היום בצהריים, בבית החולים סורוקה בבאר שבע שספג הבוקר פגיעה ישירה, עמד בנימין נתניהו ואמר את הדברים הבאים. ההקשר לעם הבריטי במלחמת העולם השניה, לוינסטון צ'רצ'יל, זעק מהדברים: "עם ישראל כולו משלם מחיר, ונושא בו בגאווה ובאופן מעורר השתאות. אני גאה באזרחי ישראל, בצוותי הרפואה, בכוחות ההצלה, ברשויות המקומיות. כל מה שנעשה כאן הוא מקור לגאווה שאין לה קץ. זה מזכיר את עמידת העם הבריטי בזמן הבליץ".
מכות קשות ספגו ערי ישראל מאז תחילת המלחמה עם איראן לפני שבוע בדיוק. הבוקר היה מטח קשה של 23 טילים, שגבה עשרות פצועים - ומי כמו נתניהו יקפוץ על ההשוואה הזו לצ'רצ'יל.
בנימין נתניהו ואהוד ברק היו החברים הכי קרובים, הכי טובים שיש. ברק היה מפקד סיירת מטכ"ל, המפקד המיתולוגי של שלושת האחים לבית נתניהו: יוני, ביבי ועידו. במשפחת נתניהו העריצו את ברק. הקשר התהדק במיוחד בממשלת נתניהו שבין 2009 ל־2013.
נתניהו וברק, שהיה אז שר הביטחון, נהגו לשבת מדי לילה במשך שעות בבית ראש הממשלה בבלפור, ובמוצאי שבת בבית בקיסריה. ישבו שעות, כמעט מדי יום, עד אמצע הלילה. סיגרים, שתייה משובחת, ונושא שיחה אחד שתמיד העסיק וריתק את השניים - וינסטון צ'רצ'יל. ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה עניין מאוד את השניים - האיש שהציל את בריטניה, את אירופה ואת העולם כולו מציפורני גרמניה הנאצית.
השניים, נתניהו וברק, היו מרותקים לדמותו המחוספסת, ניתחו מהלכים צבאיים והחלטות, שיחזרו איך ניצח את היטלר אך הפסיד בגדול בבחירות שנערכו בבריטניה ב־5 ביולי 1945, חודשיים לאחר תום המלחמה. לא הייתה ביוגרפיה חדשה על צ'רצ'יל שנתניהו וברק לא היו מהראשונים לקרוא אותה - מרותקים לדמותו, גומעים כל מילה, מנתחים כל פרט חדש אודותיו. השניים ניצלו קשרים באירופה ובארצות הברית כדי להיות הראשונים לקרוא כל ספר חדש עליו. הערצה גדולה למנהיג הבריטי שהציל את העולם.
אין בהיסטוריה הקרובה אדם שנתניהו רוצה להידמות אליו כמו צ'רצ'יל. במשך שנים טיפח את תדמית "מר ביטחון", אך זו ספגה מכה גדולה ב-7 באוקטובר. בין יום חמישי לשישי שעבר, הגיע התיקון הגדול - ההחלטה לתקוף את איראן, הכותרת של כל שנות שלטונו. נתניהו מדבר על איראן, מאיים, מזהיר, נואם ומתדרך עוד מימיו הראשונים כראש ממשלה, ב־1996. גם לפני שנבחר, איראן מאוד העסיקה אותו. הוא דיבר על איראן, הזהיר מפני סכנותיה ובעיקר מפני האיום הגדול של מנהיגיה - להשמיד את ישראל.
כל השנים הללו, כל הנאומים, הפגישות, התדרוכים והראיונות התפוצצו להם בלילה שבין חמישי לשישי שעבר. מכת פתיחה מדהימה, קטלנית, כזו שעובדים עליה שנים, עם מודיעין מדויק, בנק מטרות, כל הפרטים על מתקני גרעין, בסיסי צבא, מתקנים אסטרטגיים, בתיהם של ראשי הצבא, ראשי משמרות המהפכה. כל עבודת ההכנה המדהימה של חיל האוויר, המוסד ואמ"ן התפוצצה עליהם לאחר ההנחיה של נתניהו לצאת לאותה מכה קטלנית. ומאז שישי לפנות בוקר, חיל האוויר מכה כמו שלא היכה שנים. הלם מוחלט באיראן - חוסלה צמרת הצבא, גם הרמטכ"ל המחליף חוסל, ארבעה ימים היה בתפקיד. ובטהרן - כאוס מוחלט: תושבים נסים, מכוניות מתפוצצות, בניינים רבים עולים באש.
ונוכח כל המראות המדהימים הללו, הדיווחים של ראשי מערכת הביטחון על ההצלחות הגדולות, הפנומנליות, שמפתיעות אפילו את האופטימיים שביניהם - עומד איש אחד בירושלים ומביט בכל זה בשביעות רצון אדירה: בנימין נתניהו. הנה מתגשם חלומו הגדול, חזונו הגדול. איך הוא אמר לינון מגל בראיון שלשום? "אני פועל מתוך שליחות". ומה יותר שליחות מפגיעה אנושה בראש הנחש, שבנה טבעות ענק סביב צווארה של ישראל בצפון ובדרום, ושאף להגיע לפצצה גרעינית שהייתה מסכנת את העם היושב בציון.
המלחמה בעיצומה. ירי טילים על ישראל מדי יום, אך כאמור - ההישגים מדהימים. גם הנשיא טראמפ, שבהתחלה דאג לציין כל שעה בערך שארצות הברית לא קשורה להתקפה על איראן, רוצה, כצפוי, להתחבר להצלחה, לניצחון, להישג הגדול. גוער באיראן, דורש כניעה מוחלטת, מאיים להצטרף למלחמה נגד איראן. ומה יעשה נתניהו? אנשים שדיברו איתו בימים האחרונים מזהים זחיחות גדולה. שתי שאלות מפתח עומדות על הפרק: האם טראמפ יצטרף למלחמה כדי להכריע ולחסל את תוכנית הגרעין - בעיקר את המתקן המבוצר בפורדו? ומה תהיה תכנית היציאה מהמלחמה - הסיום, הרגל המדינית שתרחיק את איראן מהפצצה ותסיר את האיום הגדול שרבץ על ישראל בעשרות השנים האחרונות?
אנשים שמכירים את נתניהו מעריכים שכאשר המלחמה עם איראן תסתיים - והלוואי שתסתיים הכי טוב לישראל - יכריז נתניהו על ניצחון מוחלט, יאמר שכמו צ'רצ'יל הכריע את הנאצים של ימינו, יסיים את המלחמה בעזה, כולל כמובן את החזרת החטופים, ינסה לחתום על הסכם נורמליזציה עם סעודיה, אולי גם עם סוריה - ואז לפרוץ לבחירות.
בסקר הראשון מאז פרוץ המלחמה מול איראן, שפורסם אמש בערוץ 13 בראשות פרופ' איציק כץ, עלה כי גוש נתניהו עומד על 50 מנדטים, וגוש מפלגות האופוזיציה בראשות נפתלי בנט על 60 מנדטים. המפלגות הערביות על 10 מנדטים. זה עדיין מוקדם לסקרים - המלחמה עוד לא הסתיימה, והציבור עוד לא הפנים, טרם גיבש דעה על תוצאותיה. אולם אם זה יהיה מצב הגושים, נתניהו לא ימהר לפרוץ לבחירות. הוא יקווה לבוא עם עוד הישגים למערכת הבחירות הבאה, ובראשם כמובן - הכרעת איראן. זוכרים את צ'רצ'יל מתחילת הטור? הוא ניצח בגדול במלחמה מול גרמניה הנאצית - והפסיד בגדול בבחירות חודשיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בעניין הזה, נתניהו לא ירצה להיות צ'רצ'יל.