מפקד בית הסוהר איילון לשעבר, גונדר משנה שי פרנסה, הגיש היום (ראשון) עתירה לבג"ץ נגד הדחתו, לאחר שלא מילא, לטענתו, את מבוקשם של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ונציב שב"ס קובי יעקובי, להיטיב עם אסירים ביטחוניים יהודים כמו עמירם בן אוליאל וג'ק טייטל.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד גיא בית און, הוא טוען כי קיבל פניות חוזרות ונשנות מטעם נציגיהם של בן גביר ויעקובי, ואף צירף עשרות צילומי מסך המתעדים התכתבויות עם העוזרים שלהם. לטענתו, בן גביר ויעקובי פעלו להדחתו משסירב למלא את בקשותיהם הבלתי חוקיות, ולשם כך נתפרה לו תלונה מופרכת על הטרדה מינית כלפי קצינה זוטרה בשב"ס. למרות שהתיק נסגר בפרקליטות בנימוק של חוסר אשמה, כך הוא טוען בעתירתו, בית הדין המשמעתי בשב"ס החליט להרשיע אותו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, והדיח אותו. לדבריו, לבית הדין לא הייתה סמכות לדון בעניינו, להרשיעו ולהביא לפיטוריו.
כתב האישום שהוגש לבית הדין המשמעתי, ושבעקבותיו ניתן גזר הדין, הגיע לידי וואלה, ובו ההתכתבויות הרבות ששלח פרנסה לקצינה, ובהן ניסה לשכנע אותה להיפגש עמו מחוץ לשעות העבודה. עוד עולה מכתב האישום כי פרנסה הודה בשליחת ההודעות והביע חרטה.
כתב האישום הראשון שהוגש נגד פרנסה בבית הדין המשמעתי ייחס לו עבירות של הטרדה מינית, התנהגות שאינה הולמת סוהר וניצול מעמד של סוהר שלא לצורך מילוי תפקידו. בהסדר הטיעון עמו שונה כתב האישום שלוש פעמים, עד שבכתב האישום המתוקן שהוגש לבסוף יוחסה לו עבירה של התנהגות שאינה הולמת סוהר.
אולם, בכתב האישום מפורטות ההודעות ששלח במשך שלושה חודשים לקצינה שזה עתה הצטרפה לשירות ושובצה לבית הסוהר איילון, תחת פיקודו. בין היתר, התכתב איתה בנושאים אישיים שאינם נוגעים לקשרי עבודה או לתחומים מקצועיים, פירט את תחביביו, ניסה לשכנע אותה לבוא איתו למסיבה, להיפגש עמו ולבוא איתו לים.
באחת ההתכתבויות ביקש ממנה שתשלח לו תמונה בבגדים אזרחיים, וכשסירבה, כתב לה: "אני ימשיך לדמיין" (השגיאה במקור). בהתכתבות אחרת כתב לה: "את נראית פגז עכשיו", ושוב ביקש תמונה שלה. לאחר שהקצינה כתבה לו לבסוף כי יש לה מישהו, הוא הפסיק את ההתכתבויות ביניהם. היא העידה כי חשה אי נוחות מאופי השיחות ביניהם: "הייתי גם מפוחדת ומוטרדת. פחדתי שהוא יחווה דחייה ואז ידבר עליי מהכוח שלו". לשאלה מדוע המשיכה את ההתכתבויות ענתה: "לא יכולתי להתעלם ממנו כי הוא המפקד שלי, ניסיתי להקליל את השיח".
בגזר הדין, שכאמור התבסס על כתב האישום המתוקן, השופטים לא חסכו בביקורת על התנהגותו: "בפנינו חציית קווים חמורה ביותר מצד מפקד בכיר מאוד ואף ותיק בארגון, כלפי קצינה זוטרה בעלת תפקיד הנתונה למרותו ולפיקודו. בפנינו סיטואציה שחומרתה היתרה נובעת הן מפערי הדרגות בין הנאשם לבין המתלוננת, הן לנוכח כפיפותה, והן לנוכח תוכן ההודעות והאובססיביות שבה ניסה הנאשם להשיג, לשמר ואף להגביר קשר אישי פסול בתכלית בינו לבין המתלוננת. ההודעות נשוא כתב האישום אינן מתיישבות עם הערכים של הארגון".
במסגרת הסדר הטיעון, הסכים סנגורו לעונש של נזיפה חמורה, קנס, הורדה בדרגה על תנאי לתקופה של חצי שנה ופיטורין מהארגון. הסנגור הודה במעשים בשם מרשו, וטען כי הוא הבין שמעשיו היו פסולים, ביקש סליחה והתנתק מהשיח הבעייתי עם הקצינה. "הוא לקח אחריות על התנהגותו הפסולה", אמר הסנגור בבית הדין.
תמלול חקירתו של פרנסה בלהב 433 הגיע לידי וואלה:
פרנסה: "לא הייתה רדיפה או הטרדה מבחינתי... לא היה שום דבר מעבר".
לשאלת החוקרת האם הוא בדרך כלל מתכתב עם הפקודות שלו על עניינים שהם מעבר לעבודה: "לא. זה היה יום-יומיים, והבנתי שזה לא מתאים".
חוקרת: "לא התאים לך או לא התאים לה?"
פרנסה: "בהתחלה לא התאים לה, ובסוף הבנתי שזה לא מתאים לשנינו".
החוקרת מראה לו את ההתכתבויות: "אתה מבין את הבעייתיות בעניין? היא הפקודה שלך, היא כפופה אליך ולמרותך. אתה המפקד שלה".
פרנסה: "אני מבין, אבל אם זה היה מתפתח, אחד מאיתנו היה צריך לעזוב. אבל זה לא התפתח ולא קרה כלום. היה פה שיח חברי".
החוקרת מעמתת אותו עם ההודעות שבהן הציע לקצינה להיפגש: "הרי אם היא הייתה מסכימה, היית מגיע אליה ונפגש איתה".
פרנסה: "לא הייתי בא. אני מכיר את עצמי".
חוקרת: "אז למה הצעת לה כמה פעמים להיפגש? כשמציעים פעם אחת, אז אולי זה בהלצה. אבל כשמציעים מספר פעמים, זה כבר נראה אחרת.
פרנסה: "אין לי מושג למה הצעתי לה כמה פעמים, אבל לא הייתי בא, בטח כשהיא פקודה שלי".
כשהחוקרת שואלת אותו מדוע שלח לקצינה קטע מסרט ה"סנדק", ושהיא הרגישה מאוימת: "לא זאת הייתה הכוונה".
פרקליטו של פרנסה, עוה"ד גיא בית און, מסר בתגובה: "פרקליטות מחוז מרכז פלילי ולהב 433 קבעו כי מפקד בית הסוהר איילון עד לאחרונה, גונדר משנה שי פרנסה, אינו חשוד אפילו בתיק שניסו להפיל עליו, והמשטרה סגרה יחד עם הפרקליטות את התיק תחת העילה: אין אשמה פלילית. העמדתו לדין משמעתי נבעה ממניעים פסולים, ובהם טעמים זרים, חוסר סבירות, חוסר מידתיות וחוסר תום לב - שאירעו לפני העמדתו לדין משמעתי וגם במהלך ניהול הדיון המשמעתי.
בית הדין שפט אותו למרות שהוא פעל ללא כתב מינוי ובניגוד לחוק. הרכב השופטים היה לא חוקי. בנוסף, בית הדין המשמעתי נועד לדון סוהרים ורבי סוהרים, אך לא מפקדי בית סוהר שהם עובדי מדינה. כפי שנטען בעתירה לבג"ץ, כל ההליך נולד במטרה למלא אחר רצונו של השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, להיטיב שלא כדין את מצבם של אסירים ביטחוניים יהודים, אשר מרצים מאסרי עולם בבית הסוהר שעליו פיקד העותר".
עוה"ד גיא הוסיף כי "כאשר מפקד בית הסוהר איילון סירב לשתף פעולה עם דרישות עוזרי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ועם דרישות הנציב, ביקש גונדר משנה פרנסה לפעול כמפקד בית הסוהר איילון בדבקות לדין ולנהלים של שירות בתי הסוהר - למרות מערכת הלחצים אשר הופעלה עליו, כפי שהדברים יובאו בעתירה. החתימה על הסדר הטיעון, אותו אישר בית הדין, הייתה תחת הטעיה, כפייה ועושק, ולאחר ששמו של גונדר משנה פרנסה הוכפש בסיום חקירתו ב־433, בתקשורת".
בתגובה לעתירה של פרנסה לבג"ץ, מסר השר בן גביר: "הפרקטיקה העבריינית, לפיה עבריין מנסה לחלץ את עצמו באמצעות המצאת האשמות כלפי צד ג', לא עובדת על השר בן גביר, בפרט לאור העובדה שהוא הורשע בדין לאחר שהודה במעשיו כלפי המתלוננת. בתקופת השר בן גביר יש מדיניות אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות ושימוש ביחסי מרות. השר בן גביר ימשיך לעמוד לצד לוחמי ולוחמות הכליאה, ומאוד גאה להוביל, יחד עם נציב שב"ס קובי יעקובי, מדיניות של אפס סובלנות למטרידים ולעברייני מין".