היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, חזרה היום (רביעי) על עמדתה לפיה אסור לראש הממשלה בנימין נתניהו אסור למנות את ראש השב"כ הבא. הנימוק לעמדה זו הוא ניגוד העניינים בו הוא מצוי בשל החקירות המתנהלות בחשד למעורבות של קטאר בלשכתו, וכן הדלפת מסמכים מסווגים באמצעות יועציו.
בהרב מיארה הגישה תגובה לעתירה לבג"ץ העוסקת בשאלה הקפאת חוות דעתה שפורסמה לפני מספר שבועות, האוסרת על נתניהו למנות את ראש השב"כ. במסגרת חוות הדעת, היועצת קבעה כי יש להאציל לשר אחר את סמכות בחירת ראש השב"כ על מנת למנוע ניגוד עניינים. כמו כן, היועצת ביקשה ערובות לכך שהשר שיבחר את ראש שב"כ לא ישמש כזרועו הארוכה של נתניהו.
בתגובה לבג"ץ שהגישה היום, היועמ"שית כתבה: "גם בעת הזו ניתן לפעול למינוי ראש שב"כ קבוע על ידי הממשלה במהירות, בהתאם למתווה החוקי שגובש כאמור, ובאופן שמתגבר על מצב ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה בעת הזו".
העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי מספר משפחות שכולות שביקשו לבטל את חוות דעתה של בהרב מיארה בנושא. בנוסף, לפני יומיים נתניהו בעצמו הגיש עמדה לבג"ץ לפיה הוא מבקש לקבוע במהירות דיון בנושא בפני ביהמ"ש העליון, שכן לטענתו מינוי ראש שב"כ קבוע רלוונטי למלחמה באיראן. בעקבות כך, המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט נעם סולברג, קבע כי על היועצת המשפטית לממשלה להגיב היום לסוגיה וכך עשתה.
בעמדתה, היועצת כתבה כי בתצהירו החסוי של ראש השב"כ לשעבר רונן בר הוא הדגיש שמעורבותו של ראש השב"כ בחקירות אלו הינה חיונית לחקר האמת. בתגובה לטענות לפיהן ראש השב"כ אינו משפיע על החקירות בפועל או שאין צורך שהוא יתערב בשביל לקדם אותן, השיבה היועצת כי טענות אלו "אינן מתיישבות עם התשתית העובדתית".
לסיום, היועצת התייחסה להודעת רה"מ על מינוי האלוף דוד זיני לראש השב"כ הבא, ואמרה כי לא היה ניתן לקדם באותה עת את המינוי, מפני שלא מתקיים מספר המשתתפים המינימלי ההכרחי בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת גרוניס).