כולנו נזכור, עד יומנו האחרון, איפה היינו בלילה שבין חמישי ליום שישי ה-13 ביוני, שנת 2025.
ישראל מתכוננת לאירוע הזה מאז שנות התשעים. מאז זיהה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמוס גלעד, את הכוונה האיראנית להגיע ליכולת גרעין צבאית, ועידכן את ראש הממשלה רבין. מאז החל בנימין נתניהו בהתרעות החוזרות ונשנות מול הקהיליה הבינלאומית על הכוונה הזו. מאז קיבל מאיר דגן, ראש המוסד, את ההוראה מאריאל שרון, לעשות הכל כדי לבלום את הגרעין האיראני.
ישראל הצליחה לעכב את פרוייקט הגרעין האיראני בכעשרים שנה. מעצמה בסדר הגודל של איראן אמורה להגיע לפצצת גרעין בתוך שנים ספורות מרגע ההחלטה.
במערכת הבטחון היה בזמנו ויכוח הסטורי מה עדיף: לפעול לעיכוב פרוייקט הגרעין, או לפעול להפלת המשטר האיראני, גם אם זה יכלול פגיעה במנהיגיו. ההכרעה נפלה לטובת האופציה הראשונה. עוד לא ברור אם ההחלטה הזו היתה נכונה. עוד לא ברור מהם תוצאות התקיפה הישראלית היום. רק ההסטוריה תלמד אותנו אם בדיעבד בחרנו באופציות הנכונות.
כך או אחרת, לאיראן לקח זמן רב להגיע לסף הגרעין. במקום שנתיים עד חמש שנים, עברו עשרים וחמש שנה. בסוף, בכל זאת הם הגיעו, למרות הכל. וכשהגיעו, לא השאירו לנו ברירה.
ויכוח נוסף שניטש בצמרת הישראלית בתחילת העשור הקודם, היה על עיתוי התקיפה. נתניהו ואהוד ברק חשבו אז, בשנת 2011, שצריך לתקוף. ראשי מערכת הבטחון חלקו עליהם. מאיר דגן שהיה ראש המוסד, אמר שישראל צריכה לתקוף באיראן רק "כשהסכין תהיה מונחת על הצוואר". הכוונה היתה לצוואר שלנו. ברק התחרט בסופו של דבר. נתניהו לא אזר מספיק אומץ. הוא יכול היה לתקוף בשנת 2012 או 2013, אבל ברגע האחרון החליט להימנע.
עברו עוד 13 שנים עד שסוף סוף הגענו למצב שמאיר דגן תיאר: הסכין מונחת על הצוואר. לוחצת על העורק הראשי. זה להיות או לחדול. וזה היה המצב עכשיו.
המודיעין הישראלי עלה על העובדה שאיראן החלה בתהליך ה"פריצה" לגרעין בשנה האחרונה ומאותו רגע החלה הספירה לאחור. ה"פריצה", משמעה הפעלת "קבוצת הנשק" והסתערות על כל התהליכים המשלימים הנדרשים כדי להפוך מדינה שיש לה אוראניום מועשר ברמה וכמות נדרשת לפצצה, למדינה שיש לה פצצה.
"קבוצת הנשק" היא הפרוייקט שאמור להפוך את האוראניום המועשר לרמה צבאית, לפצצה. לא סתם פצצה, אלא פצצה בגודל של כדורסל. צריכה להיות יכולת להתקין את הפצצה הזו על ראש קרבי של טיל בליסטי, לבצע ניסויים ולוודא שזה פועל, ולייצר "שרשרת ניפוץ" גרעינית מיוחדת שמפעילה את הפצצה הגרעינית בגובה מסויים מעל המטרה. זה לא אירוע פשוט. זה אירוע מסובך. הבעיה היא, שבניגוד להעשרת אוראניום, שמותירה חתימה ברורה של רדיואקטיביות וקשה מאוד להסתיר אותה מפני מודיעין יעיל, "קבוצת הנשק" היא אירוע חשאי שניתן לקיים בחתימה נמוכה מאוד. כמה מדענים, כמה חדרים סגורים במעמקי האדמה, וזהו. כשמגיעים לשלב הניסוי, זה כבר בלתי הפיך.
אמ"ן והמוסד זיהו שהאיראנים יצאו ל"פריצה" הזו בשנה האחרונה. מיד עם הזיהוי, הוקמה באמ"ן זירה ייחודית למעקב אחרי הפעילות האיראנית ובחיל האוויר זירה ייעודית לתכנון התקיפה. במקביל, פותחו יכולות תקיפה פורצות דרך שניפצו את תקרת הזכוכית של חיל האוויר בכל הקשור ליכולותיו ולסיכוי שיש לו לבלום את הפרוייקט ולגרום לו נזק משמעותי.
האירוע הזה שווה העמקה: איראן הכינה נגד ישראל את "תכנית ההשמדה". זו אינה כותרת מפוצצת. זו תכנית שרירה וקיימת, מפורטת, נרחבת, שטנית. התכנית הזו כללה את טבעת החנק והאש שהוקמה סביב ישראל עם חמאס וג'יהאד כאן, חיזבאללה בלבנון, מיליציות שיעיות בעירק וסוריה, יכולות בליסטיות של החות'ים בתימן, נסיון לחדור לירדן באותם כלים, ועוד. התכנית כללה הסתערות של כל הגורמים הללו יחד, הזרמת המיליציות השונות לתוך ישראל אחרי גל התקיפות הבליסטי ומיטוטה. התכנית כללה אפילו פינוי אוכלוסיה ישראלי ומחנות מעצר המוניים. אני יודע שזה נשמע דמיוני, אבל התכנית הזו היתה קיימת והתקרבה ליכולת מימוש.
מי ששיבש את הכל היה יחיא סנוואר. ישראל נרדמה בשמירה והניחה לאיראן לגדל את כל המפלצות הללו על גדרותיה. סנוואר הפעיל את תכנית ההשמדה מוקדם מדי, בלי לתאם פעולות עם כל האחרים. בכך, הביא על עצמו את קיצו וגרם לפגיעה קשה בתכנית ההשמדה ויכולותיה.
מה שקרה אחר-כך, מרתק: האיראנים החליטו לפרוץ קדימה. במקום להתקפל לתוך עצמם, לנסות לשקם את איראן גופא ולוותר על העניין, חמנאי החליט ללכת בכל הכוח על גרעין צבאי כאן ומיד. הוא הבין שהמשטר האיראני חי על זמן שאול ושאם זה לא יקרה עכשיו, זה כבר לא יקרה אף פעם. ואז הוא הורה להתחיל את "הפריצה". אותה פריצה שישראל עלתה עליה ומנסה לסכל אותה עכשיו.
זהו מקומה של כוכבית: מה שנכתב כאן עד כה, מבוסס על ההערכה הישראלית. זה לא בטון יצוק. השאלות שצריך יהיה לשאול אחרי שהאבק ישקע הן, האם אכן היתה "פריצה" איראנית לגרעין, או רק הכנות לקראתה? האם אכן ניתנה הוראה של האיאטולה חמנאי ללכת לפצצה כאן ועכשיו, או שמדובר במקסם שווא? על פי כמה אינדיקציות, בין המודיעין האמריקאי לישראלי יש חילוקי דעות בנושאים האלה. האמריקאים, כנראה, חושבים אחרת. גם בישראל יש כאלה שחושבים אחרת. עוד יהיה לנו זמן למחלוקת הזו. בואו נקווה שאפשר יהיה לעסוק בה בקרוב.
מה שנותר לברר אם זה הצליח. מה הנזק. כמה זמן יקח לאיראן לשקם אותו. לכמה זמן עיכבנו או בלמנו את פרוייקט הגרעין? עד כמה נקבל עכשיו תיגבור אמריקני שיאפשר המשכיות בפעילות הצבאית מעל איראן, בידודה מאפשרויות שיקום הגרעין והגבלת יכולתה להגיב. כל הסעיפים הללו פתוחים. פסק הדין לא ניתן עדיין. האירוע נמצא בתחילתו, לא בסופו. הדבר היחיד שאפשר לקבוע בוודאות כבר עכשיו הוא, שאנחנו נמצאים במלחמה הסטורית. לא פחות.
מה שחיל האוויר (ובעצם צה"ל כולו, יחד עם המוסד) עושה מאז השעות הקטנות של הבוקר מורכב מאוד: תוקף את אתרי הגרעין השונים, תוקף את מאגרי האוראניום המועשר, הורג ומסכל כמה שיותר מדעני גרעין ובכירים צבאיים (חלק מהם חוסלו) ומנסה לפגוע ביכולותיה של איראן לפגוע בנו: טילים בליסטיים, משגרים, מאגרי תחמושת, האנגרי כטב"מים.
בינתיים, איראן שיגרה לעברנו כמאה כטב"מים. זוהי סנונית ראשונה. המאמר הזה נכתב כשהם עושים את דרכם לכאן ועשרות טייסים של חיל האוויר "מתנפלים" עליהם מעל שטח אוייב במטרה להפילם.
השאלה היא, מה יהיה בהמשך. עד כמה מסוגלת איראן להפוך עלינו עכשיו את השולחן ולנסות לפגוע בישראל פגיעה משמעותית באמצעות שיגור עשרות ואולי מאות טילים בליסטיים. על השאלה הזו נקבל תשובות בימים הקרובים.
חשוב מאוד להדגיש: כשיפלו כאן כטב"מים או טילים (ובואו נקווה שלא יפלו), חשוב מאוד לא להפיץ סרטונים, לא להפיץ תמונות, לא לנקוב באתרים שנפגעו ובמיקומי נפילות. זה קריטי. האיראנים קשובים לתקשורת הישראלית ולרשתות החברתיות. מבחינתם, חיוני להבין איפה פוגעים הטילים או הכטב"מים שלהם. אין סיבה לעזור להם בזה. עזרנו להם מספיק עם הברברת הלא תיאמן של חלק מה"פרשנים" בימים האחרונים, כולל כאלה שנקבו בתאריך התקיפה המשוער או אמרו "בימים הקרובים". אין לאיראן צורך במודיעין, יש לה את הכל מוכן כאן, אצלנו. כדאי להפסיק את זה.
שאלות חשובות נוספות: איפה ארה"ב באירוע? האם תהיה מטריית הגנה אמריקנית? האם האמריקנים יצטרפו לתקיפה בשלב מסויים? האם הם יפעילו כעת את כל משקלם כדי לבודד את איראן ולמנוע ממנה להשתקם? והכי מעניין: האם התקיפה היתה מתואמת עם ארה"ב? האם הנשיא טראמפ, שרק אתמול בלילה הצהיר שהוא "לא רוצה שישראל תתקוף", היה בסוד העניינים והשתתף במבצע הונאה ישראלי-אמריקני?
את כל זה נדע בקרוב מאוד. כרגע, האמריקנים על הגדר. להערכתי, הם נותנים לאיראן להבין שאם תדליק עכשיו את כל המזרח התיכון, אם תשגר טילים לעבר בסיסים אמריקנים או אתרי נפט סעודים/אמירטים, היא תמצא את ארצות הברית של אמריקה נופלת עליה בכל העוצמה. המטרה: להכיל את האירוע לישראל נגד איראן ולהיפך, ולא להפוך אותו למלחמה מזרח תיכונית כוללת שיכולה להפוך גם למלחמת עולם.
פעם שאלו את דנג ז'יאו פינג הסיני, אם המהפכה הצרפתית הצליחה. "עוד מוקדם לדעת", ענה. האם התקיפה הישראלית באיראן הצליחה? האם אנו בפתחה של אם כל המלחמות שתימשך שבועות ואולי חודשים? מה תהיה התוצאה והאם אפשר יהיה להסיר מסדר היום את הסכנה האיראנית? לכל השאלות הללו, יהיו תשובות בקרוב. מה שבטוח הוא, שהשמש תזרח גם מחר בבוקר ותמצא כאן את מדינת ישראל. חזקה בהרבה מכפי שסברו אויבינו, כשיצאו ל"תכנית ההשמדה" נגדנו.