא א-שרע מתמקדת במסלול הביטחוני ולאחר שתהיה שליטה על המסלול הביטחוני והריבונות של סוריה תכובד אז ייתכן וסוריה תיכנס למשא ומתן במסגרת מסלול ערבי כולל. סוריה לא תהיה לבדה. אני רוצה להבהיר לעם הסורי שמה שעושה ממשלת סוריה כיום היא לא חולשה. כשאתה רואה את העם שלך סובל סבל כלכלי רב וכשאתה מתמקד בהצלת העם הזה עם כיבוי השרפות בגבולות - זה כוח".

אם נסתכל בפרספקטיבה יותר רחבה על התקשורת בסוריה בעידן שלאחר בשאר אל-אסד, אפשר למצוא היבטים דומים לגבי היחס לישראל. מכון JPPI, המכון למדיניות העם היהודי, ביצע ניתוח עומק של מאות מאמרי דיעה וטורי פרשנות בביטאונים סורים ידועים, שהיו מזוהים בעבר עם משטרו של אסד וכיום הפכו לביטאוני השלטון החדש.

ההשוואה נעשתה בין התקופה של ינואר עד מאי השנה (משטרו של א-שרע), לעומת ינואר עד מאי בשנה שעברה (משטר אל-אסד). הממצאים מראים כי בתקופת ג'ולאני חלה ירידה ניכרת בנפח הסיקור של ישראל - אם בתקופת אל-אסד העיסוק בישראל הגיע עד ל-43% מהידיעות של סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה,"סאנא" - אז בתקופה המקבילה אצל א-שרע ירד סיקור זה לכדי 7% בלבד.

מעבר לשינוי בנפח הסיקור, נדמה שיש גם שינוי מסויים בטון כלפי ישראל: כ-65% מהמאמרים בעיתון "אל-ת'וורה" (המהפיכה) סווגו בעזרת כלי בינה מלאכותית מתקדמים כ"שלילי מאד", עוד כ-12% סווגו כ"שלילי", 6% נוספים סווגו כ"די שלילי" וכמעט 18% סווגו כ"ניטראלי" - דבר שלא היה קיים כלל תחת משטרו של בשאר אל-אסד, כאשר אף טור לא סווג כ"ניטראלי" בתקופה שנבדקה בשנה שעברה. אולם, בפירסומים שסווגו כשליליים מאוד - ישראל מתוארת כישות קולוניאליסטית ותוקפנית והמבקשת להשתלט על סוריה, לזרוע כאוס ולהתרחב על חשבון עמי האיזור.

אם כך, ראינו שממדגם אקראי של אזרחי סוריה הרוב לא מסכים לנורמליזציה עם ישראל - בעוד ישנם כאלה שמצהירים בפומבי שלא מתנגדים למהלך שכזה. בנוסף, ניתן להבחין שלמרות שיש שינויים קטנים לחיוב ביחס לישראל בספרי הלימוד החדשים בסוריה - עדיין דרוש שינוי רציני במערכת החינוך של סוריה בנוגע לאיך שלומדים שם עלינו ובתקשורת הרשמית פחות עוסקים בישראל, אך טון הסיקור הוא עדיין שלילי ביחס למדינה שסוריה רוצה להגיע מולה להסדרים ביטחוניים.

אם אמרנו ששמיעה למה שנאמר באולפנים של הטלוויזיה הרשמית של סוריה מייצג את שאיפות המשטר החדש, אז אפשר לחזור לדבריו של הפרשן הסורי, בסאם סלימאן, ובהם ניתן להסיק שסוריה לא תתנגד לשלום עם ישראל כחלק ממהלך ערבי כולל ואם ישראל תכיר במעמדה של סוריה באזור. "כאשר ישראל תקפה לפני תקופה מסויימת ליד ארמון הנשיאות בדמשק, אז אמרתי שמדובר במסר של ישראל לכל האזור שהיא יכולה לפוצץ את כל האזור. מפני שאם סוריה תקרוס ויהיו קרבות עדתיים בין הסונים לשיעים, אז עיראק ולבנון תבערנה. אם תהיה בעיה בין הערבים והכורדים ובין הערבים לעלווים - אז טורקיה גם תבער", אמר סלימאן.

כלומר, זה לא האינטרס של אף אחד, אפילו של ישראל שאיימה עם אותו טיל, שהאש תבער ושתהיה אנרכיה בסוריה. בשל כך, סוריה חיזקה את הקשרים והבריתות האזוריים מפני שהיא הבינה שישראל רוצה להרכיב מחדש את כל המזרח התיכון. הסורים הבינו זאת וחיזקו את הבריתות שלה - מהים השחור שבצפון טורקיה ועד לים הערבי. ישראל מבינה שאם יהיה משא ומתן מול סוריה בנפרד, עם סעודיה בנפרד ועם קטר בנפרד - אז זה טוב לה.

לכן, ישראל ממהרת להיכנס לשיחות מול סוריה בכדי להפריד את סוריה מכולן. אך לפי המידע שבידי - סוריה מודעת לכך ומחוייבת לבריתות האזוריות ובמיוחד למסלול הערבי הקשור לישראל, כשהכוונה של סלימאן בסוף דבריו היא שסוריה החדשה מחוייבת ליוזמת השלום הערבית משנת 2002 שהובילה סעודיה וכנראה במסגרת מהלך דומה - סוריה תהיה עוד ידידה של ישראל באזור.