לאחר 12 ימי המערכה הצבאית בין איראן לישראל הוכרזה בתיווך אמריקני-קטארי הפסקת אש. הנשיא טראמפ מיהר לקבוע כי "היעדים הושגו" וכי תכנית הגרעין האיראנית הושמדה - אך מאחורי ההצהרות החגיגיות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר.
אמנם המבצע הצבאי הצליח בהשגת "תכנית המינימום", קרי פגיעה קשה בתשתיות הגרעין של איראן - אך נותרות שאלות פתוחות בדבר עומק הנזק, יכולות השיקום האיראניות, ובעיקר: האם השלטון האיראני התערער בעקבות המלחמה.
בישראל אמנם לא כיוונו ל"תכנית המקסימום" של החלפת משטר, אך בהחלט קיוו שזו אולי תהיה התוצאה. הנשיא האמריקני אמנם יותר ממרמז כי זו השאיפה - אך גם מבחינת טראמפ לא מדובר בתוכנית עבודה שעל השולחן.
בינתיים - מסקנות ביניים:
ההישגים
אחד ההישגים המרכזיים שרשמה ישראל במערכה זו הוא שינוי תודעתי דרמטי: מחסום הפחד מפני פעולה צבאית ישירה נגד איראן נשבר - הן בישראל והן בקהילה הבינלאומית. צה"ל והמערכת המדינית הוכיחו כי ניתן לפעול צבאית בעומק שטחה של איראן, לרבות שליטה נרחבת במרחב האווירי שלה, מבלי להיגרר בהכרח למלחמה כוללת.
שנית, נוצר מרחב פעולה עתידי - ההפצצות האחרונות סללו את הדרך למבצעים נוספים, אם וכאשר יהיה בכך צורך. כל עוד שלטון האייתולות ומשמרות המהפכה שורדים, הצורך הזה כנראה עוד יגיע.
שלישית, רמת ההרתעה האזורית של ישראל - שנשחקה באופן מסוכן מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 - שוקמה באופן משמעותי. המסר שנשלח לעבר ביירות, דמשק וטהראן ברור: ישראל לא תבליג יותר, והיא מוכנה לשבור כל כלל במשחק.
האיומים שנותרו בעינם
עם זאת, חשוב להבין : האויב לא הובס. משטר האייתולות עדיין בשלטון, חיזבאללה נותר על כנו, וחמאס לא נעלם מן הזירה. האויבים אולי מורתעים יותר - אך לא מוכרעים. הגזרה הצפונית שקטה לעת-עתה, אך הפוטנציאל להתלקחות מחודשת נותר גבוה.
האתגר המרכזי שנותר על כנו הוא המשך קיומו של "ציר ההתנגדות" - הציר השיעי בהובלת איראן. ייתכן ש"ראש הנחש" ספג מכה, אך הנחש עצמו עוד חי. השחקנים בזירה - עיראק, חיזבאללה, חמאס, החות'ים - ממשיכים להוות איום ביטחוני ממשי.
המערכה הנוכחית סימנה נקודת מפנה חשובה: ישראל חצתה קווים שבעבר נחשבו טאבו, ויצאה כשידה על העליונה - לפחות בשלב זה. עם זאת, הדרך לשקט בר-קיימא עוד ארוכה. המשטר בטהראן אולי נחבל, אך לא קרס. הסכנה ברובה עדיין קיימת.
אם יש לקח עיקרי מהימים האחרונים, הוא זה: ישראל כבר אינה כבולה למגבלות של אתמול - אך גם אין קיצורי דרך להכרעה. הרתעה אמיתית תיבחן לא רק בתקיפות אוויריות, אלא ביכולת לייצר שינוי ארוך-טווח במאזן האסטרטגי של האזור.