עשרים שנה של מאבק ציבורי ומשפטי, תמיכה ממשלתית חוצת משרדים, קואליציה נדירה של 53 חברי כנסת בעד - ולבסוף, אדם אחד, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, הצליח לבלום את אחד החוקים החברתיים החשובים ביותר שנוסחו בישראל: החוק לאיסור צריכת זנות כחוק קבוע.
"הכול נעצר בגלל אדם אחד", אומרת מוריה רודל-סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות ל-וואלה. בעוד שמשרד המשפטים ביקש לקבע את האיסור הקיים כהוראת שעה ולהפוך אותו לחוק עונשין עם תוקף פלילי, רוטמן פשוט סירב להכניס את הצעת החוק לדיון. "עברנו את כל התחנות בדרך: תמיכת ממשלה, ועדת שרים, קריאה ראשונה עם אפס מתנגדים - ורוטמן בלם את הכול". החוק בהוראת שעה צפוי לעלות להצבעה בהוראת שעה, מחר (בין שני לשלישי) במליאת הכנסת.
לדברי רודל-סילפן, ח"כ רוטמן לא רק חסם את החוק, אלא אף הביע עמדות קשות כלפי נשים בזנות. "בשלוש פגישות נפרדות הוא אמר לנו במפורש שהוא היה מעדיף להפליל את הנשים עצמן. מבחינתו הן לא קורבנות של ניצול - אלא שותפות לעבירה. זו תפיסה מסוכנת ואכזרית שמנוגדת לחלוטין לתפיסה הבסיסית של זכויות אדם".
ח"כ רוטמן מצידו טען כי החוק כשל ביעדו - והסתמך על דו"ח של מכון ברוקדייל בו בים היתר אמר כי יש עלייה של 30% בצריכת זנות. רודל-סילפן טוענת שהצגת הנתונים על ידו לוקה במניפולציה מכוונת: "הוא השווה בין נתונים מ-2019 שכלל לא קיימים בדוח לאלה מ- 2023, כשהדוח השווה אך ורק בין נתוני סקר שנערך בשנת 2021 לבין נתונים עדכניים מ־2024. חישב אחוזים מתוך אחוזים - ובכך יצר מצג שווא. בפועל, נרשמה ירידה של 6% בצריכת זנות פעילה. זו מגמה חיובית שצריך לחזק, לא לבלום".
גם טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, מציינת כי: "חוק איסור צריכת זנות נועד להבהיר שהמדינה אינה מקבלת ניצול כלכלי ומיני של נשים כעובדה קיימת", הסבירה לוואלה. "הייתה הסכמה רחבה, קואליציה ואופוזיציה - שהחוק צריך להפוך לקבוע. אך בשל התנגדות פוליטית אחת של ח"כ רוטמן, נמנעה האפשרות לקבע את החוק והוא הוארך כהוראת שעה לחמש שנים בלבד".
"מדובר בכניעה מצערת שמחלישה את המסר החברתי והמוסרי שמבקש החוק לשדר. לא פחות חמורה היא העובדה שהחוק כמעט ואינו נאכף בפועל ובשטח. המשטרה קיבלה כלי, אך כל עוד אין אכיפה אפקטיבית - אין הרתעה. על המדינה להשלים את המהלך בהקדם ולקבע את האמירה הערכית שמדינת ישראל לא מתירה ניצול מיני של נשים, צעירים וצעירות".
קנס במקום תיק פלילי
במשך חמש השנים האחרונות התקיימה הוראת שעה שקבעה כי צריכת זנות היא עבירה מנהלית - קנס של 2,000 שקל. כעת, במקום לקבע את החוק ולהפוך את צריכת הזנות לעבירה פלילית, נאלצו המובילים להסתפק בהארכת ההוראה לחמש שנים נוספות יחד עם מחקר נוסף שהתווסף לכך.
מעבר לכך, נשאר בחוק העונשין סעיף ישן ומעורר מחלוקת: "עבירת המטרד" - המאפשרת להאשים נשים בזנות בהפרעה לסדר הציבורי. "כולם, כולל המשטרה, הסכימו שיש לבטל את הסעיף הזה", אומרת רודל-סילפן, "אבל רוטמן התעקש להשאיר אותו. זה מעקר את המסר של החוק. אי אפשר לקרוא להן קורבנות ומיד אחר כך להפוך אותן לעברייניות". בעקבות כך, הושגה פשרה: חברות הכנסת מירב בן-ארי, מירב מיכאלי ולימור סון הר מלך יקדמו הצעת חוק פרטית לביטול הסעיף - במסגרת ועדה נפרדת.
נשים שאין להן אופציה אחרת
טל חמווי, מייסדת-שותפה בעמותת "המכללהּ" שמלווה ותומכת בנשים בזנות, רואה את ההשלכות מקרוב. "הבעיה בזנות היא לא רק הצרכן - אלא בזה שאין לנשים אופציה אחרת", היא אומרת. "מה שצריך זה לא עוד קנסות - אלא שיקום, סיוע בסיסי, הכשרות מקצועיות ומענים קונקרטיים. בלי זה - הנשים חוזרות לזנות. הן חוזרות כי אין להן מה לאכול, כי אף אחד לא עוזר להן לפתוח חשבון בנק או לקבל טיפול נפשי".
המלחמה רק החמירה את המצב. "נשים עם פוסט-טראומה, כאלה שעברו עינויים, נשארות לבד - בלי ממ"ד, בלי קבוצה תומכת, בלי עמותה שמחזיקה להן את היד. זה לא מקרה שהפניות שלנו גדלו ב-2024 בשיעור דרמטי - והתגובה של המדינה? להוריד תקציבים ולפתוח מכרזים חדשים במקום להמשיך עם מה שעובד". לדבריה, מדינה שרואה עצמה מוסרית לא יכולה להסתפק בהרתעה. "שוטר שמגיע לאישה בזנות באמצע לילה עם דוח ביד - לא מייצר שינוי. הוא רק מוסיף טראומה. כל עוד לא תהיה מערכת תומכת מקבילה - מדובר באכיפה ריקה מתוכן".
ד"ר אמנון מיכאל, מנכ"ל עמותת "הדרך", המפעילה בין השאר, בשיתוף משרד הרווחה, את "אופק נשי", תכנית סיוע לנשים הלכודות במעגל הזנות, אמר לגבי אישור הוראת השעה: כי המאבק בתופעת הזנות ובמיגורה, חייב להיות מעמיק, ארוך טווח, מערכתי, רציני ומשמעותי, שלא כהוראה שעה שהינה פעולה חפוזה, לא מחייבת ומשפילה".
מה אומרים הנתונים?
עו"ד ניצן כהנא, ממקדמות החוק, סיפרה: "חוק איסור צריכת זנות הגדיר שכל ניצול מיני של נשים אסור מהיסוד. הצלחנו, בעצם חקיקת החוק, להעביר מסר ברור לצרכני הזנות בישראל שצריכת זנות היא לא מוסרית ולכן היא אסורה. בהתאם - ראינו מיד עם חקיקת החוק, עוד בטרם ניתנו הקנסות הראשונים, ירידה דרמטית בצריכת זנות ברחבי הארץ. אך לא פחות חשוב, הצלחנו בהוספת עשרות מיליונים למערכי השיקום הממשלתיים. העברנו מסר -14,000 הנשים והגברים בזנות בישראל, שהן חשובות, שרואים אותם. ובהתאם, במהלך השנה בה נחקק החוק, ראינו עלייה של 210% בפניות לשיקום".
בשנים 2021-2023 הטילה משטרת ישראל במסגרת חוק איסור צריכת זנות 5,091 קנסות, בשנת 2021 הטילה 1,384 קנסות, ב-2022 הטילה 2,841, וב-2023 הוטלו רק 866 קנסות. בנוסף, במהלך השנה שלאחר חקיקת החוק חלה ירידה של 20% בהיקף של החיפושים בגוגל אחר זנות באינטרנט. אמנם מאז יולי 2022 חיפושי הגוגל הקשורים לזנות נמצאים במגמת עלייה, כתוצאה מהירידה באכיפה אך עדיין היקף החיפושים נותר נמוך לעומת התקופה שלפני אישור החוק.
התקווה: שינוי בהנהגה
למרות האכזבה, רודל-סילפן נשארת נחושה. "החוק עבר קריאה ראשונה - זה נכס. ברגע שרוטמן לא יהיה בראשות ועדת חוקה, מכל סיבה שהיא - נחזור מיד עם ההצעה ונעביר אותה. זה יקרה. אנחנו לא מוותרות". גם חמווי שומרת על תקווה: "אנחנו לא צריכות עוד דיונים על קנסות. אנחנו צריכות מדיניות של שיקום. נשים בזנות לא מחפשות משטרה - הן מחפשות קהילה שתראה אותן. ברגע שהמדינה תתייחס אליהן ככאלה - נוכל לצמצם את התופעה באמת".
מח"כ שמחה רוטמן נמסר: "הצעת החוק עברה בוועדה ללא מתנגדים והונחה על שולחן המליאה בהסכמת כל הנוגעים בדבר. על פי נתוני דו"ח המחקר המלווה בתקופת הוראת השעה חלה עליה
של כ-30% בצריכת זנות. לכן לא ברור כיצד גורמים המעוניינים על פי הצהרתם להלחם בתופעת הזנות מתעלמים מהנתונים שלא נוחים להם"
