ההטרלה היומית של הנשיא טראמפ קוראת לביטול משפטו של בנימין נתניהו והמהומה רבה. היא תדעך כשתגיע ההטרלה הבאה, או הטיל הבא, או האסון הבא. אין לייחס לה יותר מדי חשיבות.
גם הקמפיין המתוזמר של השופרות והשרפרפים שפצחו מיד בצווחות גיל, הנה "אפילו טראמפ" אומר את זה, לא צריכה להלחיץ כאן אף אחד. הכל צפוי, הכל ברור, הכל ידוע. הקמפיין לביטול המשפט החל עוד לפני טראמפ, מיד כשהתברר שטייסי המוגלה של חיל האוויר ורשלני המודיעין מצליחים לפרק את איראן. ה"דיפ סטייט" נעלם בבת אחת ובמקומו הפכו כולם לגיבורי תהילה. עכשיו זה חוזר. וחוזר חלילה.
בהקשר הזה, ראוי להשיב לקמפיין הזה בדבריו של נתניהו עצמו, במספר רב של פעמים, מול מצלמות ומיקרופונים: לא, את המשפט שלי אף אחד לא יבטל, רק בית המשפט יחליט, אני ממתין שנים לשטוח את חפותי וכמובן ה"מה, מה פתאום" כשקרן מרציאנו שאלה אותו אם ינקוט בצעדים כלשהם כדי לבטל את משפטו. אז הנה, זה לא הוא נוקט. זה בכלל טראמפ!
כשנתניהו עסק בהשמדתו של ראש השב"כ רונן בר, ובתצהיר של ראש השב"כ נחשף שסירב להעניק לו חוות דעת בטחונית לצורך זה, הגיב נתניהו בעצמו: "עוד שקר של רונן בר נחשף. לא ניסיתי לדחות את המשפט שלי ולו ביום אחד". עד כמה שהאמירה הזו מופרכת, יודעים כל מי שעקבו אחר מסע העיכובים והשיבושים האינסופי של נתניהו, שהחל עוד בשלב החקירות. אחר כך הוא הוסיף: "לגבי המשפט, רונן בר משקר. ראש הממשלה לא ביקש לדחות או לבטל את משפטו, אלא להיפך! התעקש להתייצב בזמן וללא דיחוי בבית המשפט בתוך דרישה לפתרונות אבטחה במסגרת החוק".
יש עוד שלל דוגמאות אינסופי. נתניהו אמר לרינה מצליח ב-2021: "קודם כל לא עוצרים משפט. רינה, לא עוצרים משפט". חודשיים אחר כך מול אודי סגל, ששאל אותו "וההכרעה תהיה בבית המשפט?", נתניהו ענה: "ברור, רק בבית המשפט". על קרן מרציאנו עם ה"מה, מה פתאום", כבר דיברנו.
בקיצור, נתניהו בטח יעביר בקרוב מחאה רשמית לטראמפ על ההתערבות בענייניה הפנימיים והמשפטיים של מדינת ישראל, ברוח הדברים שצוטטו כאן. הרי הוא המתין שנים להזדמנות להוכיח את חפותו, לא?
מה בכל זאת צריך להדאיג אותנו? העובדה שטראמפ, כידוע, לא נותן שום דבר בחינם. גם לא מחמאות. דרישתו של הנשיא האמריקאי להפסיק את המשפט של ראש הממשלה הישראלי, ילדותית ומגוחכת ככל שתהיה, ("כי הוא גיבור"!!) מונעת את המשך הדיון על ההצלחה או אי-ההצלחה בפירוק תכנית הגרעין האיראנית, דוחקת את העובדה שמישהו הדליף לאמריקאים דוח סודי ביותר של הוועדה לאנרגיה גרעינית שלנו וכמובן, העובדה המדאיגה עד מאוד שטראמפ כבר החל להסיר את הסנקציות הקשות של ארצות הברית על איראן, ובהן האפשרות לייצא נפט לסין.
אני לא יודע שום דבר בוודאות, אבל זה נראה כמו דיל מתואם, או לפחות "מקל וגזר" מתוכננים. טראמפ בלם את נתניהו השבוע מהמשך תקיפות באיראן, טרק לו את המלחמה על הפרצוף בטרם המשטר האיראני נפל או האבק התפזר, אחר כך מיהר להסיר את הסנקציות מאיראן ולך תדע, אולי גם יכפה את הפסקת המלחמה המיותרת בעזה (הלוואי). אז במקביל, הוא זרק לו גם סוכריה. אישית. להמתיק את הגלולות המרות. אני לא בטוח שדיל מפורש כזה אולי קיים, יכול להיות שכמו אצל טראמפ זה פשוט אלתור, אבל אני עוד פחות בטוח שלו דיל כזה היה קיים, נתניהו היה דוחה אותו.
זו הבעיה. מהסיבה הזו אני גם לא בטוח שהעיתוי למתקפה על איראן לא קשור לתחילתה של החקירה הנגדית. כל מי שמבין בנושא ומכיר את מה שקורה העריך מראש שנתניהו יעשה הכל כדי לא לעלות לדוכן העדים ולהיות נתון לחקירה אמיתית. בינינו, גם אם זו היתה הסיבה למתקפה באיראן, או אחת הסיבות ששחררו את נתניהו מהשיתוק והפחד הנושנים שלו, אז היה שווה. במקרה של איראן, הסיבות מעניינות פחות מהתוצאה. הכל כשר וכשיר כדי להיפטר מהאיום הגרעיני האיראני, בלי ציניות.
טראמפ הוא הכלאה בין רכבת הרים לסופת טורנדו. אי אפשר לדעת מה יילד יום, או מה תלד דקה, או מה יילד ציוץ אצלו. יום אחד הוא יכול להיות איתך בירח דבש וביום השני במלחמת עולם. תשאלו את אילון מאסק, שלידו טראמפ נראה כמו מבוגר אחראי. הבעיה היא, שזה משתנה. בכל הקשור למלחמה עם איראן, הוא זיגזג בפראות בין דרישתו ל"כניעה מוחלטת" מהאיראנים, לשטף המחמאות ששפך עליהם לקראת הסוף והסרת הסנקציות. עם נתניהו הוא נע לאורך השנים בין גידופים וזילזול ("לוזר, ברח מהמבצע לחיסול סולימאני ברגע האחרון" וכו') למחמאות והערצה.
כזה הוא טראמפ לא רק מול ביבי, אלא מול החיים עצמם. הוא מסוגל להרוג את קאסם סולימאני בגחמה של רגע וללא התלבטות, אבל גם להתעלם מהתקפה מטורפת של איראן על הנפט הסעודי שהביאה להשבתת "ארמקו", תאגיד הנפט הסעודי הגדול ופגיעה בכחמישים אחוז מיכולת ההפקה שלו.
בכל הקשור לישראל, בתוך שבועות ספורים הוא נדד בין הסכם הפסקת אש עם החות'ים בתנאי שלא ימשיכו לירות על ספינות אמריקאיות, אבל אישור להמשיך לירות על ישראל, מול הצטרפות היסטורית להתקפה ישראלית על איראן. במה כל זה תלוי? במצב רוח, באינטרסים מקומיים, בכיבודים ואינסטינקטים. הרבה אינסטינקטים.
בשורה התחתונה, עדיף להיות בצד הטוב של טראמפ. כשאתה שם, אתה מסודר. כשאתה לא שם, אתה במדבר. לבד. ובכל זאת, אם אתם נתקלים בו, נסו להסביר לו שישראל, עדיין, איננה רפובליקת בננות. היא מדינה בה כולם אמורים להיות שווים בפני החוק. היא כבר שלחה לכלא נשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, שר פנים ושר בריאות. ואם כבר נותנים חנינה לגיבורים, הוא יכול להתחיל עם אולמרט. האיש הפציץ והשמיד כור גרעיני סורי בלי נאומים, בלי היסוסים ובלי סימני שאלה. לאחר ההשמדה היה ברור שהגרעין הסורי, שהיה על סף השלמה, הושמד כליל. לא היה ויכוח ולא היה צריך להדליף דוח שנוי במחלוקת של הוועדה לאנרגיה אטומית. אני בטוח שאולמרט ישמח לביטול הרשעתו גם עכשיו.