בית משפט השלום בנצרת גזר הבוקר (חמישי) שתי שנות מאסר על איה מסעוד, תושבת כפר קאסם בת 23, שבמכוניתה נמצאו קרוב ל־5,500 כדורי רובה שהם תחמושת צה"לית שנגנבה במהלך מלחמת "חרבות ברזל". מסעוד נתפסה בדרכה לביתה, כשהיא מפרה מעצר בית ונוהגת ברכב למרות שרישיון הנהיגה שלה נפסל.
במכונית נמצאו שישה ארגזי תחמושת עם קליעים מסומנים בסדרות. יחידת התביעות של המשטרה ביקשה לגזור עליה בין שלוש לארבע שנות מאסר, והדגישה את הסכנה הציבורית שבכמות כזו של תחמושת, ואת האפשרות שהייתה מגיעה לידי עבריינים או מחבלים.
יחידת התביעות של המשטרה ביקשה כי על הנאשמת יוטלו בין 3-4 שנות מאסר. הם ציינו את "שכיחותן המדאיגה של עבירות הנשק והיותן "מכת מדינה" המחייבת מלחמה של ממש והטלת ענישה מרתיעה, ביתר שאת נוכח המצב הביטחוני הקשה השורר בארץ וריבוי אירועי האלימות הפליליים בהם נעשה שימוש בנשק לא חוקי". לגופו של עניין ציינה התביעה את "הכמות העצומה של הקליעים שנתפסה בידי הנאשמת באופן שמהווה איום ישיר לביטחון הציבור, ומעלה חשש מוחשי באשר ליעד אליו נועדו להגיע, בין שמדובר במעגלי פשיעה או בגורמי טרור".
הסנגור טען כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ בנסיבות חייה הקשות של הנאשמת והקשרים העברייניים אליהם נחשפה דרך בעלה, ממנו התגרשה בינתיים. לדבריו - "מדובר באישה צעירה מאוד ללא עבר פלילי במועד ביצוע העבירות, שסבלה מגיל צעיר מאלימות והתעללות מתמשכת, אותן חוותה בהמשך גם מבעלה, לו נישאה בשידוך בהיותה בת 18 בלבד. בהמשך נולדה לשניים ילדה בעלת צרכים מיוחדים, בה טיפלה הנאשמת במסירות עד למעצרה. מאז מעצרה נמצאת הילדה אצל משפחתו של האב, והפגיעה הנשקפת לה בשל הניתוק מאמה, ברורה", אמר הסניגור. הוא הוסיף כי "למרות ניסיונותיה של הנאשמת לשקם את עצמה ולהיטיב את מצבה באמצעות לימודים וניסיון להקים עסק עצמאי, לא הצליחה להתחמק 'מהחיים האמיתיים', ונגררה אחרי בעלה". הסניגור טען לענישה שתנוע בין 9-14 חודשים.
השופט נעמן אדריס עמד על חומרתן של עבירות הנשק וציין כי הנאשמת "ביצעה את העבירות תוך תכנון מוקדם, שהרי כמות כה גדולה של תחמושת - על אחת כמה וכמה כזו שנגנבה מבסיס צה"ל - אינה עושה דרכה לרכבו של אדם בדרך המקרה". לדבריו, "יש להוסיף מפוטנציאל הנזק הגבוה הנלווה לכמות התחמושת העצומה שנתפסה ברשות הנאשמת, ולסוג שלה - קליעים המשמשים לרובי סער התקפיים. פוטנציאל זה בא לידי ביטוי באפשרות הגעתה של התחמושת לידיים פליליות או לאומניות".
עוד כתב השופט אדריס בגזר הדין כי הוא "סבור כי ענישה משמעותית מאחורי סורג ובריח תציב לנאשמת גבול ברור, ותאזן נכונה בין כלל האינטרסים, בהם אינטרס ההרתעה שחשיבותו בעבירות שבנדון ברורה, ביתר שאת במציאות בה אנו חיים היום".