בסוף החודש שעבר, סוכנויות הביון האמריקניות שעקבו אחר הפעילות הצבאית של ישראל ודיונים בקרב הנהגתה הגיעו למסקנה מפתיעה: ראש הממשלה בנימין נתניהו תכנן מתקפה קרובה על תוכנית הגרעין של איראן, עם או בלי השתתפות ארצות הברית.
נתניהו השקיע יותר מעשור באזהרות שלפיהן מתקפה צבאית מכריעה הכרחית לפני שאיראן תגיע לנקודה שבה תוכל לייצר נשק גרעיני במהירות. עם זאת, בכל פעם הוא נסוג לאחר שכמה נשיאים אמריקנים, שחששו מההשלכות של סכסוך נוסף במזרח התיכון, אמרו לו שארצות הברית לא תסייע במתקפה.
אך הפעם, הערכת המודיעין האמריקנית הייתה שנתניהו מתכונן לא רק למתקפה מוגבלת על מתקני הגרעין, אלא למתקפה רחבה הרבה יותר שעלולה לסכן את המשטר האיראני עצמו - ושהוא מוכן לעשות זאת לבד.
המודיעין הותיר את הנשיא דונלד טראמפ בפני בחירות קשות. הוא השקיע אנרגיה רבה בדיפלומטיה כדי לשכנע את איראן לוותר על שאיפותיה הגרעיניות, וכבר דחה ניסיון אחד של נתניהו, באפריל, לשכנע אותו שהגיע הזמן למתקפה צבאית על איראן.
במהלך שיחת טלפון מתוחה בסוף מאי, טראמפ שוב הזהיר את ראש הממשלה מפני מתקפה חד-צדדית שתפגע בסיכויים לפתרון דיפלומטי.
במהלך השבועות האחרונים, התברר יותר ויותר לגורמים בממשל טראמפ כי ייתכן שלא יוכלו לעצור את נתניהו הפעם, כך על פי ראיונות עם דמויות מפתח בדיוני הממשל על אופן התגובה ואחרים המכירים את חשיבתם. במקביל, טראמפ החל לאבד סבלנות כלפי איראן בשל הקצב האיטי של המשא ומתן והגיע למסקנה שהשיחות עלולות שלא להוביל לשום מקום.
בניגוד לטענות בישראל, גורמים בכירים בממשל לא היו מודעים למידע מודיעיני חדש שמראה שהאיראנים שועטים לעבר פצצה גרעינית, צעד שהיה מצדיק מתקפה מנע. אך כשראו שסביר שלא יצליחו להרתיע את נתניהו וכי הם כבר לא שולטים באירועים, יועציו של טראמפ שקלו חלופות.
בקצה אחד של הספקטרום הייתה האפשרות לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר, ואז להחליט על הצעדים הבאים לאחר שיתברר עד כמה נחלשה איראן מהמתקפה. בקצה השני הייתה האפשרות להצטרף לישראל במתקפה הצבאית, אולי עד כדי כפיית שינוי משטר באיראן.
טראמפ בחר בדרך ביניים, והציע לישראל תמיכה שקטה מקהילת המודיעין האמריקנית לביצוע המתקפה, ולאחר מכן הגביר את הלחץ על טהרן להציע ויתורים מיידיים בשולחן המשא ומתן או להתמודד עם מתקפה צבאית מתמשכת.
כמעט שבוע לתוך המלחמה, טראמפ המשיך לזגזג. בתחילה, הממשל התרחק מהתקיפות, אך ככל שההצלחות של ישראל התבהרו, כך גברה התמיכה הפומבית שלו בהן.
כעת, טראמפ שוקל ברצינות לשלוח מטוסים אמריקניים כדי לסייע בתדלוק מטוסי קרב ישראליים ולנסות להשמיד את אתר הגרעין התת-קרקעי בפורדו עם פצצות במשקל 30,000 פאונד. אם אכן ייתן את האור הירוק לתקיפה, תהיה זו תפנית של ממש עבור טראמפ, שאך לפני חודשיים התנגד לכל פעולה צבאית כל עוד קיימת אפשרות לפתרון דיפלומטי.
טראמפ ונתניהו חולקים את המטרה למנוע מאיראן להשיג פצצה גרעינית, אך הם חשדניים כלפי המניעים זה של זה. הם מדברים לעיתים קרובות בפומבי על הקשרים הפוליטיים והאישיים החזקים ביניהם, ובכל זאת היחסים ביניהם מלויים בחוסר אמון זה זמן רב.
הכתבה של ניו יורק טיימס התבססה על ריאיונות עם 24 גורמים רשמיים בארצות הברית, ישראל ואזור המפרץ הפרסי, שהראו כיצד טראמפ עסק במשך חודשים בשאלה כיצד, ואם בכלל, לרסן את הדחפים של נתניהו, זאת בעודו מתמודד עם המשבר המדיני הראשון של כהונתו השנייה. זו הייתה סיטואציה שבה הוא נאלץ להתמודד איתה עם מעגל יועצים חדש יחסית וחסר ניסיון, שנבחרו על בסיס נאמנות אליו.
טראמפ, לפי הדיווח, אמר השנה לבעל ברית פוליטי שנתניהו מנסה לגרור אותו למלחמה נוספת במזרח התיכון, מסוג המלחמות שמהן הבטיח להימנע במהלך קמפייני הבחירות שלו.
מנגד, הוא גם הגיע למסקנה שהאיראנים משחקים בו במשא ומתן הדיפלומטי, בדומה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושיחות השלום באוקראינה.
כשישראל בחרה במלחמה, טראמפ עבר מהחשש להיות מזוהה מדי עם המהלכים של נתניהו להתקרבות להצטרף למלחמה, אפילו תוך התנגדות לדעת המודיעין שלו שאין איום גרעיני מיידי מאיראן.
בדרכו חזרה לוושינגטון מפסגת G7 בקנדה בשעות הבוקר המוקדמות של יום שלישי, טראמפ התנגד להיבט בעדות הפומבית של טולסי גאברד, מנהלת המודיעין הלאומי שלו, שקהילת המודיעין לא סבורה שאיראן בונה באופן פעיל נשק גרעיני, למרות שהיא מעשירה אורניום שעשוי לשמש בסופו של דבר לארסנל גרעיני.
"לא אכפת לי ממה שהיא אמרה", אמר טראמפ לכתבים בעת שובו מפסגת 7G בקנדה, כנשאל על עדותה בקונגרס של ראש קהילת המודיעין שלו, שאמרה שיא לא סבורה שאיראן פועלת באופן פעיל לייצור נשק גרעיני. "אני חושב שהם היו קרובים מאוד להשיג אותו".
עבור נתניהו, החודשים האחרונים שמו קץ לשנים של ניסיונות לשכנע את ארצות הברית לתמוך או לפחות להסכים לשאיפתו רבת השנים לנחית מכה משתקת על תוכנית הגרעין של איראן. נראה שהוא העריך, בצדק, שטראמפ בסופו של דבר יסכים, גם אם בחוסר רצון.
העימות גם חשף קרעים בתוך המפלגה הרפובליקנית, בין האגף הנצי הפרו-ישראלי לבין אנשי האגף הבדלני הנחושים למנוע מארצות הברית לשקוע עוד יותר במעגל האלימות במזרח התיכון.
טראמפ נותר באמצע, תקוע בין נחישותו לחסום את דרכה של איראן לפצצה גרעינית לבין ההשלכות האסטרטגיות והפוליטיות האפשריות של מלחמה נגדה.
כשנשאל לתגובה, דובר הבית הלבן הפנה לדבריו של טראמפ על כך שלא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
שטראמפ נפגש עם יועציו הבכירים במעון הנשיאותי בקמפ דייוויד ביום ראשון שעבר, כדי לדון במצב המתפתח במהירות, ראש ה-CIA ג'ון ראטקליף סיפק הערכה ישירה.
לפי שני אנשים המכירים את התדריך, שדיברו בעילום שם כדי לתאר את הדיון החסוי, ראש ה-CIA אמר שסביר מאוד שישראל תתקוף בקרוב את איראן, עם או בלי ארצות הברית.
הנשיא ישב בראש השולחן בחדר הישיבות. לא היו שקופיות, רק מפות שהכין יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין. במשך שעתיים וחצי, הוא וראטקליף תיארו את ציפייתם למתקפה ישראלית קרובה.
ראש קהילת המודיעין, טולסי גאברד, הייתה בתפקיד במשמר הלאומי בסוף השבוע ולא נכללה בפגישה. יועציו של טראמפ נערכו לרגע זה. בסוף מאי, הם ראו מידע מודיעיני שגרם להם לחשוש שישראל תתקדם עם מתקפה גדולה על איראן, ללא קשר למה שהנשיא ניסה להשיג בדיפלומטיה עם טהרן.
בהתבסס על מידע זה, סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס ומרקו רוביו, בתפקידו הכפול כשר החוץ ויועץ לביטחון לאומי, פעלו כדי לספק לנשיא מגוון אפשרויות כדי שיוכל לקבל החלטות מהירות במידת הצורך לגבי היקף המעורבות האמריקנית.
מאמצי איסוף המודיעין של ה-CIA נכנסו להילוך גבוה. ובשבועיים שקדמו לפגישה בקמפ דייוויד, יועציו הבכירים של טראמפ נפגשו כמה פעמים כדי לגבש עמדה משותפת לגבי מגוון האפשרויות העומדות בפניהם.
יום לאחר כינוס הממשל בקמפ דייוויד, ביום שני 9 ביוני, טראמפ שוחח בטלפון עם נתניהו. ראש הממשלה היה חד-משמעי: המשימה יוצאת לדרך. נתניהו הציג את כוונותיו ברמה כללית, לפי שלושה אנשים שמכירים את השיחה. הוא הבהיר שישראל כבר פרסה כוחות בשטח בתוך איראן.
טראמפ התרשם מהתחכום של התכנון הצבאי הישראלי. הוא לא התחייב לדבר, אך לאחר שהסתיים השיחה, הוא אמר ליועציו: "אני חושב שאולי נצטרך לעזור לו".
עם זאת, הנשיא היה קרוע לגבי הצעד הבא, ותחקר את יועציו לאורך השבוע. הוא רצה לנהל את המצב עם איראן בדרכו שלו, לא בדרכו של נתניהו, והביע ביטחון ביכולותיו לעשות עסקאות. אך הוא הגיע למסקנה שהאיראנים מושכים זמן.
בניגוד לחלק מהאגף הבדלני במפלגתו, טראמפ מעולם לא חשב שאמריקה יכולה לחיות עם איראן גרעינית ולרסן אותה. הוא חלק את דעתו של נתניהו שאיראן היא איום קיומי לישראל. נתניהו, הוא אמר לעוזריו, יעשה מה שצריך כדי להגן על מדינתו.
ישראל החלה להתכונן למתקפה על איראן בדצמבר, לאחר חיסול צמרת חיזבאללה, שלוחה של איראן, וקריסת משטר אסד בסוריה, שפתחה את המרחב האווירי לקמפיין הפצצות.
נתניהו ביקר לראשונה בכהונתו השנייה של טראמפ בבית הלבן ב-4 בפברואר. הוא העניק לטראמפ ביפר מצופה זהב ולוואנס ביפר מצופה כסף, במחווה למבצע הביפרים שהכה קשות באנשי חיזבאללה בשנה שעברה. טראמפ, לפי הדיווח, סיפר בהמשך לאחד ממקורביו שהמתנה גרמה לו אי-נוחות.
נתניהו הראה לטראמפ מצגת על איראן בחדר הסגלגל, והציג לו תמונות של אתרי הגרעין השונים של המדינה.
המודיעין שאספה ישראל הראה שאיראן נוקטת מאמצים ברורים ומהירים יותר להשיג נשק גרעיני, וככל שהאיראנים נחלשו, כך הם התקרבו יותר לפצצה. מבחינת העשרת אורניום, איראן הייתה במרחק ימים ממה שהייתה צריכה, אך היו רכיבים נוספים שהיא נזקקה להם כדי להשלים את הליך ייצור הנשק.
הישראלים העלו טיעון נוסף בפני טראמפ: אם אתה רוצה שהדיפלומטיה תצליח, עליך להתכונן לתקיפה, כדי שיהיה מקל אמיתי במשא ומתן. בשיחות סגורות, הם חששו שטראמפ יקבל הסכם לא מספק עם איראן, בדומה להסכם מ-2015 שנחתם תחת הנשיא ברק אובמה, ולאחר מכן יכריז על משימה שהושלמה.
נתניהו אמר לטראמפ שהאיראנים יוכלו לשקם את ההגנות האוויריות שלהם שנהרסו בתקיפה ישראלית באוקטובר, מה שהוסיף לדחיפות לפעול. לאחר בחירתו בנובמבר, טראמפ מינה את חברו הקרוב סטיב ויטקוף כשליחו למזרח התיכון, ונתן לו את המשימה לנסות להגיע להסכם עם איראן.
טראמפ, שהבטיח להימנע ממבצעים צבאיים מעבר לים, נראה נלהב מהרעיון להגיע לפתרון דיפלומטי.
"המכתב היפה" לאייתוללה
מתחילת כהונת הממשל, האיראנים שלחו מסרים דרך כמה מדינות לפתיחת ערוץ דיפלומטי עם הממשל החדש. אז טראמפ ביצע צעד דרמטי משלו: הוא שלח מכתב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי.
בתחילת מרץ, מי שהגיע לחדר הסגלגל או אורחים במטוס הנשיאותי שמעו מטראמפ על "המכתב היפה" שלו לאייתוללה. מי ששמע על כך ממקור ראשון סיפר שהמסר הבסיסי של המכתב של טראמפ: "אני לא רוצה מלחמה. אני לא רוצה למחוק אותך מהמפה. אני רוצה עסקה".
טראמפ ידע שהוא נכנס לאזור פוליטי מסוכן. יותר מכל נושא אחר, הסוגיה של ישראל ואיראן מפלגת את הקואליציה של טראמפ, ומציבה את הסיעה הבדלנית, בראשות אנשי תקשורת כמו המנחה המשפיע טאקר קרלסון, מול שמרנים אנטי-איראניים כמו מנחה הרדיו מארק לוין.
אך בתוך הממשל, למרות הדיבור הרב סביב מחלוקות בין "נצים" ו"יונים" בנוגע לאיראן, החלוקות האידיאולוגיות היו הרבה פחות חשובות מאשר בכהונתו הראשונה של טראמפ, כשבכירים כמו שר ההגנה ג'ים מאטיס ושר החוץ רקס טילרסון ראו בנשיא אדם פזיז שצריך לרסן את דחפיו.
הפעם, אף אחד בצוות הבכיר של טראמפ לא מילא תפקיד דומה. הצוות החדש תמך בדרך כלל באינסטינקטים של טראמפ ועבד ליישם אותם. היו חילוקי דעות, אך מעט, אם בכלל, עימותים סוערים על מדיניות בנוגע לאיראן.
מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת' תמיד הקשיבו בכבוד לדעותיו של הנשיא, גם אם הגסת', שיש לו קשר קרוב עם נתניהו, בטח יותר בישראלים מאשר חלק מעמיתיו.
ואנס הזהיר שוב ושוב מפני האפשרות שארצות הברית תסתבך במלחמה לשינוי משטר, אך אפילו אלה בצוות שתמכו היסטורית בעמדה נוקשה יותר כלפי איראן תמכו בדיפלומטיה של ויטקוף. יועץ הביטחון הלאומי של טראמפ, שהיה קשוח כלפי איראן, מייק וולץ, קיים בכל זאת מערכת יחסים עבודה קרובה עם ויטקוף, שהיה מתון יותר.
בצד המודיעיני, ראטקליף סיפק מידע מבלי להביע דעה לכאן או לכאן. גאברד, ראש קהילת המודעין, היא מתנגדת ידועה להתערבויות צבאיות מעבר לים, אך רק לעתים רחוקות היא קידמה את השקפתה זו בפני הנשיא.
באפריל, הצוות של טראמפ החל במשא ומתן בעומאן, כשאת הצד האמריקני הובילו ויטקוף ומייקל אנטון, מנהל תכנון המדיניות במשרד החוץ. עד סוף מאי, צוותו של טראמפ העביר הצעה בכתב לאיראנים.
ההצעה קראה לאיראן להפסיק בסופו של דבר את כל העשרת האורניום והציעה להקים קונסורציום אזורי לייצור אנרגיה גרעינית שיכלול, באופן פוטנציאלי, את איראן, ארצות הברית ומדינות מפרץ אחרות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
ביקור בזק בבית הלבן
לפי ניו יורק טיימס, גם כשטראמפ חיפש פתרון דיפלומטי, נראה שהוא השתכנע מדבר אחד שהישראלים אמרו לו: אפשרויות צבאיות אמינות יעניקו לו יד חזקה יותר במשא ומתן עם איראן. תכניות נגד אתרי הגרעין של איראן היו קיימות בפנטגוןף אך לאחר כניסתו לתפקיד בינואר, הנשיא אישר לפיקוד המרכזי בצבא ארצות הברית לפעול בתיאום עם ישראל כדי לשכלל ולפתח אותן יותר.
באמצע פברואר, בתיאום עם הישראלים, הגנרל מייקל אריק קורילה, ראש פיקוד המרכז, פיתח שלוש אפשרויות עיקריות. הראשונה והמינימלית הייתה תמיכה אמריקנית בתדלוק ומודיעין למשימה ישראלית. השנייה הייתה תקיפות משותפות של ישראל ואמריקה. השלישית הייתה משימה בהובלת ארצות הברית עם ישראל בתפקיד תומך, שכללה מפציצים אמריקאיים מסוג B-1 ו-B-2, מטוסים מנושאות מטוסים וטילי שיוט ששוגרו מצוללות.
הייתה גם אפשרות רביעית, שנזנחה במהירות, שכללה, בנוסף לתקיפות אמריקאיות בקנה מידה גדול, פשיטת קומנדו ישראלית עם תמיכה אווירית ממסוקים אמריקניים או פעולות מוטסות אחרות. אך בעוד ויטקוף ניהל משא ומתן עם טהרן בתיווך עומאן, הישראלים איבדו סבלנות.
נתניהו הגיע לביקור בזק בבית הלבן באפריל. בין בקשות אחרות, הוא ביקש את הפצצה האמריקנית חודרת הבונקרים כדי להשמיד את אתר הגרעין התת-קרקעי בפורדו.
טראמפ, שהיה נחוש אז לתת סיכוי לדיפלומטיה, לא השתכנע, ובימים שלאחר הפגישה, צוותו הפעיל לחץ כבד כדי לעצור את הישראלים מלפתוח בתקיפות מנע נגד איראן. המסר מצוות טראמפ היה ישיר: אתם לא יכולים פשוט לעשות זאת לבד. יש לכך יותר מדי השלכות עבורנו.
לפי המתואר בכתבה, אלה היו שיחות מתוחות, אך יועציו של טראמפ חשבו שהישראלים הפנימו את המסר.
הנשיא חשש שישראל תתקוף לבדה או תערער את מאמצי הדיפלומטיה שלו אם נתניהו לא יאהב את הכיוון שאליו הולכת העסקה. צוות טראמפ גם דאג מה יקרה אם ישראל תפתח בתקיפות נגד איראן אך לא תצליח להשמיד את כל מתקני הגרעין שלה. אך התכנון בישראל המשיך, מונע בחלקו מחשש שאיראן בונה במהירות את מאגר הטילים הבליסטיים שלה שיכולים לשמש לתקיפות תגמול.
עד מהרה, סוכנויות המודיעין האמריקאיות צברו מספיק מידע כדי להציג אותו לטראמפ. התדריכים משכו את תשומת לבו של הנשיא והפכו לרקע לשיחת הטלפון המתוחה בסוף מאי, שבה טראמפ הביע את חוסר שביעות רצונו מנתניהו.
בשלב זה, ואנס אמר למקורביו שהוא מודאג ממלחמה אפשרית לשינוי משטר, אותה ראה כהסלמה מסוכנת שעלולה לצאת משליטה.
ואנס הגיע למסקנה שסכסוך בין ישראל לאיראן הוא בלתי נמנע. סגן הנשיא היה פתוח לאפשרות לתמוך בתקיפה ישראלית ממוקדת, אך חששותיו שהיא תצמח למלחמה ממושכת יותר גברו ככל שתאריך התקיפה הסביר התקרב, לפי שני אנשים המכירים את חשיבתו.
הוא הפנה את תשומת לבו לניסיון לשמור על ארצות הברית מחוץ לסכסוך ככל האפשר, מעבר לשיתוף מודיעיני. הוא עבד בשיתוף פעולה הדוק עם המעגל הפנימי של טראמפ, כולל רוביו, הגסת' וסוזי ויילס, ראש סגל הבית הלבן, כדי לגבש תוכניות מגירה להגנה על כוחות אמריקניים באזור.
כשמאי הפך ליוני, ויטקוף אמר לעמיתיו שארצות הברית ואיראן נמצאות על סף הסכם. אך ביום רביעי, 4 ביוני, חמינאי דחה את ההצעה האמריקאית. יועציו של טראמפ אמרו שהוא התחיל להרגיש שהאיראנים לא רציניים לגבי הסכם.
באותו יום, מארק לוין, מנחה הרדיו השמרני, נפגש עם טראמפ וכמה מיועציו בחדר האוכל הסמוך לחדר הסגלגל. לוין היה כוח משפיע בהצגת עמדה אנטי-איראנית לנשיא. השיחה עם לוין השפיעה על טראמפ, כך אמרו יועציו.
לאחר הפגישה, טראמפ אמר לעוזריו שהוא רוצה לתת לשיחות ההסכם עוד קצת זמן, אך סבלנותו הלכה ופחתה. ביום שישי, צוותו תכנן כינוס סגור בקמפ דייוויד.
"אני לא יודע לגבי ביבי"
בפומבי, טראמפ המשיך להדגיש את החשיבות של מתן סיכוי לדיפלומטיה. ובעוד שמטרתו לא הייתה להטעות את האיראנים לגבי האפשרות המיידית למתקפה מישראל, האפשרות שזה ימנע מאיראן להיכנס לכוננות מוגברת הייתה "תופעת לוואי" מבורכת, כך אמר גורם אמריקני שהיה מעורב בדיונים.
אך ביום רביעי האחרון, לא היה סימן לפריצת דרך במשא ומתן, ובשלב זה המעגל הפנימי של טראמפ ידע שהמתקפה תתחיל למחרת.
בשיחות פרטיות, טראמפ הטיל ספק בחוכמת ההחלטה הישראלית לתקוף. "אני לא יודע לגבי ביבי", הוא אמר למקורב אחד, והוסיף שהזהיר אותו מפני התקיפות.
טראמפ הצטרף לצוות הביטחון הלאומי שלו בחדר המצב של הבית הלבן ביום חמישי בערב, כשגל התקיפות הראשון התרחש, ועדיין שמר על אפשרויותיו פתוחות. מוקדם יותר באותו יום, הוא אמר ליועצים ובעלי ברית שהוא עדיין רוצה להגיע להסכם עם איראן.
ההצהרה הרשמית הראשונה מהממשל לאחר התקיפות לא הגיעה מטראמפ, אלא מרוביו, שהתרחק מהקמפיין הישראלי ולא הזכיר עמידה לצד בעלת ברית, למרות שקהילת המודיעין האמריקאית כבר סיפקה תמיכה.
אך ככל שהלילה התקדם והישראלים נחתו בסדרה מרהיבה של תקיפות מדויקות נגד מנהיגים צבאיים ואתרים אסטרטגיים איראניים, טראמפ החל לשנות את עמדתו הפומבית. כשהתעורר ביום שישי בבוקר, ערוץ הטלוויזיה המועדף עליו, פוקס ניוז, שידר כיסוי נרחב של מה שתואר כגאונות הצבאית של ישראל. וטראמפ לא הצליח להתאפק מלקחת לעצמו קצת קרדיט.
בשיחות טלפון עם כתבים, טראמפ החל לרמוז שמילא תפקיד גדול יותר מאחורי הקלעים במלחמה ממה שאנשים הבינו. באופן פרטי, הוא אמר לכמה מקורבים שהוא נוטה כעת להסלמה רצינית יותר: להיענות לבקשה הקודמת של ישראל שארצות הברית תספק פצצות חודרות בונקרים רבות עוצמה להשמדת מתקן הגרעין של איראן בפורדו.
עד יום שני, טראמפ עדיין הותיר פתח לכך שויטקוף או אפילו ואנס ייפגשו עם גורמים איראניים כדי לחפש הסכם במשא ומתן. אך כשטראמפ עזב בפתאומיות את פסגת G7 בקנדה כדי למהר חזרה לוושינגטון, לא היו סימנים לכך שהסכסוך יסתיים במהירות דרך דיפלומטיה.