אמיר חודורוב, טייס קרב לשעבר, השתחרר בדרגת אלוף-משנה ואמן פעיל, לא נח לרגע: יום־יום, שבעה ימים בשבוע, הוא הקים לבדו את מה שהפך עם הזמן לאתר ההנצחה המרכזי של נרצחי מסיבת נובה והכול בהתנדבות מלאה ובעיקר מהלב. ביום ראשון הקרוב יקבל גם את אות הנשיא להתנדבות יחד עם עוד 18 אנשים וארגונים שתרמו למען ישראל.
"זה התחיל כשסיגל שמר, אמא של רון שמר ז"ל שנרצח במיגונית, הגיעה אליי ושאלתי אם מישהו מישהו פעם חיבר את כל הפנים של כולם למקום אחד? אמרה שלא למה צריך", סיפר בראיון מיוחד לוואלה. אז אמרתי להם אם לא תחברו לא תדעו. אתם לא חללי צה"ל, לא קיבוץ, לא עיר. אבל כולם נרצחו במסיבת הנובה ברעים וזה חייב להיות במקום אחד. מאז שחטו לי את הנשמה והחלו לשלוח לי תמונות רבות וסימנו לי בעיגולים מי זה כל אחד. היה לי קשה לראות את התמונות והסרטונים וראיתי מעל 5000 סרטונים ביניהם גם סרטונים נוראיים. מעל 30 צעירים וצעירות בחרו להישאר ולהציל חיים עד שנרצחו, וקבוצת ה-30 שוטרים שנלחמו מול כולם וכל מה שהיה להם זה אקדח שיצאו לקרבות פנים מול פנים נגד החמאס כדי שלא יגיעו לצעירים לרצוח אותם", מספר חודורוב.
"הקמתי את הקולאז' הראשון - והיום יש כבר 1,420 פורטרטים"
בינואר 2024 הציג את הקולאז' הראשון - עם 375 פנים. "היום, לצערי, כבר יש 1,420. וכל אחד - זה לא רק תמונה. זה טקסט שכתבה אמא, אבא, אחות. אני לא כתבתי מילה. רק עיצבתי, הדפסתי, תליתי. אני עובד מולם אחד-אחד. חשבתי מה אני כאמן מספר, האם את סיפור הרצח שלהם או מראה את מי איבדנו?. חודורוב לא עובד לבד. "בהתחלה זה היה רק אני. היום גם קק"ל בתמונה. קיבלתי מהם שטח של 40 דונם, והם לוקחים אחריות על התשתיות - מים, חשמל, ניקיון. את כל שאר העבודה - אני עושה".
"אני מעצב, מתקין, בונה. הבמה המרכזית - אני בניתי. חפק המשטרה - אני הקמתי. הקירות, הקונסטרוקציות, השלטים - הכול אני. ירון אחרון ויניב מימון ממרחב דרום של קק"ל היו הראשונים שהבינו מה אני עושה, ונתנו לי גב". היום, האתר כבר פועל עם תשתיות מוסדרות, שבעה עובדים קבועים מטעם קק"ל, ויותר מ־7,000 מבקרים ביום. "התחילו להרחיב גם את הכבישים באזור, כי מבינים שזו תהיה נקודת ציון לאומית".
"הצטרפו אליי גם בני משפחות - ואנחנו עובדים פיזית יחד"
לצדו של חודורוב עובדים בשטח גם מאיר זוהר, אביה של בר זהר שנרצחה בחפק המשטרה, הוא היה איתי מהיום הראשון. יוחאי ריבלין, ששני אחיו אביעד וגיגי נרצחו במסיבה בהמשך הצטרפף ג'וג'ו רביע ששני בניו וכלתו נרצחו שם. כולם, יחד איתו, בונים ברזל, מתקינים לוחות, מסמנים שבילים. "אלה אנשים שאיבדו הכול - והם באים לפה לעבוד. זה מרגש בטירוף אני מאמין שנגיע ל-3,000 עבודות. אני 24/7 עובד שם".
"עד היום השקעתי מהכיס שלי יותר משני מיליון שקל. כל שקל - חומרי גלם, שעות עבודה, הדפסות. כל מה שאתה רואה שם - זה ממני", הוא אומר. "לא עצרתי לחפש תרומות. פשוט עשיתי. עכשיו מתחילים להצטרף - יעקב אנגל גייס מיליון ו־400 אלף, קק"ל דרך יערות קק"ל ממנים גם, אבל בסך הכל אני לא מוטרד. זה הרווח הכי גדול שעשיתי בחיים שלי, המקום הפך להיות המקום הכי מתויר בישראל, זו איזושהי שליחות חשובה".
הקולאז' שהכין, לדבריו, כבר הוצג ב־25 מקומות בארץ ובעולם - מהסנאט האמריקני ועד לחדרו של נשיא צרפת. "אני רק מספר את מי שאיבדנו. לא את מה שעשו להם", הדגיש. "כל שלט - זו העדות של ההורים. הם עדיין יפים, שמחים, מלאי חיים. אנחנו עצובים - הם לא. אני רק מחזיר אותם לרגע לחיים. פשוט תבואו, תסתכלו להם בעיניים. תזכרו. כי האויב היחיד שנשאר לנו זה אנחנו".
מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, רונית בר, אמרה כי הזוכים באות הנשיא להתנדבות, ארגונים ויחידים כאחד, הינם השתקפות פניה היפות של החברה הישראלית, שנרתמת לסייע, בעתות חירום, כמו גם בשגרה, לחוליות החלשות בחברה לחיזוק חוסנה של המדינה.
"על-פי שנתון ההתנדבות, המעורבות החברתית והאקטיביזם של המועצה הישראלית להתנדבות, המופק מידי שנה, עלה כי בשנה האחרונה כמעט כל אדם שני התנדב: מאות ארגונים ואלפי אזרחים, הפעילו יוזמות רבות, ייחודיות ומגוונות והיו כוח עזר משמעותי בשעת החירום, אליה נקלעה המדינה", אמרה רונית בר.
"אות הנשיא להתנדבות, שהמועצה הישראלית להתנדבות שותפה לו מיום הייוסדו, לפני 51 שנה, הוענק השנה לארגונים ויחידים שפעלו לחיזוק החברה הישראלית , במטרה לסייע בריפוי ותיקון המדינה והחברה, בתקופה קשה זו, כפי שעשה אמיר חודורוב, שבשיתוף פעולה עם משפחות חללי מסיבת הנובה, עיצב והקים אתר זיכרון, תוך העמקה אישית בסיפוריהם האישיים של כל אחת ואחד מהרוגי המסיבה".