מערכת המשפט שוב מקלה והציבור משלם את המחיר: ביום חמישי האחרון, בית המשפט שחרר למעצר בית חשוד בן 36 ממזרח ירושלים, שנתפס בפריצה לקיוסק וגניבת סחורה בשווי 14 אלף שקלים. אבל פחות מיממה לאחר מכן, החשוד כבר היה בזירת פשע חדשה וחמורה הרבה יותר.
ביום שישי האחרון, בשעות הצהריים, החשוד הפר את מעצר הבית והגיע לשכונת שפירא בדרום תל אביב. לפי כתב האישום, הוא ארב מחוץ לביתו של קשיש בן 97. כשהמטפלת של הקורבן יצאה החוצה, החשוד פרץ דרך שער החצר, נכנס לדירה, הטיח את הקורבן לרצפה, שדד ממנו שני טלפונים ניידים ונמלט מהמקום.
המשטרה פתחה בחקירה מיידית. ובשילוב אמצעים טכנולוגיים, הובילו לאיתורו ומעצרו של החשוד. בתום החקירה, גובשה תשתית ראייתית מוצקה, ויחידת התביעות של מחוז ת"א הגישה נגדו כתב אישום חמור ובקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים.
השאלה שנשאלת כעת היא כיצד מתקבלת החלטה על שחרור למעצר בית כאשר מדובר בחשוד בעבירות רכוש, ומהם השיקולים שמאזנים בין זכויות החשוד לבין ההגנה על הציבור. במקרה הזה, מדובר באירוע שני תוך זמן קצר והנסיבות מדגישות את המורכבות שבהערכת מסוכנות בזמן אמת.
והתוצאה מדברת בעד עצמה: קשיש בן 97 נותר חבול לאחר שנשדד בביתו רק כי מי שפרץ לקיוסק יום קודם, שוחרר הביתה במקום להישאר מאחורי סורג ובריח. אם זו התוצאה פחות מיממה אחרי שחרור, קשה שלא לתהות מה יקרה בפעם הבאה- והשאלה האמיתית היא לא אם תהיה כזו, אלא את מי זה יפגוש.