החששות של העולם מפני תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן הם לא מהפגיעה ביכולת הגרעינית של טהראן, שבעולם היו שמחים לראותה מתאדה, אלא מפני מתוצאות הלוואי.
פגיעה בכור גרעיני פעיל יכולה לגרום לדליפת קרינה שתשפיע על אוכלוסיה אזרחית, לעתים גם במרחק של מאות קילומטרים, תלוי בעוצמת הדליפה. העולם לא שכח את האסונות בתחנות הכוח בצ'רנוביל ב-1986 ובפוקושימה ב-2011. האירוע הראשון, עם רמת דליפה גבוהה יותר, גרם לכ-50 מתים ישירים ואמור להוביל ל-4,000 מקרי מוות ממחלות קרינה במשך עשרות שנים, לצד עשרות קילומטרים שהוכרזו כמסוכנים למגורים.
לפי הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית ישראל לא פגעה בכור הגרעיני בבושהר, המשמש את איראן לייצור חשמל, אך עשוי לספק פולטוניום שיוכל לשמש את תכנית הגרעין הצבאית.
בשני המקרים שבהם תקפה ישראל בעבר כורי גרעין, אוסיראק בבגדד ב-1981 והכור הסורי בדיר א זור ב-2007, תוזמנו חיל האוויר תקיפות לשלב שלפני הפעלת הכור, השלמת מיגון הבטון סביבו ותחילת הפעילות הגרעינית הקבועה, שפגיעה בה יכולה להוביל לדליפת קרינה מסוכנת.
לעומת זאת, הסוכנות דיווחה כי מתקן ההעשרה האיראני בנתנאז נפגע קשות, אך לא נמדדה במקום קרינה או דליפה כימית חריגה. במתקן העשרה אין כור גרעיני וייצור אנרגיה קבוע באמצעות תהליך ביקוע גרעיני נשלט. במקום מעשירים אוראניום באמצעות צנטריפוגות לרמה שתאפשר להשתמש בו בפצצה גרעינית.
החומר הבקיע, שמהווה במקור פחות מאחוז מהמאסה של עפרת אורניום, מועשר לשימוש בכור גרעיני לרמה של 4-5%. כדי להעשירו לרמה צבאית הוא צריך להגיע ל-90%. לכן, קבעה הסוכנות כי חומר המועשר לרמה של 20% נחשב לחומר שמיש לצרכים צבאיים ויש עליו משטר פיקוח בהתאם.
העשרת האורניום מעלה את שיעור החומר הבקיע, אך כיוון שלא מתנהל תהליך גרעיני, רמות הקרינה נמוכות בהרבה, וכך גם סכנת הדליפה. פגיעה בצנטרפוגות יכולה לגרום לקרינה שתפגע בצוות המפעיל אותם, ולפזר כימיקלים רגילים, אבל אין סכנה של פיצוץ גרעיני ושל פגיעה בקנה מידה גדול בסביבה ובאוכלוסיה אזרחית. בינתיים כאמור אמר היום נשיא הסוכנות, רפאל גרוסי כי לא נמדדו זיהומים רדיו אקטיביים או כימיים סביב נתנאז וכי הכור בבושהר לא נפגע.
נתנאז כבר היה מטרה למתקפות בעבר. ב-2011 הותקף המתקן באמצעות וירוס המחשב "סטקסנט", באחד ממבצעי הסייבר הראשונים שנועד לפגוע בצנטרפוגות באתר מתוצרת סימנס. לפי ההערכות, המבצע בוצע בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקני. ב-2020 אירע פיצוץ במפעל, שאיראן ייחסה למתקפת סייבר. שנה אחר כך גרמה הפסקת חשמל במתקן להרס מערכת החשמל שלו. איראן האשימה את ישראל באחריות לאירוע.
ד"ר אייל פינקו, לשעבר בכיר במערכת הביטחון, חוקר במכון בס"א באונירסיטת בר אילן, אמר היום לוואלה כי "יש הבדיל בצורת העשרת חומר הגלם לפצצה. במתקן העשרה מסובבים את האטומים במהירות בצנטרפוגות ובגלל הפיזיקה רמת העשרה עולה. בכור גרעיני רמת ההעשרה עולה באמצעות תגובת שרשרת מבוקרת. פגיעה בכור עלולה לגרום להתפרצות קרינה רדיו אקטיבית ובתנאים מסויימים גם לפיצוץ גרעיני, ולכן כושר הוא מטרה מאתגרת יותר מבחינת נזק סביבתי. הכושר בבושהר למשל ממוקם 20 ק"מ מאיחוד מהאמירויות, כך שהרגישות שלו מבחינה הזאת גבוהה יותר".
לדברי פינקו "לאיראן היו הבוקר כ-13-14 מתקנים הקשורים לפיתוח נשק גרעיני; כורים גרעיניים, מתקני העשרה, פיתוח של הראש הקרבי, ועוד. בפורדו למשל יש גם פעילות העשרה, אך שם מדובר באתר תת קרקעי בעומק רב, שגם הצנטרפוגות שלו יפגעו, הנזק סביבתי צפוי להיות ממוקד ולא יתפזר".