בבית משפחת חטיב שבעיר טמרה, בו נהרגו אמש ארבע בנות המשפחה, יש ממ"ד, אבל נראה שארבע ההרוגות לא היו בתוכו בזמן פגיעת הטיל בביתן.
מדובר בבניין שבו גרות זו מעל זו משפחותיהם של האחים רג'א ואיהאב חטיב, שני עורכי דין מוכרים באיזור הצפון. הבניין הוא בן עשר שנים בערך ובשתי יחידות הדיור נבנו ממדים, כנדרש. בכלל, הבניין עצמו כולו בנוי בטון יצוק ולא מבלוקים, דבר שבעצם מקנה למבנה עמידות גבוהה יותר בעומסים, רעידות אדמה ופגיעות חיצוניות. אולם גם למבנה כזה לא היה סיכוי להגן מפני פגיעת הטיל. שהייה בתוך הממד כן היתה יכולה להציל חיים.
עוצמת פיצוץ הטיל ניכרת למרחק רב וכל הבתים בשכונה, ברדיוס של כמאתיים מטרים נפגעו. הבתים הסמוכים נפגעו בצורה קשה מאד. גם בתים אלו חדשים יחסית ויש בהם ממדים וככל הנראה מרבית הדיירים שהו בתוכם. מאותם בתים פונו יותר מעשרה פצועים קל. קרוב לוודאי שאם היו אלו בתים ישנים יותר וללא ממדים, מספר הנפגעים וחומרת הפגיעות היתה אפילו קשה יותר.
בטמרה שורר היום הלם ועצב עמוק נוכח האסון. משפחות האחים חטיב מוכרות בעיר כולה והתושבים לא מעכלים את האסון. שני האחים לא היו בבית בעת נפילת הטיל על הבית שלהם והגיעו אליו זמן קצר אחר כך ונחשפו לזוועות במקום. שתי הנשים, ששמותיהן זהים - מנאר, היו נשות חינוך.
שאדה, בתם הבכורה של רג'א ומנאר, בת 20, הלכה בדרכו של אביה והיתה סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה. כבר בגיל צעיר התגלתה כתלמידה מחוננת עם הישגים גבוהים. פרופסור איתמר מן, מרצה באוניברסיטת חיפה, כתב הבוקר: "הלב נשבר לקרוא ששדא חטיב נהרגה מהטיל שפגע בטמרה אתמול בלילה. שדא היתה תלמידה שלי באוניברסיטת חיפה בשנה שעברה, בקורס תורת המשפט, שהוא קורס מבואי שכל הסטודנטים למשפטים נדרשים ללמוד בשנה א'. ייתכן שהיתה התלמידה הצעירה ביותר בחדר. לאורך הסמסטר היא היתה שקטה, אבל בעיניים הסקרניות שלה ממש ראיתי איך היא בולעת כל מילה. כמו כל הסטודנטים, גם שדא נדרשה להשתתף במפגש שהוגדר מראש, וכשהגיע תורה היא ממש קפצה עם תשובות על החומר הנלמד, מדי פעם כמעט משלימה לי משפטים. שאלתי, בחיוך, 'את רוצה לעמוד כאן במקומי?'. קצת הופתעתי מהמהירות של תשובתה: 'כן, אולי, בעוד כמה שנים'". אחרי המבחן גיליתי שהתלמידה הצעירה הזו קיבלה, למיטב זכרוני, את הציון הגבוה בכיתה. אני חושב היום עליה ועל בני משפחתה ועל האובדן העצום. יהי זכרה ברוך".