בית משפט בריטי גזר אתמול (שלישי) עונש מאסר עולם על קשיש בן 92 על רצח ואנס משנת 1967, ובכך נסגר אחד התיקים הפתוחים הישנים ביותר בממלכה.
חבר מושבעים קבע ביום שני שריילנד הדלי אשם ברצח ואונס של אישה בריטית בת 75, כמעט שישה עשורים לאחר ששכן מצא את גופתה של לואיז דאן בביתה מחוץ לבריסטול שבאנגליה, על פי משטרת אייבון וסומרסט.
השופט, דרק סוויטינג, אמר במהלך גזר הדין כי הדלי הפגין "זלזול מוחלט בחיי אדם ובכבוד אדם". הוא אמר שהדלי "הגיב לצרחותיה ולמאבקיה בכוח מספיק כדי להרוג".
עונשו של מר הדלי כולל מינימום של 20 שנות מאסר לפני שיישקלו לקבלת שחרור על תנאי. בהתחשב בגילו, אמר לו השופט סוויטינג: "לעולם לא תשתחרר, אתה תמות בכלא".
השופט אמר שדאן הייתה אישה מבוגרת ופגיעה שחיה לבדה. לא היו לה הרבה חפצים בביתה, המשיך השופט סוויטינג, והיא ניהלה חיים פשוטים. לדבריו, כשחלונה נותר פתוח בבוקר ה-28 ביוני 1967, ואיש לא ראה אותה, שכניה החלו לדאוג.
המשטרה פתחה מחדש את התיק בשנת 2023. במאי 2024, היא שלחה פריטים - כולל חצאית כחולה שלבשה דאן בזמן התקיפה - לניתוח פורנזי. המשטרה השיגה DNA שהתאים להדלי, ועל החצאית של דאן נמצאו שרידי זרע. לפי המשטרה, ה-DNA שלו נכנס למערכת בעקבות אירוע נפרד ולא קשור, אך לא פירטה.
המשטרה גם מצאה התאמה של טביעת כף יד שהושארה על חלון חדר השינה של דאן לטביעת כף יד שנלקחה מהדלי. משטרת אייבון וסומרסט עצרה את הדלי ב-19 בנובמבר האחרון, והוא נמצא במעצר מאז. בסרטון שפרסמה המשטרה, ניתן לראות את הדלי עונה "אין תגובה" לשאלות של שוטר בנוגע למותה של דאן.
בחקירה הראשונית של רצח דאן, הרשויות לקחו טביעות אצבעות מיותר מ-19,000 גברים וגבו 1,300 עדויות. דייב מרצ'נט, בלש במשטרת בריסטול, מסר שהדלי לא היה חלק מחקירה זו משום שהתגורר מחוץ לאזור
המשפחה נהרסה
בשנת 1977, הדלי נמצא אשם בשני סעיפי אונס במקום אחר באנגליה. "הוא תקף נשים מבוגרות באיפסוויץ' בפריצה לבתיהן בלילה ואיים עליהן באלימות", אמרה המשטרה. הוא קיבל עונש מאסר עולם שהומתק מאוחר יותר.
"חשבתי שהוא לעולם לא ייתפס", אמרה מרי דיינטון, נכדתה של גב' דאן, בסרטון ששיתפה המשטרה, והוסיפה כי ויתרה על התקווה שרצח סבתה יפענח אי פעם. לדבריו, הידיעה שהמשטרה מצאה את הדלי הייתה עבורה "הלם מוחלט".
דיינטון הייתה בת 20 בזמן מות סבתה. היא אמרה לכתבים מחוץ לבית המשפט שהרצח שהשפיע עמוקות עליה ועל שאר משפחתה.
"אני לא חושבת שאמי אי פעם התאוששה מזה", אמרה ביום. "החרדה העיבה על שארית חייה".