הכנסת דחתה הלילה (חמישי) את הצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית, ברוב של 61 מתנגדים מול 53 תומכים. בכך סיכלה הקואליציה, בתמיכת המפלגות החרדיות - את ניסיונה של האופוזיציה להוביל לבחירות חדשות. המשמעות: ההצעה לא תוכל לעלות שוב בחצי השנה הקרובה. ההצבעה התקיימה לאחר יום סוער של לחצים, מגעים והנחיות חד-משמעיות מצד הרבנים הבכירים, הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש, שקראו לח"כים החרדים להתנגד להצעות.
במהלך הדיון במליאה על הצעת החוק לפיזור הכנסת, תקף ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, את ההסכמות שהושגו עם החרדים וטען כי הממשלה בחרה בהשתמטות על פני אחריות לאומית. "שוב ירקתם בפרצופם של לוחמי צה"ל. שוב מכרתם את הלוחמים שלנו - בשביל מה? בשביל עוד שבועיים? עוד שלושה?" אמר. לדבריו, "היו לחרדים הערב שתי אפשרויות - או שהם יפסידו את חוק ההשתמטות או שהם יפסידו את הממשלה. הממשלה עזרה להם לבחור בהשתמטות".
שר התקשורת שלמה קרעי התנגד לאופוזיציה ואמר כי היא משתמשת בהצעה ככלי תקשורתי בלבד.
"האופוזיציה יודעת שההצעה תיפול. אבל אחרי שנתיים וחצי של אופוזיציה דרדל'ה - שכל כולה השתוללות, הדלפות והכפשות - הם צריכים איזה ספין, איזה סרטון, איזה רגע בתקשורת". קרעי האשים את האופוזיציה כי "כבר התחילו לתפור חליפות, קבעו ראיונות, רקחו קואליציות מדומיינות של רפיסות וכניעה", אך לדבריו, "אז הגיעה המציאות - והיא לא מרחמת".
השעות שלפני ההצבעה
לאחר שמיעת כל ההתחייבויות שהוצגו לו במהלך הערב לפני תחילת הדיון, הורה מנהיג דגל התורה, הרב לנדו, לנציגות החרדית לדחות בשבוע את ההחלטה בעניין פיזור הכנסת, ולהתנגד הלילה להצבעה אם תועלה במליאה.
במקביל להחלטת לנדו, שיחת טלפון התקיימה בין יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, לבין ראש ישיבת סלבודקה, הרב משה הלל הירש, השוהה כעת בארצות הברית במסגרת פעילות קרן "עולם התורה". בשיחה הציג גפני את פרטי ההתקדמות במגעים מול נתניהו ואדלשטיין. בהמשך שוחחו גם חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב אשר, מצוות המו"מ - עם הרב הירש ועדכנו אותו בפרטי ההבנות. בעקבות העדכונים, הורה גם הרב הירש לחברי הכנסת להתנגד להצבעה הלילה בכנסת.
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, פעל מאחורי הקלעים לשכנע את חבריו מיהדות התורה להיענות להצעת מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ולדחות את ההצבעה לפחות בשבוע. מבחינת ראש הממשלה נתניהו, כל עיכוב מבורך - גם אם לא מסתמנת פריצת דרך במגעים עם החרדים על נוסח חוק הגיוס. ליו"ר ש"ס, מצידו, סיבות נוספות לתמוך בעמדת נתניהו ולקדם "מתן הזדמנות נוספת למען השגת הפתרון לסוגיית הגיוס".
לפי נוסח החוק הנדון, הסנקציות האישיות והמוסדיות יחולקו לשלוש מדרגות תחולה: מיידיות, לאחר חצי שנה, ואחרי שנה - אם לא יושגו יעדי הגיוס. הסנקציות שתחולנה באופן מיידי כוללות שלילת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ. בנוסף, מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי לאפליה מתקנת בתעסוקה ולא לסבסוד בלימודים אקדמיים.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, הודיע הלילה כי הושגו הסכמות על עקרונות הצעת חוק הגיוס. לדבריו, "לאחר דיונים ארוכים הגענו להסכמות על העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס". אדלשטיין הדגיש כי "רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל - תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות". לדבריו, ועדת החוץ והביטחון צפויה להתחיל בקרוב בדיונים על נוסח החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית: "אנחנו בדרך להיסטוריה".
- סוכם כי החוק יהיה הוראת שעה, אם אין עמידה ביעדים - כעבור 3 שנים החוק מתבטל.
- לאחר חצי שנה :אם לא עומדים ב-80% מיעדי גיוס השנתיים- ישללו תקציבי ישיבות.
- סנקציות על הנחה בתחבורה ציבורית - לאחר חצי שנה אם לא עומדים ביעדים.
סיעות ש"ס ודגל התורה פרסמו הודעה משותפת, שבה אישרו כי לאחר שיחות ממושכות עם אדלשטיין, הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות. בהודעה נמסר כי מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן - מועצת חכמי התורה של ש"ס ומועצת גדולי התורה של דגל התורה - הוחלט לדחות את ההצבעה על פיזור הכנסת לשבוע הבא, על מנת לאפשר את המשך העבודה על נוסח מוסכם.
עוד הוסיפו כי "משכך, אנו פונים לאופוזיציה בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה - נצביע נגד פיזור הכנסת".
המשמעות של הפלת החוק לפיזור הכנסת: לא ניתן יהיה להעלות את החוק הזה שוב בחצי שנה הקרובה. לכן ההודעה של ש"ס ודגל על הדחייה בשבוע - לא רלוונטית. גם אם לא יהיו הסכמות בעוד שבוע - הם לא יוכלו להעלות את חוק הפיזור.
מאגודת ישראל מסרו: "עד לרגע זה לא הוגשה טיוטת חוק, ואף לא הצעה כתובה עם פרטי החוק המסדיר את מעמד בני הישיבות, ומשכך אנו פועלים על פי הנחייתם הברורה של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א ותומכים בהצעה לפיזור הכנסת, במידה והיא תעלה להצבעה". במפלגה איימו כי אם ההצעה לא תאושר, השר יצחק גולדקנופף יתפטר.
באגודת ישראל טוענים שההודעה על התמיכה בפיזור היא אינה דעת כל חברי האגודה.
הלחץ להשלים מינויים רגישים לפני פיזור הכנסת
בעניין הזה, בסביבת דרעי תמימי דעים עם אנשי נתניהו, שמזהירים: אם הכנסת תתפזר והמדינה תיכנס לתקופת בחירות - האפשרות לבצע את המינויים תחסם.
לפי הגורמים המעורים, דרעי מבקש להשלים מינויים משמעותיים במספר מוקדים רגישים ומרכזיים:
- מינוי עשרות רבני ערים, ובהם שישה דיינים לבית הדין הרבני הגדול
- מינוי ראש רשות האוכלוסין
- מינוי מנהל המרכז לשירותי דת
- איוש תפקיד יו"ר מפעל הפיס - גוף המחזיק בהשפעה תקציבית נרחבת
- מינוי מנכ"לים במשרדים שבשליטת ש"ס, בהם משרד הפנים ומשרד העבודה
- ומינויים ברשויות ובחברות ממשלתיות כגון רמ"י, רשות שדות התעופה וקצא"א
בין המועמדים לתפקידים נמצאים גם מקורבים פוליטיים: רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים הנוכחי, מועמד לעמוד בראש חברת קצא"א. וישראל אוזן, ששימש בעבר עוזרו של דרעי, מיועד לתפקיד מנכ"ל משרד העבודה.