הרשויות באיראן עצרו רבנים ומנהיגים בכירים בקהילה היהודית בימים האחרונים - כך דיווח היום (שישי) ארגון של נשים איראניות גולות, שלפיו המעצרים התבצעו בבירה טהראן ובעיר שיראז שבדרום המדינה. לפי הארגון Association Femme Azadi, המעצרים נעשו ללא ראיות מבוססות.
המשטר בטהראן הגביר את הדיכוי מאז שפרצה המלחמה עם ישראל לפני שבועיים, וגם לאחריה, כשעצר מאות אנשים בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל. באופן רשמי, לקהילה היהודית באיראן יש מעמד מוגן ברפובליקה האסלאמית, ונציגיה מביעים תמיכה פומבית במשטר והתנגדות לישראל. ואולם, בעתות של משבר, הקהילה מוצאת את עצמה לעתים קרובות על כוונת השלטונות החשדניים כלפי נאמנותה.
הפרנויה בקרב המשטר התגברה לאור החדירה האדירה של ישראל, שאפשרה את מכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" שבה חוסלה הצמרת הביטחונית של המשטר ומדעני גרעין בכירים. רבים באיראן חוששים שהשלטונות ישתמשו בתירוץ של מאבק בשירותי מודיעין זרים כדי להשתיק את מעט הקולות הביקורתיים שעוד נותרו במדינה, ולחזק את השליטה על האוכלוסייה.
במהלך 12 ימי העימות, הרשויות האיראניות הוציאו להורג שלושה אנשים שהואשמו בריגול לטובת ישראל. ביום רביעי - יום אחד בלבד לאחר הפסקת האש - הוצאו להורג שלושה בני אדם נוספים בהאשמות דומות.
גורמים רשמיים הודיעו מאז על מעצרם של מאות חשודים ברחבי המדינה באשמת ריגול, והטלוויזיה הממלכתית שידרה הודאות לכאורה של כמה עצורים על שיתוף פעולה עם המוסד.
ארגוני זכויות אדם ופעילים הביעו חשש מההתפתחויות האחרונות, וציינו את הנוהג ארוך השנים של איראן לחלץ הודאות בכפייה ולנהל משפטים לא הוגנים. יש חשש שהוצאות להורג נוספות עלולות לבוא בעקבותיהן, בהיקפים שלא נראו מאז תום המלחמה עם עיראק בסוף שנות ה-80.
משרד המודיעין האיראני טוען כי הוא מנהל "קרב בלתי פוסק" נגד ה-CIA, המוסד וה-MI6 הבריטי, בין היתר.
על פי סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, מאז תחילת המתקפה הישראלית על איראן ב-13 ביוני, "רשת הריגול הישראלית הפכה לפעילה מאוד בתוך המדינה". פארס דיווחה כי במהלך המלחמה עצרו כוחות המודיעין והביטחון האיראניים "יותר מ-700 אנשים הקשורים לרשת זו".
אזרחים איראנים אמרו ל-BBC בפרסית כי קיבלו מסרוני אזהרה ממשרד המודיעין האיראני המודיעים להם שמספרי הטלפון שלהם הופיעו בעמודים ברשתות החברתיות הקשורים לישראל. הם קיבלו הוראה לעזוב את העמודים הללו או לעמוד לדין.
במקביל, ממשלת איראן גם הגבירה את הלחץ על עיתונאים העובדים עבור כלי תקשורת בשפה הפרסית בחו"ל, כולל BBC בפרסית ו-Iran International ו-Manoto TV שבסיסם בלונדון.
לטענת איראן אינטרנשיונל, משמרות המהפכה עצרו בטהראן את אמה, אביה ואחיה של אחת ממגישות הטלוויזיה כדי ללחוץ עליה להתפטר בשל אופי סיקור של הערוץ את הסכסוך בין איראן לישראל. המגישה קיבלה שיחת טלפון מאביה - בעידוד סוכני ביטחון - שדחקה בה להתפטר והזהירה מפני השלכות נוספות.
בני משפחות של עיתונאים על הכוונת
לאחר תחילת הסכסוך, האיומים על עיתונאים של BBC בפרסית ובני משפחותיהם הפכו חמורים יותר ויותר. לדברי העיתונאים, גורמי ביטחון איראנים שיצרו קשר עם משפחותיהם טענו כי בהקשר של מלחמה, מוצדק לפגוע בבני משפחותיהם כבני ערובה. הם גם כינו את העיתונאים "מוחארב" - מונח שפירושו "מי שמנהל מלחמה נגד אלוהים" - האשמה שעל פי החוק האיראני יכולה להוביל לעונש מוות.
Manoto TV דיווח על תקריות דומות, כולל איומים על משפחות העובדים ודרישות לנתק כל קשר עם הערוץ. על פי הדיווחים, חלק מקרובי המשפחה אוימו באישומים כמו "איבה לאלוהים" וריגול, עבירות שדינם מוות על פי החוק האיראני.
בנוסף לכך, כוחות הביטחון עצרו גם עשרות פעילים, סופרים ואמנים, במקרים רבים ללא הגשת כתב אישום רשמי מגדם. יש גם דיווחים על מעצרים שכוונו נגד בני משפחות ההרוגים ב"מחאת החיג'אב" ב-2022, ככל הנראה בניסיון למנוע כל אפשרות של תסיסה מחודשת עם סיום המלחמה.
במהלך המלחמה, איראן הגבילה מאוד את הגישה לאינטרנט, וגם לאחר הפסקת האש טרם חודשה הגישה המלאה. המשטר כבר נקט טקטיקה דומה בתקופות משבר קודמות. בנוסף לכך, רוב הרשתות החברתיות כמו אינסטגרם, טלגרם, X ויוטיוב, לצד אתרי חדשות כמו BBC בפרסית, חסומים כבר זמן רב באיראן. לא ניתן לגשת אליהם ללא שימוש ברשת וירטואלית פרטית (VPN).
חולשת המשטר לאחר התקיפות של ישראל וארצות הברית וגל הדיכוי המתרחש בימים אלו מעלה חשש מחזרה לשנת 1988, שלהי המלחמה עם עיראק. אז, לפי ארגוני זכויות אדם, אלפי אסירים פוליטיים הוצאו להורג לאחר משפטים קצרים וחשאיים על ידי "ועדות מוות".