ב־8 באוקטובר, פחות מ־24 שעות אחרי הטבח הנורא, מאות אלפי יהודיות ויהודים ברחבי העולם - רובם משתייכים לזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי - התגייסו למען מדינת ישראל. הם פתחו את הלב ואת הכיס. תוך ימים גויסו מאות מיליוני דולרים לפצועים, למשפחות שכולות, לחיילים ולמפונים. עשרות משלחות של רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע יהודים הגיעו מארה"ב, קנדה, אירופה, דרום אמריקה, אוסטרליה - כולם מאמינים, ציונים, אוהבי ישראל.
אבל אז באה ההקאה. כשחברת הכנסת גלית דיסטל, חברת מפלגת השלטון, משווה את חברי הקהילות הללו לכלבים, בוזקת בוז שיטתי על יהדותם ומטיחה בגסות שהם "לא יהודים", היא לא רק משחיתה את השיח - היא משקפת מציאות איומה: הניכוס המוחלט של היהדות על ידי קבוצה אחת, המתעקשת למחוק את כל השאר.
לצערי, ממשלת ישראל הנוכחית היא הממשלה הגרועה ביותר אי פעם בכל הנוגע ליחסה ליהדות העולם. זו ממשלה שבוחרת להכיר רק ביהדות האורתודוקסית, ובפועל - רק בזו של רבנות אחת. זו ממשלה שנלחמת ברפורמים ובקונסרבטיבים, לא בשם ערכים, אלא בשם אינטרסים פוליטיים. והכי מקומם? כשהמדינה בצרה - פתאום כולם כשרים. פתאום אין הבדל. פתאום כן מתחננים אליהם לעזרה.
אז הכסף של יהדות ארה"ב ,הרפורמית והקונסרבטובית, כשר, אבל הזרם הדתי שלהם פסול?
מה שמקומם במיוחד הוא השתיקה. איפה ראש הממשלה, שדיסטל היא בת מפלגתו? למה לא נשמעה ממנו מילה של גינוי לדברים הבזויים שנאמרו כלפי מיליוני יהודים שמהווים את הלב הפועם של התמיכה בישראל בתפוצות? למה שרים ושרות שכה מתהדרים באהבת ישראל לא קמים להגן על יהדות העולם, שמגלה יותר ציונות ומסירות ממרבית חברי הממשלה?
בימים שבהם אנחנו נלחמים על עצם קיומנו הפיזי והרוחני, הגיע הזמן לזכור אמת פשוטה: העם היהודי הוא עם אחד. לא רבנות אחת, לא מפלגה אחת, לא השקפת עולם אחת. ולא - אין לאף אחד מונופול על היהדות.
הכותבת היא ראש המחלקה לקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, ונציגת התנועה הרפורמית בהנהלת ההסתדרות הציונית