אף תסריטאי בהוליווד לא היה יכול לכתוב אפיזודת ניצחון כל כך מוצלחת לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: תקיפה נקייה של מתקנים גרעיניים, כולל זה המבוצר בפורדו, והפסקת אש בין ישראל לאיראן. עושה מלחמה ושלום במכה אחת. טראמפ מנהל את הנשיאות שלו ישירות באמצעות התקשורת, בעיקר דרך ציוצים בקצב מהיר ברשת החברתית שלו TRUTH SOCIAL. מאז הנשיא רונלד רייגן, לא היה נשיא בבית הלבן שיודע להשתמש באופן כל כך יעיל בתקשורת המסורתית והדיגיטלית.
טראמפ המתין כמה ימים כדי לראות עד כמה ישראל מצליחה להכות בנכסים האסטרטגיים של משטר האייתולות בטהרן, פיזר הצהרות סותרות או מטעות לגבי כוונותיו, התעמת עם נציגים בולטים של המחנה האידיאולוגי שלו, "אמריקה תחילה", שדרשו ממנו להימנע מכל מעורבות צבאית באיראן, עם אנשי מקצוע בממשלו שהזהירו אותו מהסתבכות במלחמה ארוכה שבצידה אבדות וגם עם דעת קהל שהתנגדה למתקפה, כולל של רפובליקנים.
טראמפ אוהב ניצחונות, וכשראה שצה"ל משיג הישגים צבאיים אדירים ומהירים החליט להצטרף, לייצר אקט סיום ולזכות בתהילת מנצחים.
בפרק של סיום המלחמה התרחשו אירועים מוזרים שאינם ידועים ביחסים הבינלאומיים. איראן הגיבה לתקיפה האמריקנית של המתקנים הגרעיניים בשטחה בעשרות טילים שכוונו לבסיס חיל האוויר האמריקני אל-עודייד בקטאר. היא "תיאמה" את ההתקפה עם ארצות הברית וקטאר באופן שמצד אחד, היא הייתה יכולה לטעון שהגיבה, ומצד שני לא תגרום לשום נזק, שהיה יכול להצית מלחמה אזורית.
טראמפ שיבח את איראן שהודיעה מראש על התקיפה שלה.
טראמפ הודיע על הפסקת אש בציוץ קצר וחפוז. בדרך כלל, הודעה על הפסקת אש מלווה בהסכם שמפרט את תנאים ומקים מנגנון מוסכם לוודא שהצדדים מכבדים אותם. כך היה למשל, בהסכם שסיים את המלחמה נגד חיזבאללה בלבנון בנובמבר 2024. טראמפ טען שישראל ואיראן ביקשו ממנו להשיג הפסקת אש, הוא הודיע על כך והוסיף שביקש מהצדדים לכבד אותה. הבקשה הייתה בנוסח של ג'נטלמנים אנגליים.
נשיא ארצות הברית היה צריך לכתוב: "השגתי הפסקת אש בין איראן לבין ישראל, אני דורש מהצדדים לכבד אותה ומזהיר שלכל הפרה היו תוצאות חמורות".
הפסקת אש בלי הסכם ומגנון היא שבירה ורעועה, ואכן איראן מהירה להפר אותה. טיל איראני פגע קשות באזור מגורים בבאר שבע, שגרמה להרוגים ולהרס רב. ישראל הבטיחה תגובה עצימה, אבל כשטראמפ ראה את הפסקת האש שלו מתמוטטת, ערב יציאתו לסיבוב ניצחון בוועידת פסגה של נאט"ו בהאג, דרש מנתניהו לעצור את המתקפה ולהחזיר את הטייסים שהיו בדרך לטהרן. הוא השתמש בשפה בוטה ונתניהו נאלץ להתקפל.
התחיל ויכוח בארצות הברית על יעילות המתקפות הישראליות והאמריקניות. זה הוא ויכוח פוליטי יותר מאשר מקצועי. טראמפ טען שהמתקנים הגרעיניים של איראן, כולל זה שבפורדו, הושמדו לחלוטין. אבל עד מהרה צצו דוחות ואמירות שלפיהן המלחמה הסיגה לאחור את תוכנית הגרעין של איראן רק בכמה חודשים.
רשת הטלוויזיה CNN והעיתון "ניו יורק טיימס" פרסמו הדלפה של דוח מטעם סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקני לפיו המלחמה פגעה במתקנים, אבל לא השמידה אותם. טראמפ תקף בחריפות את אמצעי התקשורת על פרסום ההדלפה, אבל טעה בכתובת. הדוח נכתב על ידי יחידה בממשל שלו, אם היו לו טענות היה צריך להפנות אותן אליה.
ההדלפה והזעם
הדלפת מסמך מודיעין מעוררת שאלות לגבי המוטיבציה של המדליף. נראה שמדובר בעובד שרצה לפגוע בטראמפ ולקעקע את הטענה שלו על כך שהמתקנים הושמדו, ולא במקרה הוא הדליף את המסמך לשני אמצעי תקשורת ליברלים שידועים בביקורת שלהם על טראמפ. הוא הגיב בחריפות כי הייתה כאן הקטנה של הישגו הצבאי וגם חשש שאיראן תצליח לשקם במהירות את התשתית הגרעינית שלה, ויהיה שוב צורך להשתמש בכוח כדי להרוס אותה.
הטענות של טראמפ וגם של נתניהו לגבי הנזק המוחלט היו מוקדמות מדי. לוקח זמן להעריך נזקים של הפצצות, בעיקר על מתקנים חפורים היטב. במלחמת הגרסאות אפשר למצוא דוחות יסודיים יותר כמו זה שנכתב על ידי אחד המומחים הבולטים בעולם לנשק גרעיני, דיוויד אולברייט. הוא חוקר במכון המדעי לביטחון בינלאומי, במהלך המלחמה עקב כל יום באמצעות צילומי לוויינים אחרי הנזקים. הוא קבע שלמתקנים נגרם נזק משמעותי.
גם גופי המודיעין התיישרו עם טראמפ. טולסי גאבארד, המונה על שירותי המודיעין של ארצות הברית, קבעה שלפי מיידע מודיעיני חדש, המתקנים אכן הושמדו.
הפסקות אש יכולות להיות צעד לקראת הסדרים אבל גם הפוגה זמנית בין תקופות שונות של עימות ומלחמות. זו שהושגה עם איראן היא שברירית במיוחד, והמבחן הבא של טראמפ יהיה לנצל אותה ואת המעמד האיתן שרכש מול ישראל ואיראן, כדי לנהל משא ומתן עם איראן ולהביא אותה להסכם שבה היא תתחייב להימנע משיקום התשתית הגרעינית שלה.
השאלה היא אם יש בכלל גורם בטהרן שיכול אחרי מלחמה כל כך משפילה לנהל משא ומתן גרעיני עם ארצות הברית. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש, אבל המערכה המדינית, שהיא קריטית לא פחות, נמצאת רק בתחילתה.
פרופ' גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטאות בר אילן ורייכמן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים.