כמעט שנתיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עו"ד מהא אגבריה בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. ההרשעה ניתנה בעקבות פוסטים שפרסמה בעיצומה של המתקפה, שבה נרצחו יותר מאלף וארבע מאות ישראלים, ונחטפו מאות נוספים.
בבוקר יום שבת ההוא כתבה אגבריה בעמוד הפייסבוק שלה: "בוקר טוב עזה", בצירוף לב לבן ודגל פלסטין. למחרת פרסמה פוסט נוסף: "אני פלסטינית, נתחיל בזה. גם אם חברה שלכן, אני תמיד הייתי ואהיה בצד של העם שלי בכל מקום שהוא נמצא בו ובכל דרך של התנגדות שיבחר בה כתגובה לגיטימית לכיבוש למצור ולאפרטהייד".
בפסק הדין שניתן בחודש יוני 2025 קבעו הדיינים כי שני הפוסטים מצביעים באופן ברור על תמיכה, ולמצער הזדהות, עם מעשי האלימות והטבח שביצע חמאס באותו יום. "אין דרך אחרת להבין את הדברים", נכתב. "הפוסט הראשון מבטא שמחה. הפוסט השני מהווה חיזוק, ולא הסתייגות. במקום לגנות הביעה תמיכה נוספת".
ועדת האתיקה של הלשכה הגישה את הקובלנה נגד אגבריה כבר בנובמבר 2023, אולם היא לא השיבה לה. בהמשך טענה כי לא קיבלה את ההמצאה כנדרש. בשל כך זוכתה רק מאישום טכני של אי מענה לקובלנה. אך בכל הנוגע להתנהגות בלתי הולמת ההרשעה התקבלה פה אחד.
במהלך ההליך טענה אגבריה כי הפוסט הראשון לא נכתב ממקום של שמחה, אלא כתגובה לדאגה מהתגובה הישראלית הצפויה. לדבריה, הביטוי "בוקר טוב עזה" משמש כברכה של שלום בתרבות הערבית. "נעמדתי בסלון, ראיתי טנדר עם חמושים ואמרתי לעצמי: הולכים למחוק את עזה", העידה. "זה היה מתוך פחד על אזרחים".
לגבי הפוסט השני טענה שנפלה בו טעות ניסוח. "במקום לכתוב 'בכל דרך של התנגדות שיבחר בה', התכוונתי לכתוב 'בכל דרך של התנגדות לגיטימית'. לא תמכתי ברצח, לא תמכתי באלימות. רק הבעתי סולידריות עם העם שלי".
אך הדיינים דחו את טענותיה. בפסק הדין ציינו כי אגבריה עו"ד מנוסה, רהוטה, ובעלת שליטה מלאה בשפה. "אין מדובר בטעות ניסוח. מדובר בהצהרה ברורה, מודעת ומכוונת". הם גם דחו את הטענה שבאה בעקבות דרישה מגזרית לגינוי. "היא לא נשפטת על זהותה, אלא על דבריה, על התוכן, על העיתוי. בשעה שכל המדינה כואבת- היא בחרה לתמוך".
אגבריה תיארה בבית הדין תחושת מחנק. "הרגשתי שאני במבחן נאמנות. כאילו כל ערבי צריך עכשיו לגנות. ואני לא רוצה להיות בעמדה הזאת, שאני צריכה להסביר. זה לא הוגן". היא הוסיפה: "אני לא שמחה לשום כאב, לא תומכת בשום רצח, לא בעד חטיפות ולא בעד דם. נגד כיבוש ובעד בני עמי בעזה כל הזמן ובכל הנדרש".
בית הדין מצידו קבע כי הדברים לא עומדים בסתירה לפוסטים המקוריים, וכי ההתבטאות המאוחרת אינה מספיקה כדי להעלים את מה שנכתב. "גם אם הנקבלת הביעה לאחר מכן הסתייגות כללית מאלימות, הרי שבשעת המבחן דווקא בחרה לתמוך".
עוד נרשם כי אגבריה סירבה להעביר לבית הדין את כל התגובות שקיבלה. הדיינים כתבו: "מדובר בהימנעות מהבאת ראיות שברשותה. לו באמת נכתבו תגובות שמהן ניתן להבין את כוונתה הייתה מציגה אותן. בחירתה שלא לעשות כן פועלת לחובתה".
אגבריה יוצגה על ידי עורכי הדין חסן ג'בארין, סאלם ארשייד ורמזי קטילאת ממרכז עדאללה. הם טענו כי מדובר באכיפה בררנית, וכי לא ייתכן שעורכת דין ערבייה תישפט על ביטוי פוליטי הזהה לדברים שאחרים אומרים אך אינם נענשים. הם טענו כי לא נגרם כל נזק למקצוע וכי אין כל קשר ישיר בין הפוסטים לעיסוק המשפטי שלה.
בין העדים שהעידו לטובתה היו ד"ר דנה אולמרט ופרופ' יהודה שנהב. השניים טענו כי מדובר בתגובה של זהות פוליטית נרדפת, וכי לא ניתן להבין את הדברים ללא ההקשר של פוליטיקת זהויות. אך בית הדין לא קיבל את הקו הזה. "גם אדם שחי בתחושת דחייה חברתית אינו רשאי להלל תגובה אלימה לטבח. זה חורג מגבולות השיח המקצועי והחברתי כאחד".
על אף שהורשעה, אגבריה לא הושעתה בשלב זה מהלשכה. הדיון בעונשה יתקיים בנפרד. עם זאת, בפסק הדין נכתב: "מדובר באירוע אתי מהחמורים ביותר. לא ניתן לעבור על כך לסדר היום. הדברים נכתבו בעיצומו של טבח אכזרי, בעת שהחברה הישראלית הייתה בטראומה לאומית. זו לא עמדת זהות זו תמיכה".
לסיכום קבעו הדיינים: "פוסט פרטי אינו חסין מביקורת ציבורית ואתית. עורך דין בישראל כפוף גם בפרטיותו לערכי המקצוע. כשעו"ד בוחר להביע תמיכה, במישרין או בעקיפין, באלימות נגד אזרחים אין מנוס מהרשעה אתית. חופש הביטוי אינו חופש מתוצאות".