החשדות נגד חיים רוטר, ראש ארגון "השומרים" הולכים ומסתעפים: אמש (רביעי) הוגשה תלונה חמורה נוספת נגדו, הפעם מצד גבר בן 37 מתל אביב, שסיפר כי מדובר בתקיפה מינית חמורה שאירעה לפני שנים, כשעוד היה צעיר יותר. לראשונה מאז שנעצר החשוד והוסר מעטה הסודיות מעל הפרשה, אזר מ' אומץ ונכנס שוב לתחנת המשטרה עם פחד בעיניים ותחושת מיאוס מהשתקה מתמשכת.
מ' אינו זר למערכת. בעבר הגיש שלוש תלונות נגד רוטר, אך בכל המקרים נסגרו התיקים מבלי שנפתחה חקירה. "אני מפחד שיתנכלו לי, שאנשים מתוך 'השומרים' יחפשו אותי וינסו לפגוע בי", סיפר. "אבל לחיות עם השתיקה הזו זה גומר אותך מבפנים. אני לא מוכן שהדבר הזה ייגנז שוב. אני רוצה צדק בשבילי ובשביל אחרים. הוא רצח לי את הנשמה, חילל אותי וריסק לי את החיים. אני רק מקווה שהפעם מישהו יאמין לי".
המעמד הגבוה הוא גורם הסכנה
במשך עשור ניסה מ' להשמיע קול. אבל לדבריו, שוב ושוב נדחה. "לא זימנו אותי להשלמות, לא חקרו ופשוט סגרו את התיק. היה ברור שלא רוצים לגעת בזה. עם הזמן כבר הפסקתי להאמין שמישהו בכלל יקשיב לי", אמר. אבל עכשיו, כשהחשוד נעצר והחקירה הפכה לגלויה, מ' מרגיש שהוא כבר לא לבד. "זו הפעם הראשונה שאני לא מרגיש שאני צועק לתוך ואקום. אולי סוף סוף זה ייפתח".
החשוד עמד במשך שנים בראש ארגון "השומרים", גוף מתנדבים הפועל בלב הקהילה החרדית בבני ברק, שלעיתים התנהל בפועל כמעין משטרה מקבילה. חברי הארגון לבשו וסטים, נשאו מכשירי קשר, ערכו סיורים בשעות הלילה, עיכבו אזרחים ותיעדו פעילות ברשתות - והכול לטענת המשטרה ללא כל סמכות חוקית.
על אף זאת, הארגון זכה לאורך שנים ללגיטימציה מצד גורמים רשמיים, מראשי העיר ועד רבנים מוכרים והשתתף באירועים ציבוריים מתוקשרים. חיים רוטר עצמו הפך לדמות מוערצת בקהילה, וזכה לכבוד ולחיבוק ציבורי. לפי עדויות המתלוננים המעמד הזה הוא מה שהפך אותו למסוכן כל כך.
עם זאת, במשטרה הבהירו כי 'השומרים' הוא גוף פרטי. "אין לו סמכות או מעמד מול משטרת ישראל. כל פעילותו מתבצעת באופן עצמאי בלבד", אמרו במשטרה.
"כולם פחדו ממנו. היו כאלה שפשוט ברחו מהעיר"
י', אדם נוסף שהגיש תלונה לפני שנים ותלונתו נסגרה, מכיר היטב את החשוד אך לא העז להגיש תלונה שוב הפעם. "כולם פחדו ממנו. הוא ידע הכול על כולם. אי אפשר היה לגעת בו או להתנגד לו. אני מכיר לפחות שלושה אנשים שפשוט נאלצו לעזוב את העיר. הם פחדו לדבר ובצדק. ומצד שני, הם סחבו איתם טראומה איומה. זה לא איזה תוקף אלמוני. זה מישהו שידע לשלוט, שכולם העריצו. והבחורים, תלמידי הישיבות, היו הכי קלים למניפולציה. הם רק רצו להיות חלק מהכוח הזה ולא הבינו מה זה יעלה להם".
לדבריו, חיים רוטר ידע בדיוק למי להתקרב ואיך: "הוא זיהה חולשה, עטף אותך, החמיא ואז תקף. הכול בנחמדות מסוכנת. עם תמיכה סביבתית מלאה. בלי פיקוח, בלי בקרה, בלי רשות שתגיד לו 'עצור'. זה כוח מוחלט".
תחילתה של פתיחת תיבת פנדורה
נפגע נוסף, שטרם אזר אומץ לכדי הגשת תלונה, סיפר לוואלה כי הוא עדיין מנסה לעכל את ההד התקשורתי סביב הפרשה. "אני בהלם. שנים פחדתי שיצחקו עליי, שיגידו שאני מדמיין. ופתאום זה בכל מקום. אבל מה שיצא עכשיו זה רק קצה הקרחון. זו תיבת פנדורה. זו תהיה אחת הפרשות הכי קשות שידענו בקהילה החרדית. רק תחכו, עוד יגיעו עדויות, עוד שמות, עוד אמת". לדבריו, יש בקרב הנפגעים תחושת דחיפות ברורה. "זה עכשיו או לעולם לא. אם לא נדבר עכשיו זה ייעלם, כמו תמיד. ושוב אנחנו נישאר עם השבר. עם הטראומה. עם החיים ההרוסים".