שעות לאחר שטיל איראני פגע ישירות במתחם בית החולים סורוקה בבאר שבע, לא נשמעה ולו מילה אחת מצד ארגוני הבריאות הבינלאומיים. הפגיעה, שהתרחשה במהלך מתקפת טילים נרחבת, גרמה לנזקים משמעותיים במספר מבנים בבית החולים, בהם גם האגף האורתופדי - מהמרכזיים במוסד הרפואי - שנותר מושבת לחלוטין. בבית החולים מציינים כי רק בזכות היערכות מוקדמת, שכללה פינוי של מטופלים למחלקות ממוגנות, נמנעו פגיעות בנפש. עם זאת, הנזק הפיזי כבד, והשפעתו על יכולת התפקוד של המוסד ניכרת באופן מיידי. למרות זאת, עד כה לא פורסמה כל תגובה מצד גורמים כמו ארגון הבריאות העולמי, הצלב האדום או כל גוף בינלאומי אחר האמון על ניטור פגיעות במוסדות רפואיים בזירות עימות.
בריאיון בלעדי לוואלה, ד"ר ואדים בנקוביץ', מנהל המערך האורתופדי בבית החולים סורוקה, מותח ביקורת חריפה על השתיקה. לדבריו, הפער בין מה שמתרחש בפועל בשטח לבין ההתייחסות של הקהילה הבינלאומית - או למעשה היעדרה - אינו ניתן להצדקה. "אני מקבל טלפונים מקולגות מצרפת, מארצות הברית, מיוון", סיפר. "רופאים שואלים לשלומי, מתעניינים מה עם משפחתי ומה מצב הפצועים. אבל מהארגונים שמדברים גבוהה גבוהה על רפואה הומניטרית, ניטרליות רפואית וזכויות אדם - דממה מוחלטת. כאילו לא קרה כאן כלום. איך יכול להיות שבית חולים במדינה מערבית, דמוקרטית, סופג פגיעה ישירה מטיל - ואף אחד לא אומר מילה?".
ד"ר בנקוביץ' מציין כי מלבד הנזק המבני, קיימת גם פגיעה מערכתית חמורה, שפוגעת מיידית בשירות הרפואי הניתן לאוכלוסייה. "המערך שאני עומד בראשו פשוט לא יכול לפעול כרגע. מדובר באחת המחלקות החשובות והעמוסות בבית החולים, ואנחנו נאלצים להפנות את המטופלים למרכזים רפואיים אחרים. זו לא רק בעיה תפעולית - זו פגיעה באפשרות של אזרחים לקבל טיפול רפואי ראוי, ובזמן".
ברקע לדברים עומדת תגובה נרחבת שפרסם אתמול ארגון הבריאות העולמי בנוגע למצב בבית החולים נאצר שבחאן יונס. בהודעה שפורסמה, התריע הארגון על כך שבית החולים ברצועת עזה סובל ממחסור חמור במכונות הנשמה, מוניטורים, מיטות, דלק ואנשי צוות, והוסיף כי סיפק רק כמות מינימלית של דלק, המספיקה לחמישה ימי פעילות נוספים בלבד. הארגון קרא אז ל"הגנה על מוסדות בריאות, לאספקת ציוד רפואי דחוף, ולהפסקת אש בכל הדרכים האפשריות". על הפגיעה הישירה בבית החולים סורוקה - לא פורסמה כל התייחסות.
בנקוביץ' מדגיש כי סורוקה הוא מוסד רפואי המשרת את כלל אוכלוסיית הנגב - יהודים, ערבים, בדואים, עולים חדשים, ותיקים - ולדבריו, גם צוותי הרפואה בבית החולים מגיעים מכל קצוות החברה. "אנחנו לא רק מוסד רפואי", אמר. "אנחנו בית חולים שנמצא בקו האש - לא רק גיאוגרפית, אלא גם ערכית. אנחנו מטפלים בכולם, בלי הבדל דת, גזע או לאום. הפגיעה כאן היא לא רק בבניין, היא רעיונית. היא פוגעת בעקרון שרפואה צריכה להיות א-פוליטית. והעובדה שגופים בינלאומיים בוחרים להתעלם - זו לא רק צביעות. זו אטימות מוסרית ממדרגה ראשונה".
הוא אף מזהיר מדפוס מוכר מהעבר: "אני מכיר את ההיסטוריה. אני יודע איך הצלב האדום שתק בתקופת השואה, כשיהודים נרצחו במחנות. אני מאוד מקווה שזה לא אותו הדפוס שחוזר עכשיו - התעלמות מוחלטת כשזה נוגע לישראל".
לצד הביקורת הקשה, ד"ר בנקוביץ' לא מוותר על תקווה. לדבריו, למרות הפגיעה, רוח הצוות הרפואי בסורוקה נותרה איתנה. "אני רואה את האנשים שלי - את הרופאות, האחיות, הסניטרים - עובדים בלי הפסקה, מתארגנים תוך כדי תנועה, עושים הכול כדי להמשיך לטפל. זו עוצמה שאי אפשר להסביר במילים".
"המלחמה הזו - כמו כל מלחמה - תיגמר", הוא מסכם. "אבל אנחנו נזכור מי שמר על אנושיות, מי עמד לצידנו, ומי בחר לשתוק. ושתיקת ארגוני הבריאות מול פגיעה ישירה בבית חולים - זו כתם מוסרי. פשוט כך".