רא"ל אייל זמיר משלים בימים אלו 90 יום בתפקיד הרמטכ"ל. טרם הכרעה על התוכנית הרב שנתית לצה"ל אך בתום תהליך מטה יסודי ומעמיק הוא סיכם מספר צעדים בתחום בניין הכוח ברקע המלחמה והעומס על כוחות הסדיר והמילואים: חיזוק הגנת גבולות, מיצוי כוח אדם קיים בסדיר ובמילואים, הקמת חטיבת חי"ר וחטיבת טנקים נוספת, חיזוק מערך הגנה האווירית, וחיזוק חיל הים כזרוע אסטרטגית משלימה לחיל האוויר.
הגנת גבולות
הוקמו מחלקות הגנה בחטיבות ובגדודים המרחביים לגבולות. יש כוונה להמשיך את התהליך ולפתח את תהליך הכשרה. עוד הוחלט על חיזוק עוצבת הגולן וחטיבת החרמון (רמת הגולן והחרמון הסורי). בפועל שתיהן יהפכו להיות חטיבות חי"ר קל שיגנו על הגבול בזמן שהחטיבות יתמרנו לעומק.
הוקם כוח גרעין שיעובה בהמשך ויבצע פעילות ביטחון שוטף תחת התמחות בגזרה. בנוסף לכך יש כוונה להקים גדודי איסוף עם אמצעי תצפית אופקית ואנכית. כבר בשלב הזה יש פלוגה חדשה שפועלת במרחב הגבול הצפוני. כמו כן, הושלם חלק א' של תשתיות מבצעיות להגנה מהים ועד מחנה בירנית ובימים אלו החל שלב ב' מבירנית מזרחה.
האוגדה המזרחית
תא"ל אורן שמחה שאחראי על הקמת האוגדה המזרחית גורף שבחים בחודשים האחרונים. לאחרונה הציג למטכ"ל הקמה של 11 גדודי מילואים תחת שתי חטיבות מרחביות אל מול האיום מהגבול הירדני שיתפתח בשנים הקרובות. לשם כך אישר הדרג המדיני הקמת מכשול לאורך 80 ק"מ כשלב א'. מנתוני צה"ל עולה כי 3,600 חיילי מילואים הוחזרו לשירות פעיל.
פיקוד העורף
עוד הוחלט כי מפקדת יערה בפיקוד העורף, שכוללת תשעה גדודי מילואים חי"ר קל ועוד גדוד בהקמה, יסייעו בחירום למשטרת ישראל בביטחון הפנים ובמידה ולא יהיו משימות יסייעו בהגנת הגבולות וקו התפר.
זרוע היבשה
הרמטכ"ל החליט לסגור את גיס 446 אך במקומו למנות את תא"ל שרון אלטיט כמפקד אוגדת הכשרות ומתחתיו לארגן את כלל בסיסי ההכשרה וההדרכה ביניהם: ביסל"ח, בהל"צ, בהל"ג, בה"ד 1 וכו'). בחירום תופעל האוגדה למשימות אופרטיביות ולא יפוזרו הכוחות כפי שארע בתחילת חרבות ברזל.
בה"ד 1
הרמטכ"ל החליט לבדל את גדודי בה"ד 1 שקולטים אליהם צוערים מכוחות מתמרנים וכוחות מיוחדים לבדל אותם מגדודי האג"מ, תומכי לחימה, מנהלה, משאבי אנוש ועתודאים. הרמטכ"ל הנחה להעצים את את מעמדם של הכוחות המתמרנים גם בבה"ד 1.
חטיבת שריון חדשה
בהתאם לקצב הייצור במערכת הביטחון של טנקי מרכבה מסוג "ברק", חטיבה 500 תוקם בהדרגה חטיבת שריון במילואים. בשלב הבא, בכפוף להחלטת הדרג המדיני על חוק הגיוס והארכת משך השירות הסדיר, יוקמו פלס"רי שריון כבעבר.
חרדים
בנוסף להקמת חטיבת החשמונאים החרדית, הוחלט על הקמת מחלקות הגנה ביישובים חרדים ובהתאם לכך יעברו חרדים הכשרה ברמת רובאי 0.4 למשך כחמישה חודשים ולאחר מכן ישולבו במשימות חירום להגנת יישובים. בשלב הזה הוקמה פלוגה חרדית ראשונה.
כנף נוספת בחיל האוויר
על רקע העצמה בבניין הכוח של מערך הגנה אווירית הוחלט להקים כנף נוספת בחיל האוויר כדי לדייק את הפיקוד והשליטה על סוללות הגנ"א השונות. כמו כן, הוחלט על הקמת מערך כלי טיס לא מאוישים לאחר אישור תקציב נוסף לבניין כוח והצטיידות.
תחום החבלה
בצה"ל הדפו את הביקורת סביב תחום המטענים ומלכודי הבתים ברצועת עזה, הדגישו כי חרף המחיר הכבד בהרוגים בשבועיים האחרונים, מאז קריסת הפסקת האש טיפל בצה"ל (סריקה, השמדה והריסה של מבנים) בכ-10,000 מבנים ורק בארבעה מבנים התרחשו אירועים שהסתיימו בהרג לוחמים ושוב הדגישו את המחיר הכבד. בנוסף לכך, פרט לגדוד ההנדסה החדש שהוקם הנחה הרמטכ"ל להקים גדוד הנדסה נוסף.
מפקדי גדודים
עיקר העומס בלחימה נפל על כתפי מפקדי הגדודים בסדיר. כדי למנוע שחיקה הנחה הרמטכ"ל לאוורר את המג"דים ביציאה ללימודים למשך שנה בארץ או בחו"ל, להעניק תמריצים כספיים, תפקידי מטה וחופשות.
חיל הים
הרמטכ"ל הנחה למצות טוב יותר את כוח האדם הלוחם במילואים של חיל הים ולשבץ גם חובלים ולוחמי ים מרובאי 0.3 בגדודי חי"ר ותומכי לחימה. כאמור, במשך שנים סיימו הלוחמים את השירות הסדיר ולא גויסו לתפקידי לחיחמה במילואים.
אתגרי כ"א
תגרי כוח האדם של צה"ל המורכבים ביותר באים לידי ביטוי גם בתחום המטבחים, מסגרות, מכונאות, תקשוב, נהגים וכו'. יש ניסיונות לגשר על הפער באמצעות גיוס חרדים במסלול מקצועי. צה"ל עד כה לא הציג תוכנית התייעלות במערכים השונים למשל: פקידים ופקידות בלשכות בכירים, קציני מטה בבסיס מחנה מטכ"ל ואחרים והעברת כוח האדם לתפקידים בשטח
תקציב
בצה"ל מבהירים כי נוכח התארכות המלחמה ובניין הכוח של צה"ל אל מול הצרכים המבצעים בזירות השונות, יש אתגר גדול מאוד להוציא אל הפועל את כל המשימות בתקציב הנוכחי. זאת כשברקע דרישות של צה"ל להעלות את גיל שירות המילואים מ-42 ל-45, גיוס חרדים ולהאריך את משך השירות הסדיר כבעבר ל-36 חודשים. כיום יש פער של אלפי לוחמים.